= פרק 17 = ילדות גדולות לא בוכות

 השיר בפרק. Fergie - Big Girls Don't Cry  תלחצו כאן.

"מה אמרת?" רונן חזר על דבריו כאשר רון הסתכל עליו ושרית עדיין הייתה עם עם הגב אליו.

היא הסתובבה.

שרית:" מ..מה?"

רונן:" מה אמרת עכשיו? שרוני היא לא הבתשלי?"

רון:" היא סתם צחקה. אני פשוט שאלתי אותה מה כדאי ל.."

שרית:" רונן, אנחנו צריכים לדבר." רון הסתכל על שרית במבט חודרני.

רונן:" את רוצה להגיד לי שכל מה שאמרת עכשיו הוא אמת?"

היא לא ענתה. "הבנתי" רונן אמר.

רון:" טוב אז אני ילך. להתראות."

שרית:" אתה לא הולך." הוא נשאר במקומו.

היא לקחה אותם לשולחן גדול יותר יחד עם כל האוכל והם התיישבו.

רונן:" כן."

שרית:" אני.. ממ.. רוני היא.."

רונן:" היא?"הוא היא במתח."

רון:" רוני היא הבת שלי."

רונן:" מההההה?" הוא אמר – צעק ואנשים הסתכלו עליו. שרית:"ש..שהכרתי אותך אז הייתי בקשר קטן עם רון. ובאותו ערב שעשינו את רוני.."

רונן:" כןכן, הבנתי את זה כבר.. את בעצם עשית איתו את רוני."

רון:" כן,אבל שנינו יודעים שזו הייה טעות."

שרית:"לרוני יש אום. קוראים לו אור, הוא גר עם רון." היא אמרה פתאום. רונן היה המום.

"בית המשפט החליט שככה זה יהיה. ורק אני ורון יודעים הכל. " היא המשיכה.

-

יעל:"שלום אבי. מה שלומך?"

אבי:"בסדר. מה איתכן?"

דנה:"סבבה." רואים על הפנים של דנה שאחרי כמעט חודש מהתאונה היא קצת השתנתה.

גל:"שלום, אתה אבי?"

דנה:"יעל, הוא ממש מוכר לי." היא ישר אמרה.

יעל:"זה נראה לי הגל הזה."

אבי:"היי, כן. גל, מה נשמע? תכיר, דנה-גל. גל-דנה. גל-יעל."

דנה:"ה..הי.." היא הייתה בטוחה שהוא מוכר לה מאיפשהו."

גל:"את ממש מוכרת לי, נפגשנו פעם?"

דנה:"לא.. לא יודעת."

גל:"טוב.."

יעל:"אז.. ספר לנו קצת על עצמך."

אבי הושיט ליעל את התיק מידע עליו

גל:"אני עובד בחלק מהשעות במלצרות בקרית ביאליק. ובכללי אני מתווך."

יעל:"מעולה. מתווך."

אבי:"הוא מרוויח גם לא רע." הם צחקו.

כולם דיברו בינהם ככה איזה שעה. דנה התחילה לחבב אותו והוא התחיל לחבב אותה.

הם נפרדו מאבי ויעל דנה וגל נסעו להראות לגל את הבית.

אחרי שהם עשו לי סיור. ואחרי שהמבוכה שהייתה בין גל לדנה הפסיקה, יעל הלכה.

גל שאל את דנה אם בא לה פיצה. היא הזמינו פיצה ענקית וקולה, וראו סרט בייס.

- גל לא היה כמו כל איש בן 35. הוא היה צעיר, הוא נראה טוב. רזה. כזה שאוהב לעשו כיף ולוקח הכל באיזי. זה מה שדנה אהבה בו. היא שמחה שסוף סוף יש לה מישהו כזה שדואג לה אחרי זמן כל כך קשה.

ישבתי בחדר והתחלתי לעשות את השיעורי בית שנתנו לי לעשות לפני השביתה.

כל כך אהבתי את השביתה הזאת.

אני לא מבינה למה כולם רוצים שהיא תיגמר. לא מבינה.

זה כל כך כיף להיות בחופש מכל הבולשיט הזה שנקרא בצפר.

