פרק 23 - כולם איתי

שרית לא האמינה למה ששמעה.

היא הייתה חייבת לוודא את זה..

שרית:" he what?"

קייט:"Dies, I'm sorry "

שרית הייתה המומה, היא רק חשבה שהכל בגללה,שכל זה בגללה, היא לא דאגה לו, לא חשבה עליו,

היא נתקה לאט את הטלפון, מה עכשיו? איך אני יודיע לבנות? איך אני יודיע להן? אני לא מאמינה.

-

קמתי בבוקר, התארגנתי, קצת מייק אפ, פודרה,עיפרון כחול יפה, הכל כדי להסתיר את העיניים האדומות

שאיתי כבר חודשיים מאז שגיליתי על טלי ונדב, ומאז מה שקרה עם אבא.

יצאתי מהבית והתחלתי ללכת. ראיתי אותם והם באו לעברי..

נדב:" היי מה קורה רוניי?" הוא חייך חיוך מושלם שכזה והחזיק את ידה של טלי.

רוני:" הכל טוב.." באתי ונתתי לטלי חיבוק. ראיתי ששם את יד שלו על המותן שלה.

טלי:" חח דיי נדב." היא אמרה וצחקה. הוא קירב אותה אליה והדביק לה חתיכת נשיקה.

נדב:" אויי איזה בוקר  נהדר." הוא אמר בצחוק והיא נתנה לו מכה קטנה על החזה.

הרגשתי לא קשורה, התחלתי ללכת במהירות ופתחתי פער גדול.. הם אפילו לא שמו לב.

הלכתי לכיוון בצפר, פגשתי בדרך את מיכל. מיכל לא יודעת כלום על נדב. לא סיפרתי לה כל מה שאני מרגישה אליו,

אני סתם ישמע לוזרית בטרוף אם כולם ידעו שאני אוהבת מישהו שיש לו חברה, ועזבו את זה,

הוא 'עזב' אותי בשבילה.

שמתי את האמ פי, והקשבתי לשיר של ג'סטין טימברלייק.. – summer love.

Riding in the top with the top down 
Saw you switching lanes (girl)
Pull up to the red light looking right
Come on let me get your name (girl)
Tell me where your from, what you do, what you like
Let me pick your brain (girl)
And tell me how they that got that pretty little face
On that pretty little frame (girl)

But let me show you round, let me take you out
Bet you we can have some fun (girl)
Cause we can it do fast fast slow
Which ever way you Wanna run (girl)
But let me buy you drinks better yet rings
Do it how you want it done (girl)
And who would thought that you could be the one cause I...

I can't wait to fall in love with you
You can't wait to fall in love with me
This just can't be summer love you'll see
This just can't be summer love (L-O-V-E)

Come on and let me show you round, let me take you out
Bet you we can have some fun (girl)
Cause you could dress it up, you could dress it down
Any way you want it done (girl)
Or we can stay home talking on the phone
Rapping till we see the sun (girl)
Do what I got to do, just got to show you
That I'm the one (girl)

Well I'm freak yaw right each and every night
I know how to do it insane (girl)
Cause I can make ya hot make ya stop
Make ya wanna say my name (girl)
Come on baby please cause I'm on my knees
Can't get you off my brain (girl)
But who woulda thought that you could be the one cause I...

I can't wait to fall in love with you
You can't wait to fall in love with me
This just can't be summer love you'll see
This just can't be summer love (L-O-V-E)

Cause I can't wait to fall in love with you
You can't wait to fall in love with me
This just can't be summer love you'll see
This just can't be summer love (L-O-V-E)

Summer's over for the both of us (summer's over)
But that doesn't mean we should give up on us (don't give up)
You're the one that I've been thinkin' of (you're the one)
And I knew the day I met you you'd be the one

I can't wait to fall in love with you
You can't wait to fall in love with me
This just can't be summer love you'll see
This just can't be summer love (L-O-V-E)

Cause I can't wait to fall in love with you
You can't wait to fall in love with me
This just can't be summer love you'll see
This just can't be summer love (L-O-V-E)

[Set the Mood (Prelude)]

Let me set the mood right
Cause I'm gonna make you feel alright
Let me set the mood right
Cause I'm gonna make you feel alright

I gotta set the mood right
Let me make you feel alright
I'm gonna set the mood alright
I promise baby, feel alright

Just let me set the mood right
Let me make you feel alright
Cause I'm gonna set the mood right
Then you'll say my name time tonight

If I see the mood right
Promise girl you'll feel alright
If you let me set the mood right
I'll make you feel so good tonight

השיר קצת הרים לי את המצב רוח, אבל בזמן האחרון בכלל אני מרגישה לא קשורה לכלום. לאף אחד.

