אז ככה:הכותרת היא תרגום חופשי של כמה שורות משיר.נחשו שלי מי השיר...של בנחמין רוחס מהמורדים(אתם מוזמנים לשאול פה את השאלה ואט דה פאק). והשורות האלה מתארות כל כך טוב את החיים שלי-זה לא טוב זה לא רע(יותר נכון לפעמים זה טוב לפעמים זה רע)זה פשוט החיים.
למה המורדים? אתמול חברה שלי באה אליי ואנחנו מכירות עוד מהיסודי אז החלטתי להיכנס לנוסטלגיה ולשמוע המורדים. נזכרתי בדאון (דיכאון) שהייתי בו (לא שעכשיו אני לא בדאון...) ובכמה הדיסקים האלה הצילו לי את החיים אז והעלו לי את המצב רוח. וכמה שהרבה ממה שאני זה בעצם מה שלמדתי מהמסרים של הסדרה הזו!!!!(הייתי ילדה די בודדה...אני עדיין כזו...וכל מה שלמדתי על החיים היה בעיקר מהטלויזיה).כששמענו את זה היה לי מין גוש תקווה כזה בחזה כאילו הכל הולך להיות בסדר וגם גוש פחד ועצב כזה...לא יכולה להסביר למה.
אתם קולטים שמאז עברו יותר מארבע שנים ואני עדיין באותו מקום עם אותם החששות והדאונים...
מאז אתמול קרו עוד כלכך הרבה דברים אבל כל כך לא בא לי לכתוב עליהם...אין לי מושג למה.
ולסיום אני אוסיף שיש לי 25 כניסות!!!!!ובפעם הראשונה יש לי 2 תגובות!!!!
ו-ואלה לה פנה, אמיגו מיו,רסיסטירה!!!!!(בתרגום מספרדית-ושווה את המאמץ חבר שלי,אני אתגבר!!!)
מדהים כמה אני מזדהה עם השירים של הסדרה הזו!!!!צריך לעשות על זה פוסט שלם.
וזהו למרות שיש לי מלא דברים לכתוב פה אני מתעצלת
אז אני אאחל לכם המשך שביתה נעים ותעריכו את החברים האמיתיים שלכם ואת העובדה שאתם יודעים לאהוב כי יש אנשים (כמוני) שאין להם גם את שני הדברים האלה אבל על זה כבר בהמשך...
פייס אנד בלאס