Smile .. happy .. relax

אהבה3>3>

היה היו פעם דודה ודוד.ולדודה ולדוד היו ילדים.והייתה גם ילדה קטנה.

והילדים האלו היו כמו האחים שלה,האחים שמעולם לא היו לה..

לילדה הקטנה היה בן דוד,בן הדוד האהוב.גדול ממנה ב15 שנים.הוא היה מפנק,הוא היה מצחיק,

הוא היה אוהב.הילדה הקטנה אהבה את החיבוקים שלו,היא אהבה את הממתקים שהוא נתן לה,

היא אהבה את הדגדוגים בבטן.היא אהבה אותו.

אבל באיזשהו שלב..הילדה הקטנה שמה לב שהחיבוקים והדגדוגים כבר לא כל כך נעימים..

כשהוא חיבק,הוא היה מצמיד אותה אליו קרוב-קרוב והידיים היו לפעמים נוגעות בישבן הקטן.וכשהוא דגדג,הידיים

טיילו להן בכל הגוף,לא רק בבטן..

זה לא היה לה נעים כל כך,בטח לא כשהוא היה אומר לה "זה שייך לי".הילדה הקטנה תמיד חשבה

שהיא שייכת לאבא ואמא.אבל הוא אמר את זה בטון כל כך רך וחם,שזה היה נראה בסדר.

ככה זה כשאוהבים.הוא הראה לה את האהבה שלו בדרך הזאת.

וכשהיא גדלה קצת,כשהשדיים החלו לצוץ,הוא היה מדגדג ונוגע גם בהם."זה משחק,את יודעת שאני אוהב אותך.

ואני יודע שאת אוהבת את הדגדוגים שלי".והילדה הקטנה אהבה את הדגדוגים שלו,אבל

לא כשהם היו כאלה.אבל היא העדיפה לשתוק.

הוא היה מדגדג ומחבק אותה גם ליד המשפחה,ואף אחד לא אמר כלום,אפילו כשהיא צעקה שיפסיק.

זה כנראה היה בסדר..המשפחה שלה הייתה משפחה חמה ואוהבת.כולם מחבקים ומנשקים,אמנם לא כמו הדוד,

אבל כל אחד מראה את האהבה שלו בדרכים אחרות.

הוא היה מנשק אותה בפה,הוא היה מסתובב לידה ערום בחדר,הוא היה מלמד אותה איך רופאים מטפלים בחולים.

הוא היה בוחן אותה מכף רגל ועד ראש.מסתכל על הגוף הצעיר,החזה הקטן..השפתיים הגדולות והאדומות,השיער האדמוני..

מסתכל ומחייך.

ועברו כמה שנים,והילדה הקטנה הפכה לגדולה.עכשיו היא כבר נערה,עוד מעט מתגייסת לצבא..

ובכל אירוע משפחתי,בכל יום שבת כשהיא רואה אותו עם הילדים,האישה והכיפה הגדולה על ראשו היא נזכרת..

חושבת,לספר או לא?

כניראה שלא..

הילדה הקטנה כבר נמחקה,והילדה הגדולה ממשיכה לקבל נשיקות וחיבוקים מאנשים אחרים...

ככה זה כשאוהבים.