לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המרדף אחר אהבתך


חיים של נערה מאוהבת, שבסוף עוד תשיג את האחד.

Avatarכינוי:  המתבגרת..

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

11/2007

###יש לי פרו...מי רוצה שאני אעביר לו?###


עידכוןן קצר =]

 

למי שלא שם לב יש לי פרו חחח שהעבירה לי הילדה הכי חמודה בארץץ !

אז אני יכולה להעביר למישהו..

דברו איתי בתגובות מי שרוצה, אבל אני מעדיפה מישהו שהוא קורא קבוע פה שאני מכירה פחות או יותר =]

כניראה יהיה עידכון מחר בערב או יום ראשוןן...אתם לא מבינים בכלל מה הלך אתמול בעל האש..

בואו נגיד שהיה מכות =]

וזה לא קשור אלי ואל החברה שלי חחח אל תחשבו שאני איזו כלבה!

אה והיום אני הולכת לסילבר עם גיא וידידים שלו וגם כמה חברות שלי..מישהו ממכם הולך?

 

אוהבתת מלאאא

המתבגרת.

נכתב על ידי המתבגרת.. , 30/11/2007 18:50  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



###עשיתי עגיל בטבור+היא התקשרה לבקש סליחה עלקקק###


היי.

טוב דבר ראשוןןן תנו לי להתלהבב- עשיתי עגיל בטבור =]]

כן כןןן סוף סוף אחרי שאני רוצה כבר שניםם ויצא פשוט קטלני.

תמיד רציתי לעשת אבל נורא פחדתי (יש לי חורים רק באוזניים חח שעשו לי בגיל שנה, ופעם היה לי עגיל באף והורדתי אותו)

ואתמול ידיד שלי התקשר אלי ואמר לי שהוא עוד מעט הולך לעשות עגיל בלשון. ואז צחקנו שאני פוחדת לעשות עגיל וזה ואז הוא אמר לי "יאללה בואי איתי נעשה ביחד, אני אחזיק לך את היד חחחח" .

בהתחלה צחקתי עליו ואמרתי לו "למה נראה לך?"  אבל אחר כך פתאום הרעיון הזה דווקא נראה לי, וחשבתי שאולי אם אני אלך איתו אז אני פחות אפחד. אז הסכמתי. ואז מה שנותר לי זה שאמא שלי תסכים. שזה לא דבר כל כך פשוט.

שאחי עשה קעקוע ועגיל בגבה אז ההורים שלי בהתחלה ממש התעצבנו עליו.

התקשרתי אל אמא שלי (היא הייתה בעבודה) ואמרתי לה. בהתחלה היא לא הסכימה אבל אחרי רבע שעה (!!!) של שכנועים כבר לא הייתה לה ברירה.  

האמת?! גם אם היא לא הייתה מסכימה הייתי הולכת לעשות, אולי היא הייתה כועסת קצת כמה זמן אבל אחרי זה היא הייתה מוותרת.

אז חיכיתי לידיד שלי שיבוא לאסוף אותי ונסענו.

ואני כל הדרך רק משגעת אותו שאני פוחדת ושאני לא יעשה בסוף . חחח מסכן איך הוא סבל אותי אני לא יודעת.

הגענו לשם ושאני ראיתי את המחט ישר התחרטתי ואמרתי שאני לא עושה ,אז ידיד שלי אמר שהוא יעשה ראשון, ככה אני פחות אפחד.

לא שזה עזר כי שראיתי איך עשו לו פחדתי עוד יותר, הוא והרעיונות המטומטמים שלו.

ואז הגיע תורי.

ואני כולי רועדת מפחד, תפסתי לידיד שלי את היד כל כך חזק שכבר נהיה לו סימנים אדומים חחח.

ובסוף עשיתי. וזה נורא נורא כאב.

אבבבבבבבבל?

זה כל כך מהמם שזה היה שווה את זהה...אין זה יצא אשש פשוט!

אבל עכשיו מבאס שזה עגיל רפואי כי בא לי לשים עגיל אחר יותר יפה..אבל זה יקרה בקרוב חחחח =]

חזרתי הביתה וכולי מתלהבת מספרת לכל העולם שהיה לי אומץ לעשות עגיל חחחח כי כולם יודעים כמה פחדתי.

