"אני יושבת פה לבד בחדר

חושבת על הזמן שהיינו ביחד

מסתכלת בתמונה שבידי

ומנסה להבין

אני באמת רוצה לדעת אם טעינו

אם האהבה שהרגשנו היתה חזקה מספיק

אם רק היית פה הלילה

אני יודעת שהיינו עושים את זה נכון

אני לא יודעת איך לחיות בלי אהבתך

אני נולדתי לגרום לך להיות מאושר

כי אתה היחיד שביליבי

אני נולדתי לגרום לך להיות מאושר

תמיד ולנצח אתה ואני

כך היינו צריכים להיות

אני לא ידעת איך לחיות בלי אהבתך

נולדתי לגרום לך להיות מאושר

אני יודעת שהייתי שטותית כשהלכת

ויתרתי והפסקתי לשאת את כול אהבתי

כי באמת זה היה  החולם אני ואתה לנצח

כי כך חיי היו צריכים להיות

לא תרצה שהבכה בגללך

אז תסלח לי אם השבר

אם רק היית הלילה פה

אני יודעת שהיינו עושים את זה נכון

אני אעשה הכול

אתן לך את עולמי

אני היה לנצח  שלך

רק תקרא בשמי

ואני יהיה שם

רק כדי להראות לך כמה שאכפת לי."

המילים  האלה מוקדשות לבנאדם שנתן לי הכי הרבה,

לימד אותי הכי הרבה,

הקדיש לי הכול,

אהב יותר מכול.

אבל-

לקח הרבה,

איכזב הרבה,

והכאיב הרבה הרבה יותר...

ולמרות הכול אני מוכנה למות בשבילו..

מבחינתי הוא הגבר הכי טוב שאי פעם פגשתי..

כי לא משנה לאן החיים הובילו אותנו, שזה רחוק מאוד אחד מהשני

אני יודעת שהוא אהב אותי מכול הלב שלו, הבין אותי ועדיין מבין.

אולי הוא כבר לא שלי, ואני לא שלו

 אבל מבחינתו אני אחת ויחידה, והוא מבחינתי האחד והיחיד!!!

שתדעו במי מדובר..ועל מי אני חושבת בזמן האחרון יותר מכול דבר אחר..

הוא בעצם החבר שלי לשעבר...

הסיפור שלי מאוד ארוך.

הוא מתחיל לפני שנתיים..

אפילו קצת יותר..

הכרתי אותו כי היו לנו אותם חברים...

לעט לעט התחלנו לצאת..(שזה סיפור בשל עצמו...פעם אחרת}

יצאנו במשך שנה וחצי, היינו הזוג הכי יפה בעולם..בלי להשוויץ.

היינו מושלמים ביחד.

אי אפשר היה להפריד בנינו.

מערכת היחסים שלו היתה מלאה...הוא היה הראשון שלי..

היינו 24 שעות ביחד התרחקנו מהחברים שלנו בשביל להיות ביחד כול הזמן.

היינו מבינים אחד את השני בלי לדבר אפילו.

אני עד עכשיו יודעת מה הדבר הבא שהוא הולך לעשות, איך הוא הולך להגיב, מה הוא יענה\

הכככווללל!!

אם היו לנו ריבים...אז הם היו הכי שטותיים בעולם לא היתה לנו אפילו פרידה אחת בשנה וחצי הזאת..

עד שסוף שבוע אחד שהוא חזר מהבסיס, דרך הגב הוא גולנשיק...:)..כפרעליוו..

ופשוט רבנו יום חמישי רבנו בגלל שבן דוד שלו ירד על בת דודה שלי..

יום שישי רבנו בגלל שהוא קנא בידיד שלי..

ויום שבת זה היה מין ריב מסכם כזה על הכול..עד שפשוט נמאס לילריב הלכתי הביתה..

דברנו באותו לילה הוא אמר לי שהשתנתי..שאני לא אותה אחת..

שכול פעם שהוא חוזר מהבסיס אני יותר שונה ויותר שונה..

הוא ביקש שאני ישתנה..

מבחינתי הייתי אותה אחת..אבל הוא אמר שלא ושאני ישתנה..

אמרתי לו שאני לא מוכנה להשתנות...כי אני אותה אחת..והוא פשוט אמר אז כנראה עדיף שנקח

הפסקה אולי אני יחזור להיות כמו שהייתי...הסכמתי איתו..חשבתי שזה יהיה עדיף אם נקח הפסקה.

אבל פה היתה הטעות שלי.

בנות רק שתדעו לכם, שהוא גבר מדהים..חתיך..הוא שחום אם עיניים ירוקות..גוף מהמם..מתחשב..

אוהב עדין...אין עליו..

אז אני לא מופתעת שאחרי שבוע וחצי אחרי הפרידה שלנו הוא מצא לעצמו חברה חדשה.