אני מרגישה לבד. אמא מבלה הרבה עם איזה רון אחד, אבא של אור.

אני דווקא באה לאור, ויצאנו אפילו כמה פעמים, ראינו סרט, וכל מיני.. מי יודע, אולי עוד נהיה זוג פעם.

לי הרבה עם החבר שלה. מיכל חייה בסרט משלה עם איזה ילד חמוד בשם רועי מהכיתה שלי.

אז היא כל הזזמן מדברת איתי עליו ואין לי זמן לספר לה על הצרות שלי. היא לא כזאת, אני יודעת שהיא לא כזאת

שחושבת רק על עצמה, אבל היא גם נורא חוצה, וכל פעם שהיא שואלת אותי אם אני בסדר כי ירדה לי דמעה קטנה ככה סתם,

אני ישר תוקפת ואומרת "אני בסדר, באמת שאני בסדר, דיי." ואני מניחה שזה נותן לה תחושה שאני רוצה שהיא תתרחק ממני

ותפסיק לשאול אותי את זה.

-

רונן הלך עצבני בחדר ולא הבין למה שרית לא עונה בפל' שלה, הוא דאג לה כל כך.

אור נכנס לחדר.

אור:" אבא?"

רונן:" כן חמוד?" הוא עצר במקום.

אור:" הכל טוב?"

רונן:" כן כן.. תגיד, שמעת משהו מהידידה שלך, רוני?"

אור:" לא.. אני רואה אותה יותר מאוחר, קבענו להיפגש אצלי.. למה?" היה לו קשה לראות את רוני כל כך הרבה,

שהיא אפילו לא יודעת שהוא .. אבא שלה.

רונן:" אאהה.. אמא שלה לא עונה לי.."

אור:" שרית?"

רונן:" כן.."

אור:" ממ מצטערת, לא יודע."

רונן:" טובב.. תודה.."

אור:" תגיד, נכון שממש בא לך לצאת לארומה, כאן למטה..?"

רונן:" לא ממש. לא הבוקר.. מחר אני מבטיח."

אור:" מחר אתה לא פה.."

רונן:" אה נכון, אז פעם אחרת."

אור:" בטוח שהכל בסדר?"

רונן:" כן כן.. לך לבצפר.."

אור סגר את הדלת והיה מודאג מהתנהגות של אביו.. אבל הוא היה בטוח שזה איזה משהו מהעבודה. לא משהו גדול..

-

נכנסנו ביחד לבצפר, וכמו כל בוקר אנשים קפצו עלי בחיבוקים ונשיקות.. וכל כך לא היה לי כוח לזה עכשיו.

אולי רשמית עכשיו אני יכולה להכריז שזאת התקופה הכי נוראית שהייתה לי בבצפר עד עכשיו.

התיישבתי במקום שלי, ומסביבי כמה בנו דיברו על איזה חתיך חדש. אור בא לעברי.

אור:"רוני, מה קורה מאמי?" הוא בא ונתן לי נשיקה. על הלחי!

אני:"הכל טוב.." אמרתי בחיוך, ברור ששיקרתי. אבל אם יש מישהו שאני באמת יכולה לסמוך עליו ולספר לו הכל על נדב וטלי.. זה הוא.

אור:"בטוחה?" הוא יודע מתי אני עצובה. חבל שאני עדיין תקועה על הנדב הזה.

אני:"כן כן.."

אור:" תקשיבי, אבא שלי ושרית, נוסעים לתל אביב או משהו כזה והבנתי שהם ישנים שם. אז אני עושה איזה מסיבה ככה. תבואי."

אני:" בכיף. מי בא?"

אור:"כולם.." הוא התחיל להגיד לי יותר בשמות ואז שחר – המורה שלנו לערבית נכנסה ('הישרדות' – מי שהבין הבין.)

