הרבה פעמים, בתקופה האחרונה, יצא לי לשאול את עצמי- למה אני לא אני?
גם לא פעם הבנתי, בדיוק ברגעים שהייתי הכי אני שיש, למה להיות אני זה לא טוב לי.
רק כשאני אני, אני נזכרת כמה רע לי להיות אני, כמה לא טוב.
איך אני אמורה להיות משהו שאני לא כשאני כל הזמן רודפת את עצמי, כל הזמן מתגלה מחדש?
זה בלתי אפשרי.... ממי אני בורחת? מעצמי? אבל ככה זה טוב לי =[
לא רוצה להיות אני. אני רוצה להיות אדישה ופחות אכפתית, פחות חברה טובה ויותר החברה של כולם,
אני רוצה שאנשים יתאהבו בי בגלל מי שאני רוצה להיות ולא מה שאני למרות זאת,
אני רוצה לשמוח ולהיות אופטימית גם כשהכל קורס לי מול העיניים, אני רוצה להיות מה שאני לא.
מה קורה איתי?...