כן כאב לי נורא עדין כואב בטירוף.

במיוחד לראות אותם ביחד.

בזמן שהוא איתה, התנשקנו, שכבנו, הוא אמר לי שוהא עדין אוהב אותי, ביקשתי ממנו שנחזור..הוא אמר שהוא לא יכול

להיפרד מהחברה שלו סתם ככה שהוא צריך עוד קצת זמן ..

אולי הוא צודק אבל אחרי כמה זמן שחיכיתי הבנתי שהוא כנראה לא מתכוון להיפרד ממנה שאלתי אותו מה נסגר הוא ניסה להסביר

אמרתי לו שיפסיק, אמרתי לו שאם הוא איתה עדין כנראה טוב לא איתה ושלא צריך להרוס את זה בגללי.

אמרתי לו שהוא יהיה מאושר שאני מאחלת לו רק טוב לא משנה אם זה יהיה איתי או עם משהי אחרת,

העיקר שיהיה לו טוב.

הוא הוריד את הראש שלו..נראה לי הוא התבייש, ושתק.

 באתי ללכת והוא ארים את הראש והסתכל לי בעיניים.

זה היה מין קטע כזה שלנו..היינו מתנשקים עם עיניים פקוחות וכל הנשיקה היינו מסתכלים אחד לשני בעיניים תמיד.

וגם אחרי שנפרדנו היינו מסתכלים אחד שלני בעיניים ככה הייתי יודעת שעוד אפשהו עמוק בפנים אני שלו והוא שלי.

אני אהבתיי את העיניים שלו. הם היו אמיתיות.

טוב אז בחזרה לסיפור..

כשבאתי ללכת הוא הסתכל אלי וירדה לי גמעה רק בגלל המבט שלו.

ביקשתי ממנו שינתק איתי את הקשר בנתיים בלי טלפונים בלי הודעות.

כי אני עדיין אוהבת אותו, ואני לא יכולה לראות בו בנתיים ידיד..זה יותר מדי כואב..

מאז עבר שבוע אנחנו לא מדברים אני רואה אותו רק מרחוק..

והיום ראיתי אותו עם חברה שלו..שנינו נסינו לא להתקרב כדי שלא יכאב לי..אני תמיד התחמקתי כשהוא בא..

והוא ניסה לא לבוא לאותו מקום שאני הייתי בו.

למרות שבסוף כשהלכתי הביתה הוא עבר איתה באוטו עם בן דוד שלו והסתכלנו אחד על השני..

הוא בעיניים הירוקות שלו...

ואני במבט אוהב שמת לדעת אם הוא אוהב אותי בחזרה...

ואז הסתכלתי לצאת וראיתי לידו את המבט החוקר, הכועס של חברה שלו!

מעניין איך הוא מסתכל עליה, ומה עובר לה ולו בראש באותה זמן.  

עכשיו אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי..

מנסה להמשיך אלה, הבעיה היא שהראש אומר מספיק לאהבה..

אבל הלב..הלב מבקש רק לחזור ולהרגיש ואתה מחדש כמו שהיא היתה פעם.

לא מאמינה שזה יקרה הוא המשיך אלה וגם אני צריכה..לעט לעט הכול יעבור..

חברה מקווה שלא שיעממתי אותכם עם הסיפור שלי..נחייה ונראה מה יהיה אלה..

מתכוון

היי חבר'ה...

ת'אמת אני חדשה בכול הקטע הזה של הבלוגים, למרות שתמיד זה נראה לי מעניין לנהל אחד.

אני יספר לכם קצת על עצמי אני מניחה.

אני נערה מתבגרת בת 16.

חיה כול יום מחדש..כאילו הוא האחרון.

רואה את החיים כזכות, לא מבזבזת זמן.

זורמת עם הרגע, ועם הרגשות שלי.

מאמינה בהזדמנות שניה.

לא שונאת אף אחד, פשוט לא אוהבת את כולם.

אוהבת בטירוף: מלאכים, יפות, חתיכים, צבע ירוק,

לצייר, חברים, חברות....

מתה לבקר ב: איטליה, ברזיל ובאיים קרביים.

סובלת בגלל האהבה, אבל מאמינה שהכול עובר בחיים.

אני חושבת שזהו לבנתיים, מבטיחה לחזור כמה שיותר מהר

ולהוסיף את מה שעובר עלי, ומה שעברתי...{ולא חסר}..יהיה מעניין מבטיחה...

ביי בנתים...:}

ואנא משהו לסוף...

"להתחיל מחדש

לשכוח הכול

לחשוב על המחר

ולזרוק את האתמול

לחשוב על הטוב

ולא על הרע

לחשוב על מה שיש

ולא על מה שהיה!!!"