בוקר טוב, כאילו צוהריים טובים.

הבטחתי לעצמי שאני יעלה את הפרק היום בבוקר אחרי שאדבר עם עדן (3> - עזבו).

וקיימתי.

חוצמזה שנגמרה השביתה, אז ברור יהיה לי פחות זמן לכתוב, אבל אני ישתדל שני פרקים בשבוע.

תודה על התגובות בפוסט הקודם.

תהנו מהפרק. (שימו לב שיש סירטון באמצע הפרק, מתי שיש את השיר. – גיליתי שאפשר להעלות סרטונים רק עכשיו. )

אז תהנו.   

= פרק 19 =  גירושין וסיבות אחרות

שרית:"מה?" היא לא האמינה

רונן:"שמעת. אני רוצה להתגרש?"

שרית:"אה.. א..תה.. אתה לא אוהב אותי?"

רונן:"אני לא יודע. אני .."

שרית:"רונן. אתה מבין מה אתה אומר פה?"

רונן:"אני מבין. אני רוצה להתגרש."

שרית:"בסדר. אבל רונן,אני אוהבת אותך,אתה יודע?"

רונן:"כן. זה לא עוזר לי. זה לא ישנה שום דבר."

שרית:"תגיד לי שאתה לא רציני בבקשה."

רונן:"שרית."

שרית:"אתה באמת רוצה להתגרש? אתה רוצה להרוס 19 שנות נישואים?"

רונן:"את הרסת אותם, לא אני."

שרית:"אבל..."

רונן:"דיי שרית. אני רוצה פשוט לחשוב. בינתיים אני עובר לגור במלון" הוא ידע שהסיבה להחלטה הזאת היא לא רק העיניין עם שרית.

שרית:"מהה? מלון?"

רונן:"כן.."

שרית:"מתי?"

רונן:"מחר בבוקר אני עוזב. אני יהיה בקשר עם רוני ולי. תסבירי להם אם את רוצה מה קרה. אבל שתדעי,

שאם לא תספרי להן את האמת, הן יגלו את זה בעוד כמה ימים, ואז הם יראו מי באמת אמא שלהן."

שרית:"אבלל.. רונן אל עשה את זה." הוא הלך למיטה בחדר אורחים ונרדם שם.

-

תכירו – כליל לוי .

היא גם בת 15. אבל אין לה חברים מחיפה, בגלל שהיא לא הולכת לבית ספר כל יום,

היא לומדת פעם ביומיים דרך אתר אינטרנט במחשב בעלות נמוכה ביותר.

לנווה, אמא החורג. לא אכפת ממנה, לא מזיז לה אם היא בוכה, הוא מלאת דם. או מסריחה. שום דבר.

נווה קיבלה את האחריות על כליל בגלל שהיא בצעה שוד יחד עם עוד כמה אנשים וכל הכסף שהיה לה כיסה את ההוצאות על השוד.

ובית המשפט החליט להביא לה את כליל,

ילדה בת 3 מבית היתומים בדרום הארץ, בתור עונש.

מאז, כליל חייה בדירה קטנה בבניין קומות קטן בחיפה.

נווה מתעללת בה, ועושה הכל בשביל לעשות לה רע,

כדי שכליל תיכנע ותבקש לעבור לבית יתומים בחזרה..

כליל יודעת שבבית היתומים יהיה לה יותר טוב. אבל היא האמינה שמתישהו היא תמצא את אמה,

ותוכל לחיות חיים נורמאלים כמו כל הילדים שהיא רואה בעיר,

הילדים שבאמת יכולים להיכנס לקניון ולקנות מה שהם רוצים.

ילדים שנפגשים אחר הצהריים.

ילדים שלא עושים כלים ויוצאים מהבית עם חולצה ישנה לפני שלוש שנים

ומכנס מחנות יד שנייה.

נווה נותנת לכליל כסף רק כשהיא יודעת שאנשים מבית המשפט באים לבקר שם והיא ורוצה שהיא תיראה טוב.

-

'דרושה פקידת קבלה במשרד בית המשפט לעיניי משפחה.  למעוניינים – 054768264.'

היא ראתה את המודעה במדור 'דרושים' של מעריב.

תוך שתי דקות היא כבר הייתה בדרך..

...:"שלום, שמי טליה פלדמן, אני כאן בקשר לעבודה."

...:"כן, שלום. תכנסי לחדר הזה. תכנסי לכאן בקשה." היא הראתה לה והיא התיישבה ליד עוד גבר ואישה.

היא שאלה את אחד מהם אם הם גם כאן בקשר לעבודה. הם אמרו שכן.

