אני תמיד מנסה לשמור על אופטימיות .
זה נמאס!
שומדבר לא קורה,..
לא זז >.<
רע לי !
פשוט ככה ..
תמיד אני מנסה לשכנע את עצמי שטוב לי
מנסה למנות סיבות ל"טוב" הזה
אבל.. אין סיבות !
משמע לא טוב לי
רע לי !!
זה מתחיל מהביית , אין לי בכלל פרטיות ,
זה ממשיך בלימודים , אני אחלה תלמידה
אבל אוףף מה לימודין עכשיו ?
למי יש כוח ללמוד ?
אני לא מבינה את זה..
זה הגיל "הכי יפה"
למה צריך לבזבז זמן על הלימודים
וזה ממשיך בחברים
יש לי חברים , וחברות
דיי הרבה
אבל לא טוב לי איתם
לא נחמד לי להיות בחברתם
אני לא מוצאת את עצמי בניהם
כאילו אני שמה אני איתם , בחברתם, יוצאת איתם והכל , אבל אין לי סיבה אמיתית להיות איתם .
אולי אני איתם בגלל שאני מפחדת להישאר בלי חברים בכלל :/
או שאני מפחדת להכיר חדשים
אוווווווווף
אני כבר לא יודעת כלום
אני מבולבלת .
חברה שלי עשתה בשכל *פוסט קודם ללא מעודכנים*
משפט מסכם :
" החיים הם לא אחלה, שאתה בן 14, ולא מאוהב 3/> "
-סדריק-
כמו שהשמש אף פעם לא מתה ,
ואם היא שוקעת היא מאירה במקום אחר
ככה גם אני - אם רע לי..
אז בטח טוב למישהו אחר \:
מישל.
כינוי:
.מישל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
