לרוץ, לתפוס את החיים.
לזכור ואז לשכוח...
להכיר משהו נחמד
אבל בפנים להרגיש לגמרי לבד
לחשוב שאתה בסדר
עד שמישהו טוב יותר יכנס לחדר
להבין שאתה נופל
להתחיל להתפלל
לפתוח את העיניים
להחליט שמעכשיו שאתה מצחיק ואוהבים אותך
אבל בפנים הכל אותו דבר
וזה כואב לך
לדעת שאחרים מצליחים ומתקדמים
ואתה יושב לך אי שם בעננים
ומדמיין שיש לך שבאמת יש לך חיים
שם יש לך חברים, אהבה, הצלחה
כל דבר שאתה רוצה שם נמצא
אבל אז אתה חוזר אלינו
ולפעמים אתה מדבר
אם אל שבאמת הצליחו בינינו
וכאן העולם הרבה הרבה יותר קודר,
כאן הכל שנה,אחר
כאן אתה לבד
בזמן שחלמת העולם לא עמד
אחרים כבר התקדמו
ויש להם חיים טובים
ומרוב קנאה וצער
אתה חוזר לך
לחלומות המחבקים
והחלומות טובים יותר מכל דבר אחר
אבל אתה בטוח שבדרך הזאת אתה בוחר?!
לכל אחד כואב
ולכל אחד יש דרך אחרת להתגבר על הכאב שלו...(ולפעמים לברוח ממנו)
חלק מהאנשים מתמודדים אם הכאב...חלק בורחים ממנו ומדחיקים אותו
לחלק מאיתנו יש חברים, לחלק יש אלכוהול, לכמה מאיתנו אפילו סמים
לי יש חלומות
ובגלל זה השיר...אולי כי כבר נמאס לי לחיות בחלומות ואני רצה משהו מציאותי
האמת בהתחלה שני השורות הראשונות סתם עפו לי במוח...לא התכוונתי לכתוב משהו על חלומות...אבל אז זה התגלגל וזה מה שיצא...לא נראה לי שזה כזה טוב אבל זה הכי טוב שאני יכולה.
אם זה שיעמם משהו אני מצטערת...(למרות שזה הבלוג שלי ואני יכולה לכתוב פה מה שבא לי...אבל בעצם המטרה של הבלו הייתה להיות בלוג עמוק...בלוג עם תוכן...אבל בכל זאת אם לא יצא טוב אני מצטערת...כאילו שמשהו בכלל קורה פה...)
עד משהו שחשבתי עליו היום...
אולי בעצם אני לא צריכה לקחת את עצמי, ואת החיים שלי כלכך ברצינות, ואלי בכלל בחיים שלי אין כלכך הרבה כאב, ואולי בעצם יהיה לי הרבה יותר קל אם אני אצפה שיקרה חרא בחיים שלי...
למרות שאם חושבים על זה(אוי אני יודעת לחשוב?!) כשאני אומרת שאני לא לוקחת את עמצי ברצינות כי ככה אני לא ארגיש רע...בעצם אני כן לוקחת את עצמי ברצינות ואני בורחת מההרגשה הרעה בעזרת זה שאני לא לוקחת את עצמי ברצינות...לעוד משהו נשרף המוח עכשיו...לא?...טוב נו למה אתם בכלל מתעמקים במה שאני כותבת פה...סתם ילדה בת 15 שחשה(ולא בצדק) חכמה ועמוקה...
חג חנוכה שמח...חזרה קלה לבית הספר
ובכל מקרה תצפו שלפעמים יקרה חרא בחיים ככה כשזה יקרה לא תפתעו ויהיה לכם יותר קל להתמודד איתו(וקחו לכם מטהר אוויר כדי להקל על הריח...אחרי הכל זה חרא...)
פייס אנד בלאס
עוד משהו שצף לי במוח...(ממש מערכת ביוב...)
תנו לעצמכם לאהוב ולהיות נאהבים...אנשים שלא יודעים לאהוב(כמוני) מרגישים הרבה יותר חסרי משמעות...והרבה יותר צבועים כשהם אומרים למשהו או כותבים למשהו שהם אוהבים אותם ושאכפת להם
ואם משהו תוהה(יש משהו שקורא פה...ועלול לתהות?) אני בת 15(עוד חודשיים 16) ואף פעם לא היה לי חבר...ואף אחד לא הציע לי חברות...בטח כי אני כזאת מכוערת וטפשה
אם יש משהו שקרא את הפוסט הזה-תבורך!!!!!!!!!
פייס אנד בלאס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
