שונאת ששואלים אותי "אז מה קרה?"
שונאת שמחייכים אליי ושואלים אותי
שונאת!
אני שונאת בכלל לחשוב לרגע בעצמי
אז מה קרה?
-
בימים האחרונים המצב לא משהו בכלל, גם אם נראה שכן- ונראה-
אין עם מי לדבר. לא משנה מה תגידו, אין עם מי לדבר. טוב שיש בלוג לפעמים.
נמאס לי לשאול את עצמי "למה?" כמו אחת שאין לה שום דבר בחיים.
נמאס לי שאני לא עונה על הדרישות של עצמי. למה אני מציבה לעצמי תנאים ומטרות, ולא עושה עם זה כלום?
אז שוב "נמאס" ושוב אני שואלת "למה?", ונראה שהאופטימיות שאפפה אותי בחודשים האחרונים,
גם כשהייתי מדוכאת, נעלמת. לכאן או לכאן, המצב לא טוב. לא יכולה להמשיך ככה.
אני רוצה את החורף. אני רוצה שקט חורפי, בלי כל הדינאמיות של הקיץ. אני רוצה שקט.