העיניים שלה היו הראשונות לדמוע
והלב שלה כבר ריק מדי כדי לגווע
האהבה שלה התחילה בחמשת החושים
בהתחלה היא ראתה אותו,לא משהו מיוחד
אחרי זה היא שמעה אותו מדבר איתה כשהם היו לבד
מריחה אותו כשהוא מתקרב והוא היה מאושר
מרגישה אותו כשהוא ליטף את פניה
ואז טעמה אותו כשהוא התקרב הכי שאפשר
יפות היו עיניו,רכות היו שפתיו
היה הוא בחיוכה מאוהב
איבד את עצמו אליה
אהב אותה איתו מאושרת
השקט שלה גרם לו לזה
הספיק להקשיב לדממה שלה
הגשים את החלומות שלה
נתן לנשמתו לחיות דרכה
האהבה שלו בוערת,שורפת
אבל הכל כבר השתנה
איך הוא אוהב אותה ככה, מושלכת לרגליו
איך הוא אוהב אותה בוכה
איך הוא אוהב לנחם אותה בכוח
אבל הוא לא אהב אותה בשבילה
הוא אהב אותה בשביל עצמו
רק כדי שלא יצטרך להתמודד עם הכל לבד
ורק בשביל שיוכל לחבק אותה
ולהגיד שהוא אוהב אותה כל כך
מתי שהוא רק רוצה
והיא, תהיה כל כולה בלב שלו
תחייך את חיוכיו, תרפא את פצעיו
תלמד ותשכיל רק ממבטיו
תפעים את ליבו- פעימה אחר פעימה
תהיה חלק ממנו
ולא תהיה עצמה
היא אוהבת את המגע שלו
אבל אותו עצמו אינה אוהבת
אינה אוהבת כלום ממנו
אם היא מרגישה עם זה טוב
כשהוא גורם לה לסבול
אז זו גם הנחמה שלה
בלבה סודותיה שמורים
הוא יודע שמשהו נשאר אצלה
היא רצתה לפזר ברוח כל מה שנשאר ממנו
את כל השאלות ואת כל פחדיה היא מניחה בצד
היא לא רצתה לקחת אותם איתה ולהישאר לבד
הוא היה שם איתה
בין השתיקה לצעקה
בין העונג שלה לכאב
הוא התבלבל אצלה בין המוח והלב
הוא היה בחוץ, בינה לבינו, כי הוא אפילו לא היה בתוכו
מתוך שתיקות דוממות היא מבינה
מתוך שתיקות מקפיאות
שחונקות אותה ועינייה מדממות
ממבטים וקנאה
מעיניים טורפות
היא סובלת בלעדיו
ממרחק וגעגעועים כבדים
למרות שהוא זה שיוצר בה את הפחדים
הוא היה לה רגע מאושר
היא זוכרת מעצמה,
הוא היה לה נקודת סימן בדרך
בדרך ללא מוצא.
בלי קשר לכלום. לילה טוב שיהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
המתבגרת..