לא רציתי להתחיל את כיתה ט'. לא היה לי כוח. זה כל כך קשה עם כל המבחנים והכנו לבגרות. טוב יותר ככה. לא?

הכנתי לי את הבגדים בפינת החדר. הבגדים ל'דייט' המזוייף הזה עם יוני. וניב ומיכל.

איזה חרא. אני לא מאמינה.

למה אני צריכה להדפק איתם? ואם מישהו יראה אותי? אם נדב יהיה שם?

פתאום קיבלתי הודעה בפל' שלי.

< אני צריך לדבר איתך.> כתב לי נדב.

< מה קרה?> עניתי.

< זה חשוב. את יכולה לבוא למרכז?>

< ברור. עוד 10 דקות אני שם.>

שמתי עלי את הבגדים החמודים שקניתי עם מיכל לפני שבוע, התאפרתי קצת, עיפרון מייק-אפ ושפתון. שמתי את הפל' בתוך הגינס ויצאתי.

מה כל כך דחוף יכול להיות? חשבתי.

-

רונן:"תגיד לי שזה לא  נכון רון, שהיא סתם משקרת."

שרית:" אני מצטערת. לא היה לי אומץ לספר לך."

רון:"אני.. אני גם מצטער."

רונן:"רגע, אבל לי שלי נכון?" הוא נבהל.

שרית:"כן כן."

רון:" רק אנחנו לא רוצים שאור ורוני ידעו את האמת. עדיין לא."

רונן:"מה? מה פתאום. מחר אתה מביא את אור וכולנו נשב ונדבר. כולל רוני ולי."

שרית:"לא!"

רונן:"למה לא??"

שרית:"כי אני לא רוצה לספר להם עדיין."

רונן:"תגידי למה."

שרית:"כי... רון עובר לגור לידינו עכשיו."

רונן:"מההההה? אני לא מאמין. יש עוד משהו שאני צריך לדעת? אולי איזה ילד שמסרתם לאימוץ. או איזה חתונה?"

שרית:"רונן די! אני גם ידעתי מזה רק עכשיו."

רון:"זה המקום הכי קרוב לעבודה שלי."

רונן:"העבודה שלך! העבודה שלך! שמענו. טוב אני סיימתי כאן. את באה שרית?"

שרית:"אני עוד מעט אבוא." רונן הסתכל עליה במבט כועס כזה.

רונן:"טוב. הוא הסתכל נסער לעבר רון ולהלך. הוא לא יכל לראות את האיש הזה, שהרס לו את החיים.

שרית:"יופי. מה עכשיו?"

רון שתק, לא אמר מילה.

-

היא הייתה הכי מאושרת בעולם.

כל כך מאושרת, יחסית למישהי במצבה.

היא הרגישה עדיין חסרת טעם פה, שם, שלאף אחד לא באמת אכפת ממנה.

אבל גל דווקא הצליח לשנות את המצב רוח שלה. קצת.

אבל היא חשבה שהיא עדיין לא מושלמת. עדיין לא מי שהיא רוצה להיות.

עדיין לא יפה. עדיין לא חמודה. עדיין לא אחת כזאת שבנים באמת יאהבו.

היא פתחה את בלוגה וראתה מעל מאה תגובות לקטע אחרון. זה גרם לה לחיוך,חיוך מאולץ, אבל חיוך.

היו הרבה תגובות תמיכה, תגובות ארוכות שהם אומרים לה שהיא לא צריכה לקחת את זה קשה.

'לא קשה?' אמרה לעצמה. 'לא קשה? איך לא קשה? ההורים שלי מתו. ההורים שלי פאקינג מתו. כוסאמק ! '

מישהי אפילו כתבה לה שמה שהיא גם חוותה משהו דומה. אבא שלי בכלא, ואמא שלה נפטרה.

היא גם הרגישה שלקחו לה את כל החיים. היא כתבה לה שמה שלפי איך שדנה  מתארת את עצמה,

היא רזה כל כך. רזה. יפה. חמודה. מצחיקה, מלאת חברים. מתוקה.

מושלמת.

אבל זה לא נכון.

היא פתחה את מסך העריכה והתחילה לכתוב..