בקיצור יצא קטלני חחח ואני גאה בעצמי שלא התחרטתי בשנייה לפני שעשיתי, כי זה כמעט קרה.

 

אהה ועוד משהוו!

היום בבוקר מי התקשרה אלי אם לא החברה הבת זונה שדפקה אותי? (מי שלא מעודכן שיקרא פוסט קודם)

כן כןן היא בכבודה ובעצמה!

קבלו את השיחה פחות או יותר (זה היה אתמול אני כבר לא זוכרת הכל)-

(אה ואין צורך להגיד שזה לא פעם ראשונה שהיא מתקשרת ואני פשוט סיננתי נכון? =] )

 

אני:הלו?

היא: *** (השם שלי)?

אני: מה את רוצה?

היא:מה.. מה קורה?

אני: חרא

היא:למה?

אני:כי אני מדברת איתך

היא:נו די אל תעשי לי עכשיו קטעים

אני: את שומעת את עצמך תגידי לי? שאני לא יעשה לך קטעים? אניי?? כי מה שאת עשית לי זה בכלל לא קטע נכון?

היא:נו די אפשר לחשוב מה עשיתי יאללה

אני:לא מותק זה לא "אפשר לחשוב"..את דפקת אותי, השארת אותי לבד ולמה? בשביל לעשות סיבוב עם הידיד המזדיין הזה שלך

היא:נו אז?

אני:מה אז? אז אין לך מילה!

היא: נו אבל רציתי, מה אכפת לך?

אני: יופי שרצית. את הבטחת לי שנחזור ביחד. סיכמנו את זה ופתאום את חוזרת איתו? איך ציפית שאני יחזור תגידי לי?

היא:לא יודעת נו..הנה אבל בסוף  הסתדרת

אני:כן אבל זה לא בדיוק היה אכפת לך איך אני אסתדר. את הלכת איתו ומצידך שאני אלך להזדיין נכון?

היא: זה לא היה ככה..

אני:מה לא היה ככה, מה??

היא: נו מה את רוצה שאני יעשה עכשיו...

אני:ואת יודעת מה הכי קטע?

היא: מה?

אני: שעברו מאז 4 ימים ופעם אחת אפילו לא שמעתי אותך מבקשת סליחה! פעם אחת מסכנה!

היא: סליחה טוב?

אני:תגידי לי מה את צוחקת עלי?

היא:מה? רצית שאני אבקש סליחה אז אמרתי נו ,מה לא בסדר?

אני: תעשי לי טובה, אני יודעת טוב מאוד שאת לא מצטערת על זה..

היא:אני כן!

אני: כן כן  טוב...

היא:נו באמת..די נו אני לא רוצה לריב איתך

אני:חבל.

היא:את חברה הכי טובה שלי, את יקרה לי.. נו אני אוהבת אותך הכי בעולם אל תריבי איתי עכשיו

אני: כן שמענו איך אני יקרה לך. אני יקרה לך טוב מאוד עד שמגיע איזה בחור ומסתובב לך כל הראש.

היא: אפשר לחשוב שאת לא היית עושה כמוני...

אני:מה זהה?? בואי תחזרי על זה עכשיו...אני רוצה לראות! את באמת חושבת שאני הייתי עושה דבר כזה?

היא: נו אם זה היה גיא  (כאן קטעתי אותה)

אני:אם זה היה גיא הייתי לוקחת אותך איתנו ודואגת שהוא יסיע אותך עד הפתח של הבית שלך ותגידי לי שזה לא נכון!

היא: (שותקת)

אני:מה את שותקת?

היא: נו

אני:מה נו? מה נו? את יכולה להגיד שזה לא נכון? תעני לי

היא: לא..

אני: יפה! את רואה? אז למה את עשית לי בדיוק ההפך? מה את חושבת שאני יעשה בשבילך הכל ואת לא תעשי בשבילי כלום? מאמי חברות זה דבר הדדי...את לא יכולה לצפות ממני לעזור לך בכל פעם שאת צריכה ושאני מבקשת ממך משהו קטן אז לא, את לא תעשי! את זוכרת כמה פעמים עזרתי לך?

