לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

hello world! this is me



Avatarכינוי:  kagome1001

בת: 30

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

וווהווו!!מסיימים בצפר!! i can't belive!!


יוווהווו!!סופסוף חופשש!!!!! אני לא מאמינה!!

טובב...רק שתדעו שאני כתבתי אחלה פוסט אבל המפגר הזה יצא ממנו לאדעת למה...אז אין לי כלכך כוח לכתוב הכל מחדש...טוב?יופי!

אז....

קודם כל שמתם לב לעיצוב החדש?יפה?ספיישל סופשנה!!

סופסוף נפטרתי מכל המבחנים והבחנים והש"ב והעבודות וכולי וכולי...

קיצור יצאה לי תעודה לא רעה בכלל...וזה בסדר...שנה הבאה אני א' א' D:

טוב למה להקדים את המאוחר?אתם יודעים מה אומרים...כשנגיע לגשר...נשרוף אותו..חח!

קודם כל אני רוצה לאחל מזל טוב ל..

*ליטל -21.6

*תאבור-21.6

*יובל-18.6

*אבאשלי (חח)-23.6

*ירדן-22.6

*נעם-23.6

אם שכחתי מישו אני ממש ממש ממש מצטערת!!

טוףף נעבור אל השיר!

ידעתם שיש לי את הדיסק של פאניק?!של הלהקה הטובה ביקום?!ווויי!!תקנאו כולכם!

אני אמליץ (כמובן של פאניק חח) על השיר  Folkin' Around של Panic At The Disco

Allow me to exaggerate a memory or two Where summer's lasted longer than Longer than we do When nothing really mattered Except for me to be with you But in time we all forgot and We all grew Your melody sounds as sweet As the first time it was sung With a little bit more character for show And by the time your father's heard Of all the wrong you've done Then I'm putting out the lantern Find your own way back home If I've forgotten how to sing Before I've sung this song I'll write it all across this wall Before my job is done And I'll even have the courtesy Of admitting I was wrong As the final words before I'm dead and gone You've never been so divine In accepting your defeat And I've never been more scared to be alone If love is not enough to put my enemies to sleep Then I'm putting out the lantern Find your own way back home

 

השיר:

אין לו כלכך קליפ אבל אני מתה עליו!

 כפרה עליהם!! חח

ספר!

אני אמליץ על הספר אנגוס חוטיני ונשיקות חזיתיות של לואיז רניסון (לא בשבילך זיו!)

הספר הוא רק (בהדגשה על ה-רק) לבנות!

יום שישי, 20:00
"אני חושבת שזה היה שפתיים על זווית הפה, אבל אולי זה היה שפתיים על הלחי?" "אבל זו לא היתה נשיקה חזיתית מלאה, נכון?" "נכון." "אני חושבת שהיא רצתה נשיקה חזיתית, והוא הסב את זה לשפתיים על זווית הפה."
שבת, 18:58
לינדזי היתה לבושה רק בחזייה ובחוטיני. אני לא מבינה את הקטע עם תחתוני חוטיני - למה זה טוב? זה סתם נתקע בחריץ של התחת וזהו
 
 שבת, 11:30
השכנה בבית לידנו התלוננה שוב על אנגוס. הוא מאיים על הפודל שלהם. היא טוענת שאנגוס אורב לו. "תראי, אנגוס הוא חתול-בר סקוטי, זה בטבע שלו. הוא אורב לטרפו," הסברתי.
 
אנגוס, חוטיני ונשיקות חזיתיות הוא יומנה של ג´ורג´יה ניקולסון, שנכתב במשך שנה אחת בחייה. זהו יומן עסיסי ומשעשע הפורש לפנינו את עולמה הרגשי של בת עשרה על כל תנודותיו הקיצוניות.

 

והנה העמוד הראשון:

אוגוסט

לַה מַרְש אַוֶוק מסתורין

יום ראשון 23 באוגוסט

חדר השינה שלי

יורד גשם

10:00

אבא הזמין את הדוד אדי, אז כמובן ששניהם היו צריכים לבוא ולדחוף את האף שלהם לעניינים שלי. אם עוד פעם אחת הדוד אדי (שהוא קירח יותר מקירח - אולי אפילו יותר משני קירחים) ישאל אותי, "האין זו קרחת מבדחת?" אני מתאבדת. לא נראה שהוא בכלל שם לב שאני כבר לא בחיתולים. בא לי לצרוח עליו, "אני בת ארבע עשרה, דוד אדי! אני מתפקעת מרוב נשיות, אני לובשת חזייה! אז בסדר, היא קצת גדולה עלי ומתרוממת לי אל הצוואר כשאני רצה לתפוס את האוטובוס... אבל יש כבר פוטנציאל נשי, חתיכת קירח שכמוך!" ואם כבר מדברים של שדיים, התחלתי לדאוג שבסוף אני איראה כמו שאר הנשים במשפחה שלי, עם שד אחד בלבד, כמו מין מדף כזה. אמא מסוגלת להניח דברים על החזה שלה כשהידיים שלה תפוסות - במסיבות וכאלה, היא יכולה להחזיק סנדוויץ' ביד אחת ושתייה ביד השנייה, ועוד לשים בצד חטיף לאחר כך על המדף שלה. זה ממש מכוער. אני הייתי רוצה ציציאדה בכמות מתאימה, אבל בלי להגזים כמו שעשתה למשל מֶלַני אַנדרוּס. בשנה שעברה חטפתי שוק רציני במקלחות אחרי שיעור ספורט. החזייה שלה נראית כמו שני סלי קניות. נראה לי שיש לה קצת חוסר איזון הורמונלי. רואים את זה במיוחד כשהיא מנסה לרוץ אל הכדור. חשבתי שעוד קצת והיא תרוץ לתוך הגדר מהתנופה של הבז'אז'ים שלה, כמו שג'ז קוראת להם כה בהומור.

עדיין בחדר שלי

עדיין יורד גשם

עדיין יום ראשון

11:30

אני לא מבינה למה אסור לי לשים מנעול על הדלת שלי. אין לי שום פרטיות. זה כמו "סיבה למסיבה" אצלי בחדר. כל פעם שאני מבקשת משהו, אנשים פה מתחילים להניד בראשים ולגעגע "לא לא". זה כמו לחיות בבית מלא ברווזים לבושים בשמלות ומכנסיים. או בית שמלא בכלבים המהנהנים האלה, או בית שמלא ב... בכל אופן... בקיצור מקוצר: לא מרשים לי לנעול את הדלת שלי. "למה לא?" שאלתי את אמא בהיגיון רב (תפסתי אותה באחד הרגעים הנדירים שבהם היא לא בדרך לשיעור איטלקית או חגיגה אחרת). "כי יכולה לקרות לך תאונה ואנחנו לא נוכל להיכנס," אמרה. "איזו מין תאונה?" התעקשתי. "לדוגמה... את עלולה להתעלף," אמרה. אבי הצטרף לשיחה, "את עלולה להצית את המיטה שלך ולהתעלף בגלל העשן." מה עובר עליהם? בעצם אני יודעת למה הם לא מרשים לי לנעול את הדלת שלי, זה בגלל שזה יהיה הסימן הראשון שאני בדרך לבגרות, והם לא יכולים לסבול את הרעיון הזה כי זה אומר שהם יצטרכו להמשיך לחיות את חייהם ולעזוב אותי במנוחה.

 

ספר (או סדרת ספרים) קורעת (קורעים) מצחוק!! ממליצה!

סרט!

(שמתם לב שהחלפתי טלוויזיה סופסוף?חח!)

אני אמליץ על הסרט של בן סטילר-לילה מטורף במוזיאון (זה מטורף או מוטרף?שיהיה..)

(אני הייתי איפה שצילמו את זה!!במוזיאון בלונדון!!חח היה מזה כיף...*געגועים*)

