סוף סוף פרק חדש. (: בטח תשימו לב ששיניתי כמה דברים..

נגיד, מעכשיו יהיה שמות לפרקים.. נראה איך זה יהיה.. אני ישמח אם היו תגובות בקשר לזה.

וגם מהפרק הזה, רוני היא זאת שמספרת את הסיפור בעצם..

בקיצור, תתחילו לקרוא ותבינו. וסליחה שחכיתם כל כך הרבה..

ועוד משהו קטן.. אם לאחד מהקוראים יש פרו ועוד לא העביר אותו, אני אשמח לקבל. (:

את השיר שמופיע בפרק אפשר לשמוע כאן

= פרק 13 =   Here without you

אור המשיך לקרוא.. הוא ראה שכותרת האתר היא 'אתר הרשמי לבעיות משפטיות בנושא אימוץ'.. הוא לא הבין איך רוני קשורה לזה..

חיפוש: "שרית דהן" מספר תוצאות חיפוש: 1

"שרית דהן ורון קליין הם זוג צעיר שבשנת 93 ילדו..."

"אורררר!" קרא רון פתאום. הוא סגר במהירות את הדף אינטרנט וירד למטה.

אור:"היי, מה.. מה נשמע?" הוא היה לחוץ.

רון:"בסדר. הכל טוב?"

אור:"אממ.. כן. למה?"

רון:"סתם.. "

אור:"טוב" הוא עלה לחדר וחשב לעצמו שאם הוא רק היה יכול לראות את מה שהיה כתוב שם. הוא היה יכול לדעת אם רון באמת סיפר לו הכל.  

רון עלה למחשב.. ורצה להכנס לאתר של החברה שלו, שהיה בהיסטורית כניסות.

הוא חיפש את האתר ברשימה ובסופה ראה אתר שהיה מוכר לו, זה היה האתר שאליו שרית והוא הכניסו את כל הפרטים עליהם. "שיט" לחש לעצמו. הוא במהירות חסם את האתר ורק קיווה שאור לא נכנס וגילה שם הכל.

-

התעוררתי בערך בשתיים. ידעתי שהיום אני ילך לספר הכל לטלי, אני פשוט חייבת לעשות את זה כבר.

לקחתי הפלאפון שלי והתקשרתי לטלי, היא לא ענתה. ניסיתי עוד פעם ועוד פעם... והיא לא ענתה.. "תעני כברר" אמרתיי. בפעם השביעית שלי או משהו בערך טלי ענתה.

טלי:"אהא?"

אני:"הערתי אותך?" שאלתי וקיוויתי שלא.

טלי:"כן."

אני:"אויי סורי סורי. אני רק רוצה לבדוק אם אני יכולה לבוא אליך עוד מעט"

טלי:"מה? ממ כן.. למה?"

אני:"אני.. אני צריכה לדבר איתך."

טלי:"סבבה. טוב."

אני:"אז 4 כזה?"

טלי:"כן. ביי מאמי."

אני:"ביי"

טלי ניתקה וחזרה לישון.

יש! סוף סוף אני ידבר איתה! רגע, אבל אם היא תגיד.. לא. כאילו אם היא תכעס או משהו. שווה לי לסכן את החברות שלי עם טלי בגלל נדב?! החלטתי שכן, מה כבר יכול לקרות, אני לא מאמינה שטלי תכעס. אני מכירה אותה. היא תסכים.

-

הוא הגיע למשרדים שאליו רחלי אמרה לו. הוא בחיים לא היה כאן. והוא גם לא כל כך הבין למה הוא כאן עכשיו. אבל נראה לו בסדר ללכת למקום כזה.. לא יכול לקרות כלום. הוא התיישב וחיכה איפה שהיא אמרה לו..

..:" גל?" נשמע קול מאחוריו.. הוא הסתובב.

גל:" כן, רחלי?"

רחלי:" שלום. מה שלומך?" היא הסתכלה עליו, הוא היה נראה לה נורא צעיר.

גל:"בסדר.. אצלך?" הוא נראה קצת מבולבל

רחלי:"הכל טוב. תשמע, אני יודעת שהכל קרה בהתראה כל כך קצרה " היא התיישבה ליידו "אבל יש משהו שאני עדיין לא סיפרתי לך." היא אמרה.