היא: כן

אני: אז אחרי כל זה את היית צריכה להתייחס אלי אותו דבר נכון? אבל את יודעת מה עשית? התייחסת אלי כמו לזבל, לי שלפני כמה שניות אמרת שאני הבנאדם הכי יקר לך וחברה הכי טובה שלך. זה נראה לך הגיוני?

היא:לא..אבל תביני גם אותי..

אני: אין מה להבין. דפקת אותי, ואני פשוט לא יכולה לסמוך עלייך יותר בחיים

היא:את כן..

אני:לא אני לא! מאיפה לי לדעת שלא תדפקי אותי שוב?

היא:אני לא יעשה את זה אני מצטערת נו

אני:טוב אין לי מה להגיד לך

היא:את סולחת לי?

אני:לא

היא: למה אבל?

אני:כי אין לי מה להיות בקשר עם ילדה שמתייחסת אלי כמו שאת התייחסת

היא:אז מה את רוצה להגיד לי? שאת זורקת עכשיו 7 שנים שהיינו חברות לעזאזל?

אני:כן ,כנראה שאין לי ברירה אחרת...

היא:יש..פשוט תסלחי לי ובואי נשכח מזה נו

אני:לא זה לא כזה פשוט..

היא:למה אבל נוו

אני:טוב שמעי אין לי סבלנות אליך עכשיו יאללה ביי

 

וניתקתי לה.

עכשיו לכל מי שחושב שהיא באמת התחרטה ושהיא מצטערת ורוצה להתנצל וזהה...

אני מצטערת להגיד לכם אבל אתם פשוט חיים בסרט!

האמת? גם אני חשבתי ככה בהתחלה אז גם אני סוג של חיה בסרט לכמה רגעים חח

אבל אז דיברתי עם חברה אחרת שלי שהיא גם חברה טובה שלה והיא סיפרה לי שהיא פשוט פחדה שאני אריב איתה מחר אז היא רצתה להשלים כדי שאני לא אריב איתה...

שתבינוו! היא אשכרה לא מרגישה צורך לבקש סליחה! היא עשתה את זה רק כי היא פוחדת כי מחר היא תפגש איתי!

מחר אנחנו עושים על האש מלא ידידים שלי...ממש מלא אבל! זה הולך להיות לפחות 50- 60 איש, לפחות!

אה וגם האקס שלי יהיה שם דרך אגב..כי הוא גם חלק מהחברה שלנו חחחחח

וגם גיא יבוא אז הולך להיות  מעניין (גיא מזה חם עליו, הוא מת לשים לו מכות כי הוא עדיין מתקשר ושולח הודעות מדי פעם ואני לא עונה כמובן)

בקיצור..מחר היא תבוא גם, ואז לא יהיה לך איך להתחמק ממני, אנחנו ניפגש...והיא פוחדת שנריב שם.

האמת שלא תכננתי לריב איתה (אני מתכוונת שלא תכננתי שזה יתפתח למכות או משהו, כי בכל זאת היא הייתה חברה טובה שלי וגם כמה שהיא דפקה אותי וכמה שהתעצבנתי- זאת לא סיבה לריב מכות...לפחות מבחינתי, לא יודעת מה איתכם)

אבל כניראה שהיא חושבת שכן... ורק בגלל זה היא החליטה להשלים איתי יום לפני זה..

טוב היא פשוט נהיית יותר ויותר צבועה מרגע לרגע זה פשוט מגעיל! לא חשבתי שהיא כזאת!

 

אז זהו לבינתיים..ועכשיו אני הולכת להתארגן ולרדת לשכונה קצת כי הבטחתי לידידים שלי שאני יבוא כי מזמן לא ירדתי איתם..

וגם כי אני רוצה להתלהב מהעגיל חחח XD

אהה דרך אגב, גיא עוד לא יודע שעשיתי עגיל חחח לא סיפרתי לו כי רציתי לספר לו פנים מול פנים כדי לראות את ההבעת פנים והתגובה שלו ברגע שאני אספר לו כי גם הוא יודע איך אני פחדתי לעשות כל הזמן...=]

אזז שיהיה לכולם לילה טובבב

אוהבת אתכם מלאא מלאאאא

המתבגרת.

 

*******

אההה ושמתם לב לשיר ברקעע חחחחח? עד שלמדתי איך עושים..