'חסר רק דבר אחד כדי שאני אהיה מושלמת. הבצם שניים. – ההורים שלי, הפאקינד הורים שלי. שהלכו

זהירות - ספויילר מטורףף! למעוניינים -  סמנו את הכתוב..

(?)

ממני. שהשאירו אותי לבד כאן.

2. להיות רזה. להיות מושלמת באמת, כמו כל הדוגמניות בסדרות ובתמונות שנמצאות אצלי על המחשב.

היא פתחה את מסך העריכה והתחילה לכתוב..

מה היה קורה אם הייתי כוסית ?

1. יהיו לי פוללל חברים בגלל שאני כוסית ולא בגלל האופי שלי.

2.יהיה לי חבר שטחי מהעולם שרוצה אותי רק בגלל החברים שלי או הגוף שלי.

3. יהיו לי בגדים של כוסיות ואני לא אהיה שונה מאף אחד.

4. אני ארגיש טוב עם עצמי

5.. אני אדרדר לטובת חברה

6. אני אהיה מנופחת

7.  כולם יתייחסו אלי כמו לזולה

8. אני כבר אשכח את היחס של הכבוד שקיבלתי מהחברים האמיתיים שלי

9. אני אשכח את החברים האמיתיים שלי

10. אני לא אהיה אמיתית. 

זהירות - עוד ספויילר מטורףף!  

(אני לא כזאת, אבל אני בדרך הנכונה!)

דנה הורידה קצת דמעות, כמו כל פעם שהיא מעדכנת את הבלוג שלה..

היא שמרה. ויצאה מהמחשב.

-

הייתי בדרך לנדב. שמעתי באמ פי כמה שירים כדי להעביר את הזמן.

אחד מהם היה   Big Girls Don't Cryשל פרגי..

 The smell of your skin lingers on me now
Your probably on your flight back to your home town
I need some shelter of my own protection baby
To be with myself instead of calamity
Peace, Serenity

I hope you know, I hope you know
That this has nothing to do with you
It's personal, Myself and I
We've got some straightenin' out to do
And I'm gonna miss you like a child misses their blanket
But Ive got to get a move on with my life
Its time to be a big girl now
And big girls don't cry
Don't cry
Don't cry
Don't cry

The path that I'm walking
I must go alone
I must take the baby steps until I'm full grown
Fairytales don't always have a happy ending, do they
And I foresee the dark ahead if I stay

I hope you know, I hope you know
That this has nothing to with you
It's personal, Myself and I
We've got some straightenin' out to do
And I'm gonna miss you like a child misses their blanket
But I've got to get a move on with my life
Its time to be a big girl now
And big girls don't cry

Like the little school mate in the school yard
We'll play jacks and uno cards
Ill be your best friend and you'll be mine
Valentine
Yes you can hold my hand if u want to
Cause I want to hold yours too
Well be playmates and lovers and share our secret worlds
But its time for me to go home
Its getting late, dark outside
I need to be with myself instead of calamity
Peace, Serenity

I hope you know, I hope you know
That this has nothing to do with you
It's personal, Myself and I
We've got some straightenin' out to do
And I'm gonna miss you like a child misses their blanket
But I've got to get a move on with my life
Its time to be a big girl now
And big girls don't cry
Don't cry
Don't cry
Don't cry 

ראיתי אותו מחכה שם. הורדתי מהר את האמ פי והתיישבתי ליידו.

נדב:" היי. מה נשמע?" הוא אמר לי. חייכתי. גאאאד הוא כזה מושלם. בולנדיני, עיניים כחולות. מה עוד אפשר לבקשש?

רוני:"בסדר. מה קורה?"

נדב:" בסדר.. תשמעי.. אני הייתי צריך לדבר איתך בקשר לכל מה שקרה לפני חודש במסיבה והכל.

רוני:" כן.. מה?"

נדב:" אני.. אני לא.." הוא גימגם. הייתי לחוצה. לא הבנתי מה קרה.

אהבתם? תגיב

ו

את הקטע 'מה היה יוצא לך אם היית כוסית?' לקחתי ממנה

תכתבו לי בחלון מסרים גם.