והיה שקט, סתם כזה בתחילת השיעור זה ככה, אבל בתכלס שיעור ערבית זה תמיד שיעור סטלה. ממזמן כבר נשבר לי מערבית,

לא היה לי כוח ללמוד, אז תמיד קראתי איזה משהו בשיעור או.. סתם בהיתי בנדב. היום, התחשק לי לבהות בו. כזה יפה. כזה מושלם,

למה טלי?!

המורה חפרה על איזה משהו בערבית ואני הוצאתי דף והתחלתי לכתוב.

'כשאת מאוהבת את שמחה,

כשאת מאוהבת את מאושרת,

כשאת מאוהבת את בוהה בו כל הזמן,

כשאת מאוהבת את כל הזמן חושבת עליו,

כשאת מאוהבת והוא מחייך, את גם מחייכת,

כשאת מאוהבת את מסמיקה שהוא מדבר איתך,

כשאת מאוהבת את עושה הכל כדי להרשים אותו,

כשאת מאוהבת את מתלבשת הכי יפה שאת יכולה לבצפר,

כשאת מאוהבת לא קיים אף אחד האחר בשבילך,

כשאת מאוהבת את רוצה לדעת עליו ה-כ-ל,

כשאת מאוהבת את קמה בבוקר עם חיוך,

כשאת מאוהבת אין יותר יפה ממנו,

כשאת מאוהבת את אוהבת אותו.

כשאת מאוהבת ויש לו מישהי אחרת,

את מתה מקנאה.'

"רוני! רוני!" שחר נעמדה לידי וקראה לי.

"אני שמחה שאת אוהבת אבל יש לך שיעור עכשיו!!!" היא אמרה.

נתתי לה מבט כזה של 'תסתמי את הפה.' והיא הלכה.

כתבתי משהו לסיום בצד, הכנסתי את הדף לתיק במבוכה והסתכלתי אליו, הוא חייך, חייכתי.

"מישהו לא הבין את הסיפור?" .. השיעור המשיך.

השיעור המשעמם במיוחד הסתיים ויצאתי למפלס לקחת את הדברים לשיעור הבא..

ראיתי את טלי, היא חייכה אלי ואמרי לה שלום, אפילו לא התאמצתי לבוא לחבק אותה, וזה לא שהיא גם כל כך רצתה.

בזמן האחרון היא יותר עם נדב ושחכה קצת החברות שלה,

היא עם סיוון הרבה. גררר, שונאת את הילדה הזאת!!!

נכנסתי לשיעור ספרות, ותגידו שזה לא שיעור 'לילה טוב'.. עזבו את זה שהמורה מכבה את האור ומסכימה

לשכב על הכיסאות והשולחות ולהקשיב בשיעור, אנשים באמת נרדמים כאילו..

פתאום היה בצליל של הפלאפון שלי לסמס.. המורה הסתכלה עליו ואמרתי ששכחתי לשים על שקט.

קראתי אותו - <את כועסת עלי?> מאת: טלי.

שלחתי לה < לא > וסגרתי את הפלאפון.

שאר היום היה בסדר וניסיתי להתחמק מטלי שהסתכלה עלי הרבה.

חזרתי הביתה, עלייתי ישר לחדר והכנתי לי את הבגדים למסיבה היום.

מיכל סימסה לי שהיא נוסעת לגרנד וביקשה שאני יבוא. לקחתי כמה דברים, וירדתי למטה לבקש מאמא כסף.

ראיתי את אמא אם פנים אדומות ומלא טישו בכל מקום בסלון..

-

סיוון ונטע ממשיכות לקיא את כל מה שהן אוכלות וההורים שלהן בכלל לא שמים לב לזה. בשבילהן,

זה התקופה הכי יפה בחיים, חבל שרק בעוד חודשים הן יחשבו שונה.

סיוון:" יוא אמא היה כל כך טעים!" סיוון כמה מהשולחן.

אמא:" תודה מתוקה.. לאן את הולכת?"

סיוון:" לשירותים, את יודעת, אמרתי לך כבר שיש לי חילוף חומרים מהיר."

אמא:" את יודעת, חשבתי על זה, צריך לבדוק את זה, תראי כמה רזית!"

סיוון:"לא.. לא צריך.. אני מכירה מישהי שיש לה גם, זה ככה, מרזים קצת אבל זה לא משהו.." היא גמגמה,

אבל עשתה הכל בשביל לגרום לאמא שלה לרדת מרעיון של הבדיקה.

אמא:" אם את אומרת." היא אמרה וסיוון הלכה לשירותים.