זה אחד השירים שאני יותר אוהבת כרגע...

גם אם אתם לא אוהבים את הסגנון תקשיבו למילים..זה מזכיר לי את גיא חחחח

ואם אתם עדיין לא אוהבים, פשוט תלחצו Esc    חחח  =]

 

 

***עריכה***

עכשיו חזרתי מהשכונה (4 וחצי) כן הייתי שם רק 3 שעות אבל אתם לא מבינים מה קרהה!

ישבנו שם כולם ופתאום אני רואה את החברה (עלק חברה) הבת זונה מתקרבת לכיוון שלנו, ואיך שהיא קולטת שאני שם היא הסתובבה והלכה לכיון השני כמעט בריצה חחח אז ידיד שלי צעק לה "מה את בורחת, בואי שבי אפילו שאת מניאקית...***(השם שלי) לא תאכל אותך, היא במצברוח טוב עכשיו ".

כולם צחקו אבל אני התעצבנתי עליו שהוא אמר לה את זה, אפילו שאני והיא רבנו זה בינינו והם לא צריכים להתערב.

הרגשתי חרא שהם צחקו עליה, בכל זאת היא היתה חברה שלי...

זה מזה ביאס אותי ואחרי חצי שעה כבר עליתי הביתה...לא היה לי מצברוח בכלל.

אני כבר לא יודעת מה לעשות. חלק אומרים לי לסלוח וחלק אומרים לי לא. ואני ממש לא עושה מה שאחרים אומרים לי אבל גם אם כן? אפילו הם לא סגורים על עצמם, אז אפילו אי אפשר להתייעץ.

באמת שאני כבר לא יודעת מה יהיה איתה בסוף. וחבל כי היא כבר עכשיו חסרה לי טיפה.

נכתב על ידי המתבגרת.. , 29/11/2007 00:32  
65 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אין דבר כזה חברה טובה. תמיד היא תדפוק אותך בסוף!


היי =]

סליחה על ההזנחה הקטנה..פשוט השבוע בקושי הייתי על המחשב...

ותודה לכולם על כל התגובות והמחמאות חח אשכרה התחלתי להסמיק כבר כשקראתי אותן =]

מאז הפוסט האחרון (יום רביעי אם אני לא טועה) קרו די הרבה דברים.

ברביעי בצהריים הלכתי לקניון הזהב בראשון עם חברה שלי שלא ראיתי אותה מלא זמן (היא גרה די רחוק ממני).

היה נחמד, ונורא התגעגעתי אליה. לא ראיתי אותה כמעט שנה וכשראיתי אותה פתאום היא הייתה כזאת שונה, בעיקר בהתנהגות שלה.

אני לא אשקר, טיפה התאכזבתי לגלות שהילדה הזאת שאני כל כך אוהבת פתאום הפכה למישהי אחרת לגמרי, אבל לא נתתי לזה להרוס לי את היום.

דיברנו מלא והשלמנו פערים של שנה. זה מדהים כמה שבנאדם יכול להשתנות בשנה אחת מסכנה וכמה דברים יכולים לעבור עליו בתקופה הזאת.

וכמובן שאני לא יכולה להרשות לעצמי להסתובב בקניון בלי לקנות משהו (יש לי אובססיה לקניות כבר) אז קניתי מעיל חמוד בצבע חום עם פרווה (לא אמיתית מן הסתם), צמיד בצבע זהב ממש דק ועדין, תליון כזה שמחברים לפלאפון עם השם שלי וסווצ'ר ורוד טיפה רחב אבל מחמם כזה =]

בסך הכל היה נחמד ושמחתי לפגוש אותה אחרי כל כך הרבה זמן. החלטנו שהפעם לא נזניח אחת את השנייה וניפגש לעיתים יותר קרובות. 

אני בספק אם זה באמת יקרה. תמיד אומרים את זה ועדיין יש ריחוק.

ביום חמישי לחברה אחרת שלי היה בית ריק (היא גרה רחוק ממני, בערך שעה נסיעה) אז היא הזמינה אליה כמה ידידים בערב.

מהאנשים שהיו אצלה שאני הכרתי היו 3 ידידים שלי, וחברה די טובה. בגלל שזה היה רחוק ולא רצינו לקחת לשם מונית , אבא שלי הסכים להסיע אותנו לשם.

