המרדף אחר אהבתך

היי.

דבר ראשון אני אגיד שהבלוג עדיין סגור אבל הייתי צריכה קצת לפרוק אז... :)

(דרך אגב בגלל ההתפתחויות האחרונות אני יותר לא כותבת על ה"קריירה" (שעדיין אי אפשר לקרוא לזה ככה חח) החדשה שלי..רק על חיים אישיים, אז תעשו טובה ואל תשאלו חחח

כל החיים בנים היו מחולקים אצלי לשתי קבוצות: ידידים, ובנים שאני יוצאת איתם (או שהייתי יוצאת איתם..). אף פעם לא ערבבתי בין השתיים, ועד עכשיו אם מישהו נתפס אצלי בראש בתור ידיד פשוט לא היה מצב לשום דבר בינינו מעבר לזה...זה מן פאק בראש שלי שאני לא יכולה לראות את עצמי בקשר עם מישהו שידיד שלי שהוא כמו אח בשבילי. עד עכשיו.

לפני שבועיים היה לי יום אחד המסריחים בחיים שלי. אני וחברה די טובה שלי לא מדברות כבר חודשיים בגלל שקר ענק שתפסתי אותה עליו וממש נפגעתי ממנה שפשוט ניתקתי איתה קשר חודשיים. לפני שבועיים הסיפור התפוצץ באמצע הבית ספר בהפסקה. אחרי שנגמרו הבגרויות חורף ירדו לי מלא מקצועות ונשאר לי רק ספורט, הסטוריה,אנגלית ותאטרון (כל השאר כבר סיימתי להיבחן) והיה לי יום קצר של רק שעתיים הסטוריה ובהפסקה שבין שתי השעות ישבנו כל הבנות בחוץ והיא זרקה איזו הערה שהבנות שידעו את כל הפרטים של הסיפור הבינו שהיא הייתה מכוונת אלי. אני התעצבנתי ועניתי לה (כבר הצלחתם להבין שאין לי שליטה על הפה)..ומפה לשם התחיל ויכוח וכל הסיפור התפוצץ מול כולם. אני לא אחת שאוהבת לפתוח הכל מול כל העולם ובדרך כלל בדברים כאלה אני מטפלת לבד בלי שכל העולם ואישתו מסתכל מהצד ומרכל...אבל זה קרה. והיה ממש צעקות וקללות וממש היה מלוכלך...ואני פשוט לא עמדתי בזה. כרגיל יצאתי אני זאת שאמרה את המילה האחרונה (אני והגאווה שלי..) ואז פשוט קמתי ומרוב עצבים פשוט הלכתי הביתה במקום להישאר לשעה השניה. ועם כמה שיצאתי מלכה והיא יצאה מושפלת איך שיצאתי מהבית ספר פשוט נשברתי והתחלתי לבכות באמצע הרחוב!!!! כנראה שהסיפור התפשט מהר כרגיל ותוך שניה ידיד שלי התקשר אלי ושמע שאני בוכה ישר יצא מהבית ספר ובא אלי. ישבנו בספסל בגינה ליד והוא ממש הרגיע אותי ותמך בי... אין עליו פשוט. ובדרך כלל אני לא טיפוס שבוכה ליד אנשים אבל מאור הוא כמו אח שלי ואני מרגישה הכי חופשיה לידו. אחרי רבע שעה נסעתי הביתה והוא חזר לבית ספר (הוא מהאלה שלא מבריזים בחיים חחח) ואז בערב (אחרי שכל היום עוד הייתי בבית בדיכאון) פתאום הוא שלח לי הודעה  "תתארגני 5 דקות אני אצלך והולכים" ..לא ידעתי לאן בכלל ומה הוא רוצה.. אבל ידעתי שאני צריכה לצאת מהמצב רוח החרא הזה ורק הוא יכול לעזור בזה.. נשארתי עם החליפת פומה השחורה שלבשתי ובקושי הספקתי לסדר את השיער שהוא כבר התקשר להגיד שהוא מחוץ לבית שלי... יצאתי והוא לא רצה להגיד לי לאן נוסעים... אחרי כמה דקות כבר הגענו לחוף ים (כן נכנסנו ממש לחולות חח) והמשוגע הזה הוציא מהתיק שמיכה, בקבוק קולה ושקית ענקית מפוצצת בסוכריות גומי... פשוט ישבנו בחוף על השמיכה ובמשך 3 שעות דיברנו ואכלנו (למרות שהסוכנת הכריחה אותי לרדת 5 קילו..אבל אמרתי שאני מעדיפה לא להכנס לזה)  ופשוט השתפר לי המצב רוח בשניות..תמיד הוא מצחיק אותי ומעודד אותי...אבל עכשיו מתחיל הסיפור-

אחרי כמה זמן כבר נהיה קר וישבנו מחובקים כעדי להתחמם קצת. וכבר אמרתי לכם שבתור ידיד מבחינתי לא חישבתי אפילו שיקרה משהו מעבר לזה..אבל פתאום הוא אמר משהו והתחלתי לצחוק אז הוא אמר "הוו סוף סוף את מחייכת!" והיינו כל כך קרובים וכל הסיטואציה... הוא פשוט דפק לי נשיקה ובלי לשים לב גם אני זרמתי עם זה... רק אחרי משהו כמו 3 דקות (!!) קלטתי מה אני עושה ופתאום זזתי ממנו...זה היה נראה לי מוזר כי הוא כמו אח בשבילי אבל מצד שני זה הרגיש גם כל כך נכון... הוא כבר קלט מה עובר לי בראש באותן שניות והוא פתאום אמר בשיא הישירות "זה שאנחנו ידידים מלא זמן לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות גם יותר מזה..זה רק את הכנסת לעצמך לראש ככה"  מפה לשם התחנו לדבר על זה והוא שאל אם אין סיכוי שניתן לזה הזדמנות. זה בא לי כזה בבום שלא ידעתי מה לענות בכלל. אמרתי לו שנראה איך זה יזרום. מאז כל השבועיים האלה אני חושבת עליו כל הזמן ונפגשנו פעמיים לבד (פעם אחת הלכנו לאכול וופל בלגי ביחד ופעם אחת הלכנו לסרט חחח קיטשי אני יודעת אבל דווקא היה כיף) וכמובן שלא סיפרתי על זה לאף חברה עדיין אבל נראה לי שאני דווקא רוצה לקחת את הקשר הזה למקום רציני..מצד שני אני מפחדת שתהרס לי הידידות עם אחד האנשים שלהיות ידידים שלהם זה המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל מידיד. 

אני ממש מבולבלת ובגלל שלא סיפרתי על זה לאף אחד גם אין לי עם מי להתייעץ...מה אתם אומרים ללכת על זה או לא?