המרדף אחר אהבתך

אני יודעת שהכל פה מבולבל..מלא זמן לא כתבתי מה עובר עלי ומה קורה אצלי חוץ מהפוסט האחרון שלא ממש סיפר משהו אלא רק הביע את הרגשות שהיו לי באותו זמן.

אז ככה..אני ומאור נפרדנו בסופו של דבר. ביום רביעי שעבר. נמאס לי כבר מכל המריבות ומהיחס המגעיל שקיבלתי ממנו, יותר נכון חוסר יחס וזלזול..והאמון שלי בו שלגמרי נהרס..הכל פשוט התפוצץ בבת אחת ואחרי 3 פעמים שרציתי להיפרד והוא שיכנע אותי לתת לו עוד הזדמנות ולהישאר הגעתי למסקנה שטוב לי יותר בלעדיו. נפגשנו ודיברתי איתו על זה שאני רוצה להיפרד...בהתחלה הוא בא אלי בפוזה שגם הוא רוצה והתנהג מגעיל למרות שאני באתי אליו ביחס הכי יפה ונחמד שיש וניסיתי לסיים את זה כמה שיותר יפה...אחר כך שדברים התבררו והוא הבין שהוא עשה טעות הוא התחיל לבקש עוד הזדמנות, להגיד שהוא כבר לא חושב שאנחנו צריכים להיפרד ושננסה שוב. יצא שהתנשקנו -אני מפגרת, אני יודעת - והוא אמר שהוא לא יכול לוותר עלי ולא יתן לי ללכת..אחרי שיחה ארוכה וצעקות פה ושם שהוצאתי עליו את כל העצבים ואמרתי כל מה שהציק לי הוא שאל אותי אם אני מוכנה לנסות שוב...אמרתי לו שנתתי לו כבר 3 הזדמנויות והוא לא ניצל אותם ואני יצאתי טיפשה בכל פעם..ושזה כבר לא מתאים לי והבנתי שהוא כבר לא ישתנה...גם לא הפעם. ואז הוא שוב חזר לפוזה של היחס המגעיל שלו ואחרי 2 דקות נפרדנו לגמרי והלכתי משם. היה לי קשה כי רציתי לשמור על קשר טוב ולסיים את זה יפה ולא יצא כל כך. הכי כואב שאיבדתי גם חבר ובנאדם שאני אוהבת וגם ידיד ממש טוב שלי.

היה קשה בהתחלה אבל התגברתי. הכרחתי את עצמי לא להכנס לדיכאון ולעצב ויצאתי כל יום עם חברות, לא דיברתי על זה יותר מדי...איך שחזרתי ממנו הלכתי לחברה שלי וסיפרתי לה הכל לפרטים שפכתי את הלב ופרקתי הכל..ואחרי זה פשוט לא דיברתי על זה יותר מדי..שאנשים שואלים מה איתו אני אומרת שאנחנו כבר לא ביחד. שהם שואלים למה אני אומרת "ככה". לא נתתי לעצמי לשקוע בזה ולרחם על עצמי אפילו לא טיפה כי ידעתי שאז סתם יהיה לי כואב יותר. אנשים לא מאמינים שזה כל כך קל לי, אבל כמובן שזה רק נראה ככה מבחוץ. האמת שאני בטוחה שאם היה יוצא לי לראות אותו מאז בטח היה לי קשה יותר אבל בגלל של ראיתי אותו בכלל ואנחנו לא בקשר אז קל לי יותר לשכוח. חוץ  מזה כמו שאומרים אין דבר שמשכיח גבר יותר מהר מגבר חדש. האמת שזה באמת עזר לי לא להכנס לדכאון, אבל לדעתי זה היה מוקדם מדי.