את הדרך חזרה תכננו שידיד של החברה שלי (שאני לא מכירה אותו, רק היא) שגם יהיה שם יסיע אותנו הביתה.

אז היינו שם והיה מאוד כיף עד שהגיע הזמן שכבר רצינו לחזור הביתה.

באותו רגע גיליתי כמה מנייאקית הילדה הזאת יכולה להיות, וכמה שאני לא יכולה להרשות לעצמי לסמוך עליה יותר בחיים!

פתאום היא והידיד שלה שהיה אמור להסיע אותנו הביתה החליטו לסוע לבד כי הם רצו לעשות סיבוב או לא יודעת מה ,וזה גם לא עניין אותי ממש האמת.

היא פשוט הפקירה אותי בשביל ללכת עם הבן זונה הזה לסיבוב, כאילו שהיא לא יכולה עשות את זה בהזדמנות אחרת.

ממש התעצבנתי באותו רגע.

בניתי עליה, והיא פשוט דפקה אותי. העדיפה את הידיד הזה על פני ועוד מוציאה אותי מנייאקית בכל הסיפור הזה.

היא עוד העזה להגיד לי "נו אבל מה אכפת לך? אני רוצה להיות איתו לבד למה את הורסת לי".

אני בניתי עליה שנחזור ביחד,והיא ידעה טוב מאוד שאין לי שום דרך אחרת לחזור. לא היה אכפת לה בכלל איך אני אחזור הביתה, העיקר שהיא תעשה את הסיבוב עם הידיד שלה.

ששאלתי אותה "אז מה את מצפה שאני יעשה עכשיו? איך בדיוק את מצפה שאני יחזור?" היא פשוט אמרה לי "תסתדרי, לא יודעת" והלכה.

הייתי בהלם. כל כך נגעלתי מננה ומההתנהגות שלה באותו רגע.

אני לא רוצה לצאת שחצנית או משהו, אבל רק בשביל שתבינו- לי בחיים אף אחד לא היה מעז לעשות קטע כזה. אף אחד.

כל מי שמכיר אותי או שלא מכיר אותי ורק שמע עלי יודע מי אני ומה אני. אני די מוכרת באזור שאני גרה בו וכמעט כולם מכירים אותי ויודעים מי אני ושלא מתעסקים איתי בקטעים כאלה.

אז במיוחד לא ציפיתי שחברה טובה שלי, שאני מכירה אותה כבר 7 שנים, שעשיתי בשבילה כל כך הרבה דברים והיא חייבת לי על כל כך הרבה פעמים שעזרתי לה, שדווקא היא תעשה לי דבר כזה.

שדווקא היא תפקיר ולא יהיה אכפת לה בכלל ממני.

שדווקא היא תעדיף בחור על פני חברה טובה.

ועכשיו אני נזכרת בכל הפעמים שהיינו שומעות שעשו את זה לבנות אחרות היא הייתה אומרת לי "אני בחיים לא אפקיר אותך ככה. זה פשוט מגעיל, איך אפשר לדפוק ככה חברה טובה? אני אף פעם לא יעדיף בנים על פניך. בנים באים והולכים כל הזמן אבל חברה טובה נשארת לנצח" וכל החרא הזה.

עכשיו אני רואה את הפרצוף האמיתי שלה. אחרי 7 שנים. רק עכשיו גיליתי שכל מה שהיא הייתה אומרת זה בולשיט ואני בספק אם רבע מזה היה נכון.

אתם בטח חושבים - "נו אז היא סה"כ הבריזה לך, לא היה לך איך לחזור, אפשר לחשוב."

עזבו את העובדה שזה כן כזה סיפור כי לעזוב את חברה שלך בעיר אחרת במרחק שעה נסיעה מהבית שלה, לבד, ב-4 בלילה, בלי דרך לחזור הביתה זה דבר שפשוט לא עושים. נקודה. לפחות מבחינתי.

מה שעוד יותר מעצבן אותי זה העובדה שזאת היא.

שהיא העזה לעשות את זה אחרי כל כך הרבה שנים שאנחנו חברות. אחרי כל הטובות שעשיתי בשבילה. כל הפעמים שעזרתי לה ושהגנתי עליה.