היא עמדה ליד הברז דקה בערך, כמו שהיא עושה תמיד, ופתחה אותו, הורידה את המים באסלה ופתחה את ברז המקלחת,

היה מספיק רעש כדי שהיא תוכל להכניס את ידה לתוך פיה, ולהקיא מהר את כל הארוחה שאכלה עכשיו.

-

"דנו'ש, אנחנו הולכות מחר לאור?" כליל שאלה את דנה.

דנה:"אני רוצה, אבל בא לך?"

כליל:"כן בטח, אז בואי לקניון, בא לי משהו יפה.."

דנה:"טוב, דקה אבל, אני מדברת עם יריב."

כליל:"תגידי, מה קורה איתו?" היא התקרבה אליה.

דנה:"הכל טוב, נפרדנו לפני כמה זמן, וחזרנו, ונפרדנו ואתמול חזרנו."

כליל:"חח אני לא עוקבת כבר. חח תקשיבי, לפני כמה זמן ראיתי את השידורים חוזרים של העונה הראשונה של השיר שלנו,

ויש שם את יריב ודנה, זה היה מזה מצחיק."

דנה:"חח וואלה. מגניב.. אבל הייתי מתה להראות כמו אליענה הזאתי.."

כליל:"יריב היה מת לראות כמו זה שמשחק את יריב.."

דנה:" איך את מדברת? יריב החתיך הזה. השחקן נראה כמו איזה מחבל.."

כליל:"חח לא הוא לא, את יודעת שעוד הייתי עם נווה, אז חברה שלה עבדה שמה באולפנים,

והיא הלכה לראות א רן דנקר, שאפחד לא יודע מי זה, וראיתי את כל השחקנים."

דנה:"לא נכוןן!!! ראית את רן דנקר?!"

כליל:"חח כן.. הקוף הזה..." דנה לקחה כרית מהמיטה וזרקה על כליל.

דנה:" מהההה?????? הוא כזה שווה."

כליל:"פקאצה! 'הוא כזה שוווה'.."

דנה:"סתמי." זרקה עליה עוד כרית.

הכל הפתח למין קרב כריות מעניין.. עד שלכליל צלצל הפל'.

כליל:"הלו?"

"כלילוש, זאת סיוון, אני באה אליך"

כליל:" חח אוקיי."

סיוון:" סתם בא לי לראות אותך." היא אמרה וצחקה.

כליל:" אני ודנה בדיוק נוסעו לקניון, בא לך לבוא לשם כבר?"

סיוון:" כן בטח. "

-

אני:"אמא! מה קרה?!" רצתי אליה. הייתה בהלם.

אמא:"כלום יפה .. אני.." היא רעדה בקול. ומחקה את הדמעות.

אני:" מה כלום?! מה קרה?!"

אמא:" רוני מאמי, אני..."

אני:" מה קרה? למה זה קשור? אמא!! זה קשור לעבודה? לרון? לאבא?"

אמא:" א.." היא אמרה תוך כדי בכי.

אני:" אבא? זה קשור לאבא??"

אמא:" כן."

אני:" מה קרה?" כבר ידעתי. ידעתי שזה הולך לקרות, רק חיכיתי לשיחה הזאת.
אני:" אבא מת נכון?"

אמא:" רוני'לה שליי." היא התפרצה שוב וחיבקה אותי.

ישבנו שמה כמו שתי זקנות ובכינו, היה טלפון ממיכל ששכחתי ממנה בכלל.

אמרתי לה שאני לא יכולה לבוא, והיא שמעה שקרה משהו.

-

אחרי כמה זמן הן שלושתן היו בקניון, חיפשו בגדים למסיבה של אור.

בהתחלה, לאורך שבוע בערך מאז שגילתה את אמה, לא היה לה נעים שהיא לבשה בגדים שלא שלה,

אכלה אוכל של אנשים אחרים,אבל אחרי שמילי אמרה לי שהיא הבת שלה, ושהיא צריכה להפסיק לחשוב שהיא גרה בבית של אחרים,

אז היא כבר לא חושבת על זה.

היא הפנימה כמה שיש לה סוף סוף, שהנה, יש לי אחות, אמא, ואולי אבא אין, אבל זה הרבה יותר טוב מנווה.