גל:"ממ.. אוקי.. את.. זה קשור אלי? " גמגם "ולמילי?"

רחלי:"כן. תראה, למילי.. היא הייתה נשואה."

גל:"נו" הוא היה במתח

רחלי:"אתה רוצה אולי לשתות משהו קודם? כדאי."

גל:" לא תודה, אני בסדר. דברי."

רחלי:" טוב.. אז היא ובעל נהרג יחד איתה בתאונת דרכים."

גל:"טוב. אני עדיין לא מבין איך זה קשור אלי."

רחלי:"יש להם בת.. ילדה... בת 15, דנה" היא הסתכלה עליו, והוא עליה.. לא היה לו מושג כמה שהרגע הזה, הולך לשנות לו את כל החיים..

"בגיל 19.. פחות או יותר.. אתה ומילי הייתם ידידים קרובים.נכון?"

גל:"לתקופה אפילו חברים." היא צחקה והוא חייך. הוא נזכר ברגעים היפים שהיו להם יחד.

רחלי:"ו.. היא.. היא הלכה יחד עם עוד ידיד שלכם בשם גילי,למלא טופס צוואה."

גל:"אני לא מבין לאן את חותרת"

רחלי:"היא כתבה את גילי, את גלית.. אם אתה זוכר אותה, ו.."

גל:"ו.." הוא התחיל להבין

רחלי:"אותך. גל פרוסט" הוא היה בשוק! הוא הבין מה זה אומר.

-

"3 חדרים, צפון תל אביב, נוף לים. במחיר טוב" ..

"הר הכרמל, 2 חדרי שינה גדולים במיוחד , גינה מטופחת.." .. הוא קרא בעיתון מעריב על דירות להשכרה בשביל המעבר שלו ושל אור.

לפתע שמע מהחדר שלו צפצוף, זה היה צפצוף של אסמס.

הוא הלך לקח את הפלאפון ופתח את ההודעה..

< זוכר? מחר בארבע בארומה בתל אביב > חייך.

ברקע של הטלפון בלטה המודעה של הבית בהר הכרמל.. בחיפה. פתאום הוא נזכר ששרית אמרה לו שהם גרים שם עכשיו.

הוא עבר על ההודעה עוד פעם ושם שלב שזה באותו רחוב שלהם.

-

יוני:"חח כן"

ניב:"יוא אתה ענק"

יוני:"אני יודע. אני יודע."

ניב:"אז מתי?"

יוני:"מחרתיים."

ניב:"מחרתיים? כל כך מהר?"

יוני:"כן..היום חמישי."

ניב:"טוב."

יוני:"איזה כייף! יש לי דייט עם רוני"

ניב:"ולי יש עם מיכל."

יוני:"מיכל פחות שווה."

ניב:"לא נכון. רוני מכוערת."

יוני:"היית מת."

-

התארגנתי מהר ללכת לטלי.. כל הזמן חשבתי מה אני יגיד לה. איך אני יגיד לה. פחדתי מאיך שהיא תגיב.

קיוויתי שלא תעשה מזה עניין.

חזרתי על הכל, על כל מה שאני יספר לה. הלכתי לשנות את המצב שלי ל'לא נמצאת' במסן ובדיוק סיוון שלחה לי הודעה..

סיוון:"פה?"

אני:" אני הולכת עכשיו"

סיוון:" לאן?"

אני:"עניינך? לא נראה לי. מה את רוצה."

סיוון:"ממ שמיכל תבוא איתך ליציאה שלך ושל יוני"

אני:"מה?"

סיוון:"שמיכל תבוא איתך ליציאה עם יוני.. וניב."

אני:"ניב?"

סיוון:"ניב"

אני:"היית רוצה."

סיוון:"לא היינו פה כבר לא? אני רוצה. וכל מה שאני רוצה גם את רוצה. כי אם לא.. החברות הנפלאה שלך עם טלו'ש תיגמר."

אני:"מה הקטע שלך?"

סיוון:"נו.. פשוט תדאגי שהיא גם תבוא."

אני:"טוב." אמרתי לה. אבל ידעתי שאחרי שאני ידבר עם טלי אז  אני ילך לסיוון ויגיד לה שמצידי היא יכולה לספר לכולם..