כאילו מה? , היא יודעת להיות חברה טובה שלי רק שהיא צריכה אותי?

הרי היא יודעת להיות חברה טובה שלי שהיא רבה עם מישהי, ואז ישר היא קוראת לי כדי שאני אטפל בזה. כי מי יגע בה שהיא לידי?

והרי היא יודעת להיות חברה שלי שהיא רוצה לצאת איתי למסיבות, להכיר בנים, לעשות צחוקים.

והיא יודעת להיות חברה שלי כשהיא רוצה שאני אעזור לה במשהו, שהיא צריכה ממני איזה טובה.

אבל פעם אחת, פעם אחת מסכנה שאני צריכה אותה, שאני מבקשת ממנה משהו קטן, ועוד משהו שהיא הבטיחה לי ונתנה לי את המילה שלה, עכשיו פתאום היא לא יודעת להיות חברה שלי?

מה קרה, עכשיו היא לא צריכה אותי לרגע אז זהו,לא אכפת לה ממני?

זה פשוט מגעיל אותי. כמה מנייאק יכול להיות בנאדם?

אבל לא נורא, עכשיו אני יודעת לא לסמוך עליה יותר. לא לבנות עליה ולא לקחת שום דבר שהיא מוציאה מהפה ברצינות.

אני שמחה שלמדתי מי היא עכשיו ולא מאוחר יותר.

מעכשיו למילים שלה אין שום ערך מבחינתי. אם היא מבטיחה דברים ולא עומדת מאחוריהם אז עכשיו אני אלמד פשוט לא לקחת אותה ברצינות ולא להאמין.

מסתבר שאצלה מילים הן פשוט לא יותר מסתם מילים.

 

בסוף אחרי שהיא נסעה הייתי כ"כ עצבנית. לא ידעתי איך אני אמורה לחזור עכשיו הביתה.

כל מי שסיפרתי לו מה היא עשתה היה פשוט בהלם ממנה. הילדה שהיינו אצלה הציעה לי לישון אצלה ולחזור הביתה כבר למחרת בבוקר, אבל בסוף אחד הידידים שלי שהכרתי שם שהיה לו אוטו הסיע אותי הביתה (למרות שזה בכלל בכיוון ההפוך שלו).

אני לא יודעת איך הייתי חוזרת  הביתה אם הוא לא היה שם.

למחרת בבוקר היא התקשרה. רבתי איתה והכי עיצבן אותי שהיא אפילו לא ביקשה סליחה! היא עדיין המשיכה להצטדק ואפילו לא אמרה לי שהיא התחרטה.

אני יודעת טוב מאוד שהיא מבינה איזה זבל היא יצאה, ואיזה טעות היא עשתה באותו רגע. ולמרות שהיא מבינה היא עדיין עושה כאילו הכל בסדר והיא לא עשתה שום דבר רע.

היא יודעת מי אני והיא מכירה אותי טוב. היא יודעת איזה אגו יש לי ואיזה כבוד עצמי יש לי. היא יודעת שעד שהיא לא תתחנן לסליחה זה לא יעבור לה.

ויותר מהכל היא יודעת שהיא עשתה טעות כי היא צריכה אותי ולא ההפך, ואני רוצה לראות עכשיו כמה זמן ואיך היא תצליח להסתדר בלעדי.

 

ביום שישי בערב הייתי בדאנס בר עם גיא וכל החברים שלו. לידיד טוב שלו היה יום הולדת אז הם יצאו עם כל החברים והידידות, וגיא רצה שאני אבוא איתו.

דווקא התאים לי לא לצאת עם ידידים שלי כדי לא לראות אותה וכדי שלא כל שנייה כל העולם ואישתו ישאל למה אני והיא לא מדברות.

היה לי טיפה מצברוח חרא עדיין אבל החלטתי לצאת ולשכוח מזה.

לבשתי חולצה ארוכה בצבע לבן ,מהאלה המעוצבות, עם מלא אבנים נוצצות וזהב וכל זה..ג'ינס ונעלי סירה לבנות עם עקב מעץ 10 ס"מ.

גיא אסף אותי מהבית ונסענו ביחד. היה נחמד וזה באמת עזר לי לצאת מהמצברוח המגעיל שהיה לי...