יום אחרי שנפרדנו יצאתי עם חברות, ישבנו לאכול וופל בלגי ופתאום נכנסו 3 בנים ואחד מהם בא לחברה שלי ודיבר איתה. מסתבר שהוא ידיד ממש טוב שלה. הם קנו גלידה והתיישבו איתנו ויצא לי לדבר עם הידיד הזה די הרבה. למחרת חברה שלי התקשרה ואמרה שהוא אמר שאני חמודה וניסתה לסדר בינינו...היא שכנעה אותי שזה יעזור לי לשכוח ממאור אז הסכמתי, וגם כי הוא באמת היה נראה לי חמוד. למחרת שוב יצאתי עם אותה חברה והוא בא עם חבר שלו אלינו. דיברנו הרבה והוא הסיע אותי הביתה. רבע שעה אחרי שעליתי הפלאפון צלצל וזה היה הוא. הוא לקח את המספר שלי מהחברה. דיברנו וקבענו לצאת למחרת רק אני והוא. קוראים לו ניצן והוא בן 21. הוא נראה טוב וגם ממש מצחיק כזה ובוגר..זה די הדליק אותי הבגרות שלו אחרי שיצאתי עם מישהו בגילי והתעצבנתי כי הוא עשה דברים ילדותיים כל הזמן (כמו לספר דברים אינטימיים שלנו כזוג או דברים שסיפרתי לו לחברים שלו..) וקיוויתי שניצן לא כזה. יצאנו בסופו של דבר והתנשקנו, ומאז הכל קרה כל כך מהר שזה די יצא משליטה. היינו נפגשים כל יום, הוא הכיר לי את כל החברים שלו, הכיר את ההורים שלי..ממש רץ עם הכל ואני בכלל בשלבי פרידה ממאור.פשוט נלחצתי מכל המצב. זה היה נראה לי מוזר שהוא מתקדם כל כך מהר כשאנחנו יוצאים בקושי שבועיים וגם זה גרם לי לחשוב שאולי במקום לעכל את הפרידה זה רק גורם לי להדחיק את זה בגלל שאני עם מישהו אחר. בהתחלה באמת היה טוב אבל לאט לאט גיליתי הרבה דברים שהפריעו לי אצלו והיום החלטתי שזה לא מתאים כל הסיפור הזה ואחרי שלא דיברנו כל היום  והוא התקשר בערב פעמיים ולא עניתיף חזרתי אליו ב12 וחצי בלילה..הוא דיבר אלי מגעיל והבנתי שכל הדברים שחשבתי עליו שעצבנו אותי והורידו לי ממנו התבררו כנכונים. הוא היה עצבני עלי ואמר הרבה דברים..אמרתי לו "סבבה אז כנראה שהקשר זה לא מתאים".. הוא אמר שאני ילדה קטנה וסגורה..ושאם זה מה שאני  רוצה אז טוב..שהיה נעים להכיר אותי, שיהיה לי אחלה חיים וביי. אחרי 3 שעותהוא התקשר וניתק אחרי כמה שניות ולא הספקתי לענות...התעצבנתי שהוא עשה צלצול-ניתוק ופחדתי שאם אני יתקשר בחזרה הוא יגיד שזה היה בטעות ואני יאכל פדיחות אז לא התקשרתי.

בקיצור גם איתו סגרץי את הסיפור.אי חושבת שיהיה לי טוב קצת זמן לבד עכשי עם עצמי וכל הקטע איתו רק הוכיח לי שאני עוד לא עיכלתי את הפרידה ולא בשלה עדיין לקשר חדש..ווץ מזה אין שום רע בלהיות לבד לפעמים :)

עכשיו אני לא נרדמת אז החלתי לכתוב את הכל...אני די אופטימית כרגע ובטוחה שיהיה טוב ושעשיתי החלטות נכונות. יהיה בסדר בזרת השם.

שמתם לב שגם בלי שאני ארצה חזרתי לבלוג בסופו של דבר? כנראה שזה לא בשליטתי חחח

לילה מעולה שיהיה...אפילו שלפני כמה שעות סיימתי את הקשר שבקושי התחיל עם ניצן ולפני שבוע וחצי נפרדתי ממאור -אני הולכת לישון עם חיוך :)

עריכה- סליחה על כל השגיאות כתיב וכל זה...כתבתי את זה ב4 בלילה ובקושי ראיתי בעיניים חחחח אז תתעלמו :)