היא הייתה מאושרת, לא חשבה לעולם שהיא תזכה לחיות בצורה כזאת, כי למילי אף פעם לא היה חסר כסף,

תמיד היא הייתה סוג של עשירה כי היא עובדת בחברה גדולה, והיא חזרה לשם אחרי הכל.

דנה הולכת לפסיכולוג כל שבוע, ושם היא מקבלת טיפול על המחלה שהייתה לה, על כל מה שקרה לאמא שלה,

 ואבא שלה שלא נשאר בחיים. ועל כליל, אחותה החדשה.

היא סיכמה כבר ממזמן עם עצמה שמה שקרה בחודשיים האחרונים, היה חלום, ושהכל מההתחלה, רק.. רק בלי אבא.

סיוון כליל ודנה החליטו שיש להן עוד זמן עד שמילי תבוא, ואחרי שקנו הכל, הן הלכו לסרט חדש שהיה בקולנוע.. "27 שמלות".

דנה שחכה מכל הבעיות שלה, סיוון – לא חשבה בכלל שיש לה בעיות.. באמצע הסרט, אחרי שאכלה קרטון גדול של פופקורן,

היא אמרה להן שהיא הולכת דקה לשירותים. ומה שקרה שם בשבילה, לא היה יוצא דופן מהחודש האחרון..

הן סיימו את הסרט, וחזרו עם מילי הביתה.

-

'27 שיחות שלא נענו'.. ראיתי על מסך של הפל' שלי.. סגרתי אותו, נמאס לי מכל הצלצולים האלה.

הסתכלתי על הפל' של אמא.. ראיתי '54 שיחות שלא נענו'.. פתחתי את הרשימה, ראיתי ששלושים מהן מרונן הזה..

 ומעוד כל מיני אנשים מהעבודה שלא הבינו לה היא לא הגיעה.

הרגשתי נורא, לא הבנתי שזה באמת קורה לי..

הייתה דפיקה בדלת, קמתי אחרי שעה שאני ואמא יושבות ובוכות היא כבר נרדמה..

לי:" היי רוני!" הא אמרה בהתלהבות.. " מה זה? מה קרה?" היא שינתה את קולה כשראתה את פניה של אמא אדומות

ואותי עם העיפרון המרוח.. והעיניים הרטובות שלי.

אני:"אה.. " לא יכולתי לדבר, לא יכולתי להגיד ללי שאבא מת..

אמא:"לילווש.." היא אמרה בקול חלש.

לי:" אמא מה קרה?" לי ליטפה את אמא. עמדתי בצד והסתכלתי, מה לי תגיד..

אמא:"מאמי.." אמא התחילה לבכות שוב.

לי:" מה?" לי התחילה להבין. מה עוד יכול לקרות.. חוץ מ..

אני:"אבא מת לי.."

אמא:" רוניייי"

לי:"מ...מה?"

אמא:"אני.."

לי:" אמא זה נכון?"

אמא:" כן.."

שלשתינו היינו בסלון, ובכינו, בכינו המון, בכינו הרבה. אמא חיבקה את שתינו, אבל זה לא עזר. לא קלטנו, לא הבנו..

שוב דפקו בדלת. זאת הייתה מיכל.

סיפרתי לה הכל. והיא אמרה לי שהיא מצטערת, ואפילו בכתה קצת. אחרי כמה שעות כבר כולם ידעו על זה..

מיכל דיברה עם טלי.. טלי דיברה עם נדב, נדב דיבר עם כל החברים שלו.. כולם הגיעו..

אמא של מיכל עזרה לאמא שלי לדבר עם הדודים.. ועבר הלילה, מיכל וטלי ישנו אצלי. הרגשתי נורא,

 לא רציתי לראות אף אחד אבל החלטתי שאני לא יעשה מה שעושים בסרטים כל הזמן, ואני ימציא לי סרט חדש שאני חייה בו.

אני בטוחה שכולם יעזרו לי לעבור את התקופה הזאת. אני בטוחה.

אור הגיע ואמר לי שהם מבטלים את המסיבה, כי ברור שרונן ושרית לא ייסעו.. ובכלל,

הוא לא יעשה את המסיבה אם אני לא יבוא.

כולם בכו איתי, כולם היו עצובים יחד איתי.

הרגשתי שלא חסר לי כלום, חוץ מכמובן אבא, אבא שלי, שגם ככה לא ראיתי כמה שבועות, אבל דיברתי איתו,

אני לא מאמינה שהוא מת. אני לא מבינה.