לארי דיילי, (בן סטילר), גבר חולמני וחסר כל, שתוכניותיו הדמיוניות אינן יוצאות לעולם אל הפועל, מחפש עבודה באופן נואש. לארי הוא גרוש טרי ויש לו בן קטן. הוא תמיד האמין שנועד לגדולות ונצורות אבל כשהוא נאלץ בסופו של דבר לקבל את המשרה הבזויה והמשעממת כשומר לילה מוטרף במוזיאון הטבע וההיסטוריה, אין לו מושג מול איזה אתגר הוא עומד. בלילה הראשון לעבודתו לארי מקבל פנס גדול וחוברת הדרכה ונשאר לבדו במוזיאון הענק והדומם, או לפחות הוא חושב שהוא לבד... אבל רגע אחד, מה זה הרעש הזה שהוא שומע? לתדהמתו הגדולה של לארי, לאט לאט, הוא רואה כיצד בעלי החיים הקדמונים והדמויות ההיסטוריות שמסביבו מתעוררים לחיים ומתחילים לגרום לתוהו ובוהו במוזיאון הגדול. בשעה ששלד הטי-רקס המפחיד וג'ינגס חאן זורעים הרס במסדרונות העצומים, האריות והקופים המפוחלצים מאיימים לשבור את המוצגים העדינים ודמויות אימתניות מהעבר מתחילות לרדוף אחריו, לארי חסר האונים מנסה להבין כיצד יצליח להשתלט על העניינים כדי להחזיר את המוזיאון לקדמותו השלווה והדוממת. לעזרתו של לארי נחלץ הנשיא האגדי טדי רוזוולט, (רובין ווילאמס), המתעורר לחיים יחד עם יתר המוצגים ומסייע לו לשרוד את הלילה. לארי מנהל קרב קשה להצלת המוזיאון והשבת הסדר על כנו תוך שהוא נאלץ להתמודד עם האפשרות שיאבד את משרתו ובכך יאכזב שוב את בנו האהוב. במהלך הלילה ההזוי הופך לארי ממפסידן לאב האמיץ וההרפתקן שכה השתוקק להיות. האיש שחיכה תמיד לרגע גדולתו, מקבל סוף סוף את ההזדמנות להוכיח ממה הוא באמת עשוי.

 

סרט מעולה!!

הנה כמה כפתורים לקראת סיום D: ממתקים!יאמי!

        

שיהיה לכולנו חופש מתוק =]

אני מקווה שאהבתם!

שיהיה חופש נעים לכולם!! עד לפוסט הבא..........

 גם מי שלא חבר שלי D: (ראתים איזה חמודה אני?חח)

עריכה:

השיר שהמלצתי עליו בפוסט היה השיר ה-20 שהמלצתי עליו!!וווהוו!כפיים!! חח!השיר שווה את המקום המכובד שלו.בהחלט.ארי הכל...זה פאניק,לא? הלהקה הכי טובה בתולדות האנושות :)

נכתב על ידי kagome1001 , 20/6/2008 19:47  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסטתמונות ראשון!!(ל"ג בעומר) וואו!!כפיים!!


 

עיצוב חדשדש?מה אומרים?יפה??עיצוב קיץ :)

טוב אז הנה אמרתי ואני מקיימת פוסטתמונות ראשון בבלוגי :) אני מקווה שתהנו

*לכל מי שמופיע בתמונות אני שאלתי והסכמתם..אם יש בעיה דברו איתי ואני אוריד*

נמנמ..אולי אני לא אעדכן זמן מה כי אני נוסעת לאילת שבוע הבא (ווי!חשבתי שזה כבר לא יגיע..כמה אני מחכה לזה!!

אני מקווה שלא יהיו הרבה ש"ב וחומר להשלים..) אז אני מקווה לראות הרבה תגובות כשאני חוזרת אוקי?! טנקסס.. :)

ולמי שלא שם לב הוספתי רשימה חדשה בצד שמאל שקוראים לה בוטונס (כפתורים) שמתי שם כמה כפתורים

שאני אוהבת...בינתיים יש בה בדיוק 200 כפתורים (אל תדאגו אני לא מצפה מכם לראות את כולם)

אבל אני בטוחה שאני אוסיף עוד במהלך הימים...

וגם,אני מודעת לעובדה שיש שם קצת הרבה כפתורי פאניק

(בייחוד ריאן וברנדון ^^"למרות שאני דווקא כן אוהבת את ג'ון וספנסר!)

פשוט פשוט..לא שלטתי בעצמי חח!!אני פשוט אוהבת אותם!!

וגם את רשימת הקטעים המומלצים (שהקטע הזה נכלל בה והוא היחידי בינתיים...אני מחפשת עוד חח...)

שבה אני אשים קטעים יפים במיוחד לדעתי :)

וגם ברשימה אני (me) הוספתי מתי הוקם הבלוג :)

אז יאללה אני לא אעכב אתכם...הסתכלו בתמונות המרהיבות חח!

 

 

המדריכה שלנו ליהי :) 

 

 

 

ליהי ויובל 

 

ליהי ואני :)

 

ליהי ומאיה (מאיה מה לקחת? חח סתם!מתים עליך מאיה!![כן,בטח...] סתם את יודעת שהכל מאהבה)

 

 

 שחר! 

יובל והמרשמלו(אמרתי או לא אמרתי שטחנו הררים של מרשמלו בלי סוף?!אמרתי!)

ליאל וליזה! :)

 

מפטמים אותי במרשמלו!!!(ושחר את עצמה חח...)