שיניתי את המצב, לקחתי את הפלאפון, קצת כסף שיהיה, את השפתון החדש שאמא קנתה לי, מפתחות .. ויצאתי.

-

גל:"מה?" מלמל. הוא בהה.. לא הבין מה הולך שם.

רחלי:"אני.. זה אומר שאתה הממונה על דנה.."

גל:"הממונה?"

רחלי:"כן. אתה צריך לדבר עם אבי, הוא אחרי על העניין של דנה. הוא יסביר לך דברים שאני לא יכולה להסביר."

גל:"אניי... אני יכול לראות את דנה?"

רחלי:"זהו שרק אחרי שתחליט החלטה מלאה אם לעשות את זה או לא אז נוכל להפגיש ביינכם."

גל:"מה?" איזה שטויות."

רחלי:" לצערי זה ככה."

גל:"אבל חשבתי שאין לי כל כך אפשריות. אני חייב לטפל בה"

רחלי:"בעיקרון כן. אבל זה לילדים שמתחת לגיל 12. דנה בת 15. ככה שיש לך אפשרות. גם לאחת החברות של מילי יש בת בגיל של דנה. והם חברות טובות. אז הוא הסכימה להשגיח עליה עד שתחליט או עד שנמצא משהו." הוא הסתכל עליה המום. הוא הבין שהעיד של הילדה הזאת תליו בו בעצם.

גל:"אני רוצה לחשוב על זה ברשותך"

רחלי:"כן בטח. תודיע לי בהקדם."

הוא יצא מהמקום והלך לביתו.

-

"אמא! תביאי את המזוודה שמה" נטע צעקה ליעל.

יעל:"אני מביאה."

נטע:"דנה תישארי כאן."

דנה:"טוב." היא ישבה באוטו ולא עשתה כלום בזמן שיעל אודי ונטע אורזים לה בגדים ודברים אישיים בשביל המעבר הזמני של דנה למשפחה.. היא עדיין לא נראתה טוב. לא הגישה טוב. הקיאה. יעל הסבירה לה שזה ככה שמישהו קרוב נפטר. זה גם מה שהרופא אמר.

אודי:"יאללה בואו בנות. סיימנו."

נטע:"לא. יש כאן עוד מזוודה!"

יעל:"זה לא נגמר." דנה הרגישה נבוכה, לא בנוח. היא ישבה מאחורה ושמעה ברדיו שיר שהיא ממש אוהבת..  Here without you של 3 Doors Down

השיר נגמר והיא שמעה שהם עדיין לא מצאו מקום למזוודה. היא לא הרגישה נעים ויצאה מהאוטו.

דנה:" אני יכולה לעזור אולי?" אמרה בשקט

אודי:"זה בסדר. מצאתי מקום."

דנה:"טוב."

נטע:"קדימה, בואו כבר."

יעל:"דנה את בסדר?"

דנה:"כן. בטח." היא חייכה חיוך מאולץ. ממש, אני בסדר. אני הכל חוץ מזה, אני יתומה, אני מכוערת, אני בלי אף אחד, אני בוכה כל יום, הכל היום.. אבל אני בסדר. =/

אודי:"בואוו."

-

אני:"היי מאמי" נכנסתי לבי של טלי וקפצתי עליה.

טלי:"היי." היא צחקה. "איזה מצברוח."

אני:"חח כן.."

טלי:"מה היה כל כך דחוף תגידי?"

אני:"ממ.. כבר.. תביאיי לי ולך קולה.. אני מחכה למעלה."

טלי:"סבבה." עליתי למעלה וחיכיתי לה בחדר. יש לה חדר כל כך יפה. אני מתה עליו.

בפעם האחרונה חזרתי על מה שאני יגיד לה.

היא נכנסה.

טלי:"אני פה. אז מה קורה?"

אני:"בסדר. את?"

טלי:" סבבה.. הכל טוב."

אני:"יופי."

טלי:"אז תגידי כבר.. מה קרה?"

אני:"אמממ.. אני הייתי צריכה לדבר איתך על זה עוד לפני המון זמן.."

טלי:"מה?" התחלתי לאבד את הביטחון שהיה לי.

אני:"אני.. אממ.. זה.. זה קשור.. זה בקשר לנ.. " הייתי לחוצה. בלעתי את הרוק והמשכתי..