לא קולטת. לא מפנימה. זה יהיה קשה.

את השבעה עשינו בבית, המשפחה שלו באה. המשפחה שלי באה, המשפחה כולם באה. הסתובבו לנו בבית יותר מ50 איש.

כולם עזרו לאמא שלי. היא הייתה בדיכאון ולא יצאה מהמיטה.

לי הייתה איתנו הרבה, אבל בעיקר הייתה עם גיא, חבר שלה, היא אמרה שהיא לא יכולה להיות בבית שלנו,

כשהיא יודעת שאבא מת, שהיא לא יכולה לראות את סבא וסבתא, שמת להם בן..

היא לא רצתה לראות אף אחד.

טלי ומיכל היו איתי הרבה. אפילו סיוון ונטע באו. ודנה, ומילי אמא שלה, וכליל, אחותה החדשה של דנה.

ישבנו כולנו, והם הצליחו להצחיק אותי.. נראה לי שדנה אפילו טיפה שהשתנתה. היה לי ממש כייף,

יותר כייף ממה שאני אמורה להרגיש כש.. כשאבא שלי מת.

אור בא אלי ואמר לי שהוא רוצה לדבר איתי. הלכנו לחדר עבדה של אמא שלי.. המקום היחיד השקט. נכנסו.

הוא רצה לדבר איתי, להגיד לי שהוא מכיר את זה, שהוא גם חיי בלי אמא כל החיים שלו, ושכמה שלא רוצים,

בסוף מתרגלים. ושהוא דיבר עם זה גם פעם עם דנה, ושיהיה בסדר.

הוא היה כזה חמוד.. התקרבתי אליו, והוא אלי.. התנקשנו.

היה מדהים, הרגשתי נפלא. הדבר היחיד שהיה יכול לשפר לי את ההרגשה.

והוא מנשק כל כך טוב. הוא מדהים!

ברקע גלגלצ' היה פתוח, היה את השיר  - fix you של coldplay  

When you try your best but you don't succeed
When you get what you want but not what you need
When you feel so tired but you can't sleep
Stuck in reverse

And the tears come streaming down your face
When you lose something you can't replace
When you love someone but it goes to waste
Could it be worse?

Lights will guide you home
And ignite your bones
And I will try to fix you

And high up above or down below
When you're too in love to let it go
But if you never try you'll never know
Just what you're worth

Lights will guide you home
And ignite your bones
And I will try to fix you

Tears stream down your face
when you lose something you cannot replace
Tears stream down your face
And I

Tears stream down your face
I promise you I will learn from my mistakes
Tears stream down your face
And I

Lights will guide you home
And ignite your bones
And I will try to fix you

התנתקנו.. נשכבתי אליו ולא אמרנו כלום. היה ברור כבר הכל. דיברנו קצת..

הוא אמר שהוא לא רוצה שנהפוך את זה לרשמי בגלל כל מה שקרה לי עכשיו, ואם אחר כך אני יתחרט. הוא כזה מקסים..

אלוהים. שניה, יש לי סיכוי לשכוח מנדב?!

אחרי כמה זמן.. הוא התיישב על המחשב.. סתם דיברנו והוא רצה לבדוק משהו באימייל שלו..

פתחנו את המסך שהיה סגור וראינו חלון אינטרנט פתוח.

היה כתוב למעלה תאריך – 15.4.1993.

"יוא זה התאריך יומולדת שלי.. למה זה כתוב כאן?" אמרתי.

"לא נכון!!! זה התאריך יומולדת שלך?!" הוא אמר בבהלה.

"כן, למה? מה קרה?" נבהלתי מהתגובה שלו.

"זה התאריך שלי גם.."

"באמת?!?! חח איזה מצחיק.."

הוא ירד מטה עם העכבר.. ראינו את הכיתוב הבא..

'מקום: בית המשפט חיפה – 1993 .

החלטה:" הבת לאמא, והבן לאבא.

שמות: שם האמא – שרית דהן. שם האבא – רונן קליין. שם הילדה – רוני קליין. שם הילד – אור קליין.' המשכנו לקרוא.

היינו שנינו בהלם.

רונן נכנס לקרוא לנו לארוחה, הוא ראה אותנו ממשיכים לקרוא, הוא התחיל להקריא ושנינו הסתכלנו עליו.

 מקווה שיצא טוב..