1/2009
אני מרגישה כזו בודדה למרות שאני עם כולם..
רע לי ,וכשה לי להגיד לכולם כי אין מי שיעזור,
אני לא יכולה יותר להגיד "הכול בסדר" למרות שהכול ממש גרוע- שרע לי.
רע לי! אני ישקר עם אני יגיד שהכול בסדר.
אני מרגישה לא חשובה פשוט לאף אחד,
ששחכו אותי שגם עם אני לא יהיה בעולם יש עוד המון אנשים.
עם בילעדיי יסתדרו ,
אולי ניתקשר ליבדוק עם היא חיה?! לא היא בטוח חיה עכשיו אני עסוקה למה לבזבז שיחה.
רק אנשים מעטים מיתקשרים אלי מיבלי לבקש משהו.
עם כמה שזה ניראה שאני מגזימה ככה אני מרגישה ואף אחד לא משנה את זה.
אני לא מבינה את הסיבה שלי לקום בבוקר .
אני כול כך שונאת להיות טלויה באנשים שככה קורה כול יום.
כול זה מישתקף בלימודים שלי..
כול כך כשה לי!
פחדנית כזאת אני.
הפחד הזה מלאכזב אנשים,לרצות את כולם.בעיקר את אמא שלי.
זה קשה,זה כבד עליי..
אני שונאת להיות בת יחידה,זה הופך אותי להכל.
זה הופך אותי לתלמידה הטובה,לילדה הטובה שעוזרת,
לא רוצה להיות כזאת,אני שונאת להיות כזאת.
וזו רק אני בכל העניין הזה,אני היחידה פה.
אני מפחדת להתמודד מול כולם ,לומר להם מי אני ומה אני.הפחד הזה מהאכזבה.
אני כל כך מפחדת לאכזב אותה,ואני כל כך מנסה שלא לאכזב אותה,
שאני בסוף מאכזבת אותה.
הפחד הזה להישאר לבד,
הפחד הזה להישאר לבד מול כול העולם.
ההרגשה ליראות איתך איתה.
הפחד הזה הנורא.
כשה לי לגלות דברים שחשבתי שהם הפוחים לגמרי,
אני לא יודעת איך להגיב לזה.
לפעמים ממש לא בא לי להיות פה..
לא בא לי להיות בשום מקום לעלם, לתמיד !
כול כך הרבה אנשים.
שמיתנהגים מוזר איך שלא ציפיתי.
איך שהכרתי אותם,
מישתנים - ולא תמיד לטובה.!
כמה בן אדם אחד יכול לעשות את אותה טעות,
ולבקש סליחה ולצפות שהכול יהיה רגיל, שאני לא לשים לב.
והכול בא אלי פשוט ביחד , ליפעמים אני לא יודעת איך להגיב.
אני לא יודעת לאן אני ימשיך עכשיו.. כניראה למיטה
אני כול כך עצצבים שנימחק לי פוסט שלם כול כך עבדתי אליו!
כימעט קפצתי מהחלון!עכשיו אין לי מצב רוח עוד יותר!
כמו כול יום שיגרתי שעובר מאז שאני חוזרת ב6 כול יום המביצפר.
עם באמת?!לאף אחד לא הכפת ממה שכתבתי ואני בספק עם יקנסו ויקראו הכול,
כולם עסוקים בעצמם.. או הוא לא כזה יפה ?! או ..><" אח עזבו
אף אחד לא באמת יבין אותי.
אחרי הכול אני ימשיך להגיד שהכול טוב למרות שהכול ממש גרוע
אני ימשיך להיתנהג עם אנשים בידיוק כמו שהם מיתנהגים אלי.
הרי כול יום עובר אצלי מהר ומהר יותר, כרגיל.
בינתיים המחשבה של לעבור כיתה לח'5 לא חוזזבת אותי! אני לא יודעת עם לעבור או לא ><"
ד.א תיזכרו שאת החברים שלי אני כול כך אוהבת אבל?:\
אני מבקשת אל תגידו לי היסתדר בסוף! כי שמעתי את המישפט כול כל הרבה פעמים ואף אחד לא באמת
יכולה להגיד לי מתי זה הסוף הזה כבר יבאו!אז בבקשה ^^
[תמונה ישנה שלי אבל (::]
שיהיה לכולם שבוע טוב ומוצלך (:
3>
עד כאן רינטה
תמונה אחרונה..
רק 4 אנשים הכי חשובים בחיי!
שרק הם מיתחשבים בי
פשוט תודה אין לי חיים בילעדייכן !
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