היא חיכתה שם וכל כך קיוותה שיתנו לה את המשרה.

"טלי פלדמן" אמר האחראי שם והיא נכנסה לחדר.

-

נכנסתי לבית החולים. ראיתי את טלי בחדר של אבא שלה ואמא שלה ועוד רופא היו שם.

אני:"מאמי!" באתי ונתתי לה חיבוק.

טלי:"היי יפה שלי."

אני:"מה נשמע? מה איתך?"

טלי:"אני בסדר. שנייה אחרי שדיברתי איתך בא רופא. משחררים אותו היום!"

אני:"באמת? איזה כיף. אז את חוזרת הבייתה עכשיו?"

טלי:"כן. רוצה לבוא איתנו?"

אני:"לא. אני פשוט רוצה לדבר איתך דיי דחוף."

טלי:"מה קרה?"

אני:"נו, את לא זוכרת? שבאתי לספר לך ואז קרה מה שקרה  עם אבא שלך."

טלי:"אהה. זה.. זה כל כך חשוב?"

אני:"ממ.." אורנה:" טלי מאמי, בואי. אנחנו הולכים."

טלי:"טוב אני ידבר איתך כבר. בטוחה שאת לא רוצה לבוא?"

אני:"כן כן. ביי מאמי."

טלי:"ביי." היא ננה לי חיבוק ונשיקה והלכה.

לא היה לי מה לעשות בבית החולים, ברור.

אז הלכתי לקניון שהיה שני צעדים מהבית חולים.

ישבתי שם בארומה. ראיתי בטלווזיה שמה את הקליפ של ריאנה – unfaithful

כל כך אהבתי את השיר הזה לפני שנה, והאמת.. הוא עדיין באמ פי שלי.

הקשבתי לו, למילים היפות שלו. למשמעות שלו.

 Story of my life
Searching for the right
But it keeps avoiding me
Sorrow in my soul
'cause it seems that wrong
really loves my company

Hes more than a man
and this is more than love
the reason that this guy is blue
the clouds are rolling in
because I'm gone again
and to him I just can't be true

and I know that he knows I'm unfaithful
and it kills him inside
to know that I am happy with some other guy
I can see him dying

I don't wanna do this anymore
I don't wanna be the reason why
Everytime I walk out the door
I see him die a little more inside
I don't wanna hurt him anymore
I don't wanna take away his life
I don't wanna be...
a murderer

I feel it in the air
as I'm doing my hair
preparing for another day
A kiss up on my cheek
He's here reluctantly
as if I'm gonna be out late
I say I won't be long
Just hanging with the girls
A liar didn't have to tell
Because we both know
where I'm about to go
and we know it very well

'cause I know that he knows I'm unfaithful
and it kills him inside
to know that I am happy with some other guy
I can see him dying

I don't wanna do this anymore
I don't wanna be the reason why
Everytime I walk out the door
I see him die a little more inside
I don't wanna hurt him anymore
I don't wanna take away his life
I don't wanna be...
a murderer

His trust
I might as well take a gun and put it to his head
Get it over with
I don't wanna do this
Anymore (anymore)

I don't wanna do this anymore
I don't wanna be the reason why
Everytime I walk out the door
I see him die a little more inside
I don't wanna hurt him anymore
I don't wanna take away his life
I don't wanna be...
a murderer (a murderer) 

נזכרתי בפגישה שיש מחר עם יוני וניב.

לא רציתי לחשוב על זה.. אבל בכל זאת, לפני מה שזה נראה, אני לא הולכת לדבר עם טלי לפני הפגישה.

מה שאומר – מחר אני נוסעת ל'בלוי' מפגר עם שני החנונים הכי גדלים בבצפר.

כוסעמק!

-

טליה:"נעים מאוד, טליה."

..:"היי טליה, יורם."

טליה:"היי."

יורם:"אני הבוס כאן במחלקה."

טליה:"אהה. אוקי."

יורם:"אז תספרי לי.. מה עשית בעברך?"

היא סיפרה לו את כל מה שעשתה לפני שזה קרה. הוא נשמע דיי מופתע.

יורם:"למה עזבת שם את העבודה? היית בדרגה כל כך גובהה. "

טליה:"כן. הייתי. זה סיפור מסובך וארוך."

יורם:"טוב תראי, אני יודע באין מצב שמישהי כמוך תבוא להבחן כאן, אז.. התקבלת. כמובן."

טליה:"באמת?" היא שמחה "יווווא תודה רבה לך יורם. אני מבטיחה שלא תתחרט."

יורם:"אני מקווה מאוד."