תמיד שאני עם גיא לא משנה כמה אני בדיכאון- ישר הוא יצחיק אותי ויעשה לי מצברוח טוב.

אני פשוט מאושרת שזכיתי להיות עם מישהו כמוהו ,שאוהב אותי ותומך בי בכל מצב. אני כל כך אוהבת אותו וזה פשוט נהיה חזק יותר מיום ליום.

דרך אגב, עוד מעט יהיה לנו חודשיים =]

 

היום בבוקר (שבת) גיא בא אלי ונסענו לבית קפה בטיילת בת"א.

שהוא בא אלי עוד לא הייתי לבושה והייתי רק עם מכנס פוטר בצבע תכלת וחולצה אפורה שישנתי איתם.

ישבנו טיפה בחדר שלי ואז התחלתי להתארגן , והתלבטתי מה כדאי ללבוש אז הוא החליט שהוא יבחר לי.

ירדתי למטה שנייה ושעליתי חזרה לחדר מצאתי אותו מחטט לי בארון, ובוחר לי מה ללבוש...אחרי כמה שניות הוא צעק "מצאתיי"

אמרתי לו "אני מקווה שבחרת לי משהו יפה" והוא אמר לי "אל תדאגי..מבחינתי זה מושלם" 

אני כולי הסתקרנתי מה הוא בחר לי וכבר רציתי לראות מה זה...ואז הטמבל הזה שלף לי מהארון חוטיני אדום.

ואני פשוט התחלתי לצחוק כמו מפגרת.

אחר כך בחרתי כבר בגדים בעצמי, כי רק עם חוטיני אדום אני לא יצא...

אז בסוף לבשתי טוניקה אפורה עם חגורת בטן שחורה וטייץ שחור.  אם יש דבר אחד שאני בטוחה לגביו- גיא בחיים לא יהיה הסטייליסט שלי יותר =].

אחר כך נסענו והיה ממש כיף ביחד. הסתובבנו עד הצהריים ואז חזרתי הביתה כי דודים שלי באו אלינו אז אמא שלי ביקשה שאני אחזור.

 

וזהו לבינתיים. כבר 6 וחצי בבוקר עכשיו ואני יושבת על הפוסט הזה שעתיים ולא ישנתי כל הלילה...אז ניראה לי שאני ילך לישון קצת עכשיו =]

שיהיה לכולם שבוע טוב.

אוהבת מלאא מלאאאא

המתבגרת.

 

***עריכה***

סידרתי עכשיו את המגירות בחדר (אחרי שבועיים שמא שלי מבקשת ורק עכשיו היה לי כוח לזה) ומצאתי שם את הברכה שהחברה שרשמתי עליה בתחילת הפוסט רשמה לי ליום הולדת של שנה שעברה...

קראתי אותה ופשוט נגעלתי מהצביעות.. הבאתי לכם פה רק חלק קטן ממנה רק שתבינו איזה שקרנית, כפוית טובה וצבועה היא-

 

זאת את שניגבת את דמעותיי כשבכיתי,

זאת את שהרגעת אותי כשכאבתי,

 זאת את שצחקת איתי כשניסיתי לשכוח,

 זאת את שלא וויתרת גם כשאזל לי הכוח,

 זאת את ששמרת כשלא הסתכלתי,

זאת את שהזהרת כשאת ליבי נתתי,

זאת את שנתת לי כוח בזמן חולשה,

זאת את שאליה פניתי בזמנים של בושה,

 זאת את שהיית איתי כשהייתי עצובה,

 זאת את שהיית איתי כשהייתי צריכה,

זאת את שאני סומכת עליה בעיניים עצומות,

 זאת את שאני מספרת לה את כל הסודות,

זאת את שנשארת לצידי כל החיים,

זאת את שחלקה איתי את הרגעים הכי יפים,

 זאת את. תמיד רק את. חברה אמיתית. שתמיד מצפה פשוט להיות שם בשבילי.

 

 

עכשיו אחרי שקראתם את זה אולי תבינו איזה קשר חזק היה בינינו ולמה כל כך נפגעתי ממה שהיא עשתה.

לילה טוב.

נכתב על ידי המתבגרת.. , 25/11/2007 03:39  
76 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,947
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמתבגרת.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המתבגרת.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)