טוב אז... באמת שאני לא יודעת ממש מה מביא אותי לכתוב כאן אחרי כמעט שנה שלא עידכנתי..
תחילת החופש הגדול שתיים וחצי בלילה...
אין לי מושג בכלל על מה אני הולכת לדבר אני פשוט זורמת.. ניראלי בכלל שאני כותבת לעצמי... זה מגניב :)
טוב... סיימתי כיתה ט'.. באמת שזה מטורף
אני יכולה להיזכר בימים הראשונים של השנה שלא קלטתי את גודל המשמעות של כיתה ט'.
סיימתי עם רעות לכל החיים..
למדתי כלכך הרבה השנה... בכלל השנתיים האחרונות היו לי שנים שלמדתי כלכך הרבה,
על עצמי בעיקר ועל העולם.
מלא עובדות כאלה שבחיים לא שמתי לב אליהם.
אולי בחיים לא הייתי מספיק בוגרת כמו שאני עכשיו כדי לשים לב לזה בכלל.
חח פאק כמה עברתי..
אני ואופיר נפרדנו לפני יותר מחצי שנה... הרבה יותר אפילו...
השנה הרגשתי רגשות ברמות כלכך עצומות שבאמת הרגשתי שהלב שלי מאיים להתפוצץ.
התחלתי להסתכל על החבר הכי טוב שלי (וואי כלכך מוזר לי לקרוא לו ככה עכשיו) בעין שונה..
אני וכרמל ביחד.. כבר שלושה חודשים... טיפה יותר... :)
אחרי שנה ומשהו של ידידות נטו.
יש כאלה שאומרים שתאכלס אנחנו חברים כבר הרבה יותר אבל פשוט לא הצהרנו על זה.
אם אתם אומרים חח..
והגעתי למסקנה שאין כזה דבר ידידות אפלטונית..
כאילו יש... אבל אני מתכוונת לחברויות האלה (בין בן לבת) שכאילו את יכולה להחשיב אותו
לחבר הכי טוב שלך... ולהפך... בטוח מתישהו אתם תהיו ביחד.. או לפחות תתנשקו...
ואם כבר מסקנות... אני אחרי שיחה מדהימה ביני לבין נוי סיו ואופק..
כל אחת שיתפה את השניה במסקנות שהיא הגיעה אליהם על עצמה או על העולם
שבחיים האחרות לא היו חושבות על זה..
אני לא אכנס לכל מסקנה כי אז אני אצטרך לכתוב איך הגענו אליה וכאלה ועזבו אין לי זין לזה עכשיו..
לא יודעת מה נכנסה בי פתאום האווירה הפילוסופית הזאת.
יודעים מה ? בעצם כן בא לי לשתף אתכם במשהו..
תמיד ידעתי שכל דבר בסופו של דבר נגמר..
אבל אתם מכירים את זה שאתם מודעים למשהו אבל אף פעם באמת לא התעמקתם בזה והבנתם את המשמעות שלו ?
כשאני חושבת על זה.. אני סיימתי ט' עכשיו.
כאילו מה ?!
לפני חודשיים התלהבתי שאני עולה לחטיבה... והייתה מלחמה...
לפני חצי שנה עליתי לכיתה א'..
יבוא יום ואני אסיים ת'לימודים... אסיים צבא... אחזור לארץ אחרי כמה שנים של הצלחה
מטורפת בארה"ב.. יבוא יום והקשר שלי ושל כרמל יסתיים.. אני מנסה לדמיין את עצמי בלעדיו
בלי שום קשר אליו... לא ידידה ולא חברה... כלום. זה נורא.
וגם, כל דבר בסופו של דבר יגיע...
עוד יבוא היום של החופה של הילד הראשון המוות..
זה מטורף לחשוב על זה..
הכל ניראה כלכך רחוק אבל תאכלס מה זה רחוק בשבילנו ? 20 30 40 90 שנה ?
בשביל העולם "רחוק" זה אלפי שנים...
תחשבו שעוד 200 שנה אנשים לא ידעו שבכלל אי פעם הייתם קיימים.
אלא אם כן תהיו מממממששש מפורסמים.
יש לי קטע כזה תמיד להתעמק בכל דבר ולחשוב על העתיד...
חח תנו לסיים ת'חופש הגדול לפחות...
אז אתם יודעים מה ? נפסיק להסתכל על העתיד לשניה...
באלי להתעמק קצת בעבר..
תסתכלו אחורה שניה... לכיתה ז' נגיד..
איזה אופי היה לכם ? העקרונות שלכם, היחס להורים שלכם, הגישה שלכם, הידע שלכם, ההתנהגות שלכם, הנימוסים שלכם ?
תחשבו איזה מסע מטורף עברתם... כמה השתנתם. כמה גדלתם והתבגרתם.
תריצו לעצמכם במוח את כל הזמן הזה מכיתה ז' ועד עכשיו...
כמה דמויות הספקתם להיות ?
איזה מהדמויות ניראלכם שהייתה באמת אתם ? אם בכלל הייתה כזאת.
מי אתם עכשיו ? איזו דמות אתם עכשיו ?
אתם בכלל מספיק מכירים את עצמכם בשביל לדעת להבדיל בין אתם עצמכם לבין הדמויות והמסכות שלכם ?
יש לי הזדמנות שנה הבאה לבנות את עצמי מחדש... לבנות אפילו ירדן רז חדשה..
אני מתחילה בצפר חדש. רובם הגדול של התלמידים שם לא יודעים מי אני..
וגם אם כן.. הם לא באמת מכירים אותי.
עם החבורה של קריית חיים ? אני תמיד אשאר אני.
כי אני חושבת שהם מכירים אותי מספיק טוב כדי לדעת מתי אני אני.
ובעיקר מתי לכעוס עלי כשאני לא אני.
אני יכולה לשים יד על הלב ולהגיד עכשיו שאני א ו ה ב ת את החברים שלי.
כל החברים הבאמת קרובים שלי הם אנשים שלקח לי זמן להחשיב אותם כ"אחד החברים הטובים שלי"
כרמלי, אופק, נויה, סיו,עומריקו, עומריהו, קווי, חן, דנה, מור... אולי יש כאלה ששכחתי...
מי שקורא את זה עכשיו שידע שאני אוהבת אותו. באמת אוהבת.
רק כשאני בסביבה של אנשים שהם לא אתם אני מבינה כמה אני אוהבת אתכם וכמה אתם אמיתיים איתי.
היה לי קטע לפני כמה ימים שישבתי אצל קווי עם עומר עומרי וכרמל ואני הייתי בת יחידה
שקלטתי כמה אני אוהבת אתכם.
כל אחד עם הפאקים המעצבים שלו.
אתם החברים הכי טובים שלי.
אתם תאהבו אותי גם אני אשמין ב10 קילו (אני מקווה).
הרגשתי כלכך בנוח לשבת עם חבורה של בנים שלא מפסיקים להפליץ ולהבעיר את זה
ולדבר על בנות אחרות לידי ולהרגיש הכי טבעי ונוח ולסמוך עלי.
שאני מרגישה בנוח לספר לכם איפה אני עושה לייזר ומתי אני מקבלת ומתי אני צריכה לעשות שעווה.
וואי איזה התקף אהבה יש לי אל כולכם פתאום D:
טוב. חצי שעה חפרתי כאן.
לילה טוב אנשים :)
ותחשבו על כל מה שאמרתי. אולי זה ישנה אצלכם משהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