טליה:"תודה."

יורם:"אז מתי תתחילי?"

טליה:"מתי שאתה רוצה."

יורם:"מחר זה מעולה. " הוא נתן לה כל מיני טפסים כדי שתמלא. היא מילאה הכל אבל בחלק דיי שיקרה.

כמו המצב שלה בבית. וכמו מקום מגורה.

היא ידעה שאם ידעו עליה הכל, רוב הסיכויים שהיא תלך לכלא.

-

נדב בא להראל והם נכנסו לחדר שלו.

הראל:"נו,ספר איך היה."

נדב:"מה אחי?"

הראל:"רוני."

נדב:"אהה. זהה. לא אמרתי לה."

הראל:"למה?"

נדב:"כי היא..היה לה משהו עם טלי."

הראל:"עם טלי? טלי?"

נדב:"כן. סתום ידפוק."

הראל:"חח מה? אמרתי משהו?"

נדב:"ממ כן!"

הראל:"אז מה אתה עושה?"

נדב:"אני לא יודעת אחי, אני.. אין לי מושג."

הראל:"אני חושב שאתה צריך ללכת לטלי."

נדב:"נראה לך?"

הראל:"כן."

נדב:"אבל תשמע, קרה משהו לאבא של טלי. אז אני לא יכול ככה פתאום לבוא. "

הראל:"אהה."

נדב:"אני ידבר קודם עם רוני."

הראל:"עשה מה שאתה רוצה."

-

הוא נכנס לחדר טיפולים ופגש את הרופא. הרופא לקח ממנו דם והוא סיפר לו על ההקאות שלא מפסיקות ועל הכאבי דם.

רופא:" תראה, תבוא לכאן מחר. אז אנחנו נוכל להגיד לך מה התוצאות"

..:" טוב תודה ד"ר."

רופא:"אין בעד מה. תרגיש טוב."

-

חזרתי הביתה והלכתי לישון.

זהו, מחר אני עושה את זה. גם אם סבתא שלה תתעלף. אני פשוט יגיד לה.

נמאס לי לחכות. אני כבר רוצה להיות עם נדב.

נזכרתי שחוזרים לבצפר תכף, ואז אני יראה נדב כל הזמן. זה לא יהיה טוב.

אני פשוט חייבת לעשות את זה מחר.

-

רונן קם מוקדם בבוקר, ושם את כל הבגדים והציוד שלא באחת המזוודות הגדולות שלהם.

אתמול בלילה הוא כבר הזמין מקום בלון לכמה ימים.

הוא הכניס הכל לבגז' של האוטו ונסע.

שרי ראתה את האוטו של רונן מתרחק בזמן שהתארגנה לעבודה.

היא ידעה שזה הייתה טעות כל המפגש עם רון. והכל.

הא שנאה את עצמה באותו רגע ושלחה אסמס לרונן.

< מצטערת. > הוא לא ענה. היא יצאה מהבית כשרוני ולי עדיין ישנו ונסעה לעבודה.

-

היא נכנסה למשרדה החדש ולא בזבזה אפילו שנייה..

"תיקיית האימוץ של ___ ___ - הורי הילדה כליל לוי נפתחת" נראתה ההודעה על המחשב.

היא ראתה שם כל מיני פרטים שלא חידשו לה דבר. ואז מצאה.

כליל לוי – גרה כיום אצל נווה לוי בחיפה .. 

היו שם פרטים שיכלו לעזור לה למצוא את ביתה בשנייה. למצוא את כליל.

טליה רשמה מהר הכל על דף, אספה את דבריה ועברה דרך יורם.

היא אמרה שאבא שלה קיבל התקף לב, הוא הבין והיא יצאה.

אחרי חצי שעה היא הגיע למקום. הוא היה באסור הישן של חיפה.

היא דפקה בדלת ונערה צעירה פתחה לה את הדלת.

טליה:" שלום, כליל?"

כליל:" כן. "

-

..:" שלום ד"ר בן עמי."

ד"ר:"שלום לך. באת לראות את התוצאות לבדיקה?"

..:"כן." הרופא הביט בדף ונאה מבוהל על פניו.

ד"ר:"תשמעע.." הוא שינה את פניו לפרצוף רציני.

..:"נווו"

ד"ר:" אני מצטער..." הוא התחיל להבין.

..:"מה קרה? מה יש לי?"

ד"ר:אני מצטער מר דהן, אתה חולה בסרטן הריאות. "

פאאק איזה מתח.  אפילו אני לא יודעת מה יהיה ההמשךך.

בקרוב פרק 20 ואז פוסט דמויות.

תגובות.