 

המדריך השני שלנו יותם!תמונה קצת מטרידה אתם לא חושבים?

 

 

 כולם!!(שמתם לב שכמעט לכולם יש מרשמלו?ביד או בפה...חח)

כולם שוב (ועדיין לכולם יש מרשמלו..חח)hate you! שימו לב לתמונה ותבינו גם למה...זה די ברור

אש!אש!מדורה!!

 

אוכלות ואוכלות.. אמרתי שאכלנו בלי סוף...

תמונה גאונית!מתה עליה =]

 

לדעתי התמונה הכי יפה!!תמונה פשוט מ-ה-מ-מ-ת!!אחת הטובות!

 

"ולולב מתלבלב" אמרתי ששיחקנו את זה ונראנו מפגרות,לא?בכל מקרה זה מצחיק.. (למי שלא שם לב אני הכי בצד...)

ליטל וליהי :)

 

"מופע הזיקוקים של ליטל" חח!!היה מאגניב!

טוב אז זה כל מה שאני אשים אחרת זה נתקע לי.. (תאמינו לי...התחלתי את הפוסט ב 00:00 בדיוק וגמרתי אותו ב 2:35 בערך...רק כי אני כל פעם שמתי מחדש את התמונות..רציתי לשבור את המחשב שלי תאמינו לי...)

אלו כמובן לא כל התמונות אבל אלו המאגניבות..בעיניי לפחות למרות שיש עוד מליאן יפות מאוד!!

ועם זה  נותר לי רק להגיד או יותר נכון המצלמה של ליטל,לא שלי אבל מה זה משנה...זה הינו הך..חח!

נמנמ..טוףף היום בגלל ששמתי תמונות אני רק אשים שיר לסיום

 (של פאניק אפקורס...לא אמרתי שאני אחרוש עליהם?=])

בחרתי את השיר Nine In The Afternoon

אני כמעט בטוחה שלא המלצתי עליו כבר...נו מילא..הוא גם ככה מהמם...

פעם שעברה המלצתי על דאט' גרין ג'נטלמן למי שזוכר אם אני לא טועה...טוב לא משנה..

הנה המילים:

Back to the street where we began Feeling as good as lovers can you know Yeah we're feeling so good Picking up things we shouldn't read It looks like the end of history as we know It's just the end of the world Back to the street where we began Feeling as good as love, you could you can Into a place, where thoughts can bloom Into a room where it's nine in the afternoon And we know that it could be And we know that it should And you know that you feel it too [Chorus] 'Cause it's nine in the afternoon and Your eyes are the size of the moon You could 'cause you can so you do We're feeling so good Just the way that we do When it's nine in the Afternoon Your eyes are size of the moon You could 'cause you can so you do We're feeling so good Back to the street Down to our feet Losing the feeling of feeling unique Do you know what I mean?! Back to the place Where we used to say Man it feels good to feel this way Now I know what I mean Back to the street, back to the place Back to the room where it all began Hey! Back to the room where it all began [Chorus] 'Cause it's nine in the afternoon Your eyes are the size of the moon You could 'cause you can so you do We're feeling so good Just the way that we do When it's nine in the afternoon Your eyes are the size of the moon You could 'cause you can so you do We're feeling so good Just the way that we do When it's nine in the afternoon [A Capella] Your eyes are the size of the moon You could 'cause you can so you do We're feeling so good Just the way that we do When it's nine in the afternoon ohhhhhhhhhhhhhhhhhh ohhhhhhhhhhhh
די הזוי אבל,שיהיה...
טוףף טנקסס..גיבו לי :)
אז תשלחו לי הודעה שאומרת שאתם אוהבים אותי בתגובות :)
(למי שלא מבין קראו את מה שכתוב...למוקשים בינינו זה אומר "הודעת אהבה בשבילי שאומרת אוהב/ת אותך"
והוא מחזיק שלט שכתוב עליו אני אוהב אותך)
חג שבועות שמיח לכוולם!!:)
אלו כמה דברים ממש מאגניבים שמצאתי...תבינו לבד חח!טוב עכשיו 2:40 בלילה..נראה לכם יש לי כוח לתגרם כל מילה..
בכל מקרה הנה לנקוק לבלוג שאני אשים גם בלינקוקים...הוא ממש ממש ממש טוב ולקחתי ממנו הרבה דברים
ששמתי בעיצוב החדש שלי היום (מצאתי את הבלוג היום)
חג שמייח!
נכתב על ידי kagome1001 , 8/6/2008 02:44  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,713
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkagome1001 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kagome1001 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)