שלום כולםםם!
אחרי שבועות רבים של אי עידכונים..הגיע הפרק הגדול. שעבדתי עליו הרבה וזמן וערכתי היום.
ייתכן מאוד שיש מלא מלא טעיות במילים, כי יש לי בעיה במקלדת שנהרסה ולא כותבת את כל האותיות. תבינו אותי.
בכל מקרה, שתדעו, עשיתי פרק לפני חודש בערך, והוא נמחק עקב וירוס במחשב..
* אם יש לכם בעיה ואתם לא רואים את הסרטונים מהיוטיוב של השירים, תינסו בצד דרך הרשימת שירים של הפרקים,
ואני יטפל בזה מחר..
בקיצור, מקווה מאוד שתהנו ותזכרו בכמה דמויות שלא נשמעו הרבה זמן.
קריאה מהנה.
פרק 26 - המסיבה 2
אחרי 3 חודשים.
"כליל קומי כבר מפגרת, אנחנו כל כך נאחר!"
"תרגעי דנה, קרן מתה עלי, היא לא תרשום איחור."
"נרגעת. אבל קווומי!!" היא צעקה לתוך אוזניה כשהיא הייתה כבר לבושה במכנס קצר קצר שחור מהוניגמן - חדש, וחולצה תכלת עם מחשוף ענקי וציור חמוד,
מאופרת עם החלקה יפה בשיער ונעלי בובה לבנות עם קצת עקב..
"ואוו, יפה התלבשת."
"תודה" דנה חייכה וישבה בסלון לחכות לכליל.
מכיוון שכליל יפה בכל מצב עם הגוף הרזה שלה וציצי בגודל נורמלי, וכמובן העיניים הכחולות שלה,
אז היא יכולה ללבוש הכל.
מהר מאוד היא שמה סקיני אפור דהוי וטוניקה צהובה עם ציור של דוב.. או חייה חמודה אחרת, עם כפיות ספגטי מTNT. שמה קצת מסקרה וסומק,
כמובן בושם והן יצאו.
-
"בוקר טוב נדב!" העוזרת שלהם העירה אותו אחרי שהוריו כבר יצאו מהבית.
הוא משך קצת זמן במיטה, וקם לשתות שוקו ( הוא אפעם לא אהב קפה, למרות שכל החברים שלו כן שותים זה. הוא שנא את זה בגלל שזה מר כזה..).
"אתה הולך לבצפר היום?" העוזרת שאלה אותו, היא כבר התרגלה לזה שלפעמים הוא הולך ולפעמים לא.
"נראה לי שאני אלך היום. כואב לי הראש ממש." הוא אמר, לקח את השוקו שלו עם העוגיות, נכנס לחדר וסגר אחריו את הדלת.
-
"3,4 ו.." הן פתחו את הדלת..
"בנות! למה איחרתן?!" קרן המורה לספרות שאלה את כליל ודנה.
"בעיות בשעון המעורר..." כליל אמרה וכמה ילדים צחקו ..
"מצטערת, תצטרפו לחבריכם בספרייה." הן הסתכלו לעבר הכיתה וראו שחחצי מהילדים לא שמה. כנראה שכולם ספריה.
"אמרתי לך שהיא לא תכניס!!"
"תרגיעי, כולה ספרוות."
-
באחת ההפסקות הגדולות כשכליל הייתה עם הראל, דנה יצא מהכיתה עם סיוון, ובאותו זמן רוני ומיכל יצאו גם.
במקרה רוני נתקלה בדנה, ודנה נפלה.
דנה:" שימי לב לאן את הולכת מפגרת."
רוני לא אמרה כלום. מיכל הסתכלה עליה..
מיכל:" סתמי ת'פה שלך זונה."
דנה:" שרמוטה קטנה, יאללה שתקי."
מיכל:" שאמא שלך שרמוטה, הציצי שלך נורא יפה את יודעת, בכלל, התלבשת יפה היום, את עדיין בטוחה שנדב יחזור אליך מה? תשכחי מזה. אנורקסית מזדיינת!"
דנה הייתה המומה, לא היה לה מה לומר כדי לצאת מזה, אז זרקה "זונה" למיכל והמשיכה ללכת.
"ראית את הכלבה הזאת?" מיכל אמרה לי.
"דיי תעזבי מיכל, לא שווה את זה.." אמרתי לה.
"את צוחקת נכון? היא כל כך טיפשה, אלוהים!"
"מיכל, תרגעי." הן ירדו למזנון לקנות קוראסון וקולות והתישבו באחד השולחנות שם.
-
דנה:"ראית את הכלבה הזאת?" היא אמרה לסיוון
סיוון:"לגמריי כלבה, מי היא חושבת שהיא?" – בגלל שסיוון הייתה ממש שפוטה של דנה, היא הסכימה איתה בהכל.
דנה:"מפגרת לאללה. אני לא מאמינה שהיא אשכרה אמרה לי את זה."
סיוון:"אהא." הן הלכו לעבר המזנון, דנה הזמינה סלט ירוק וסיוון הזמינה צ'יפס.
דנה:"את מטורפת? יש לך מושג כמה זה לא בריא, וכמה קלוריות יש בזה..?"
סיוון:"אה.. טוב.. אז.. 'סליחה, אפשר סלט במקום הצ'פס?' " היא פחדה מדנה ושינתה מהר.
...:" כן בטח"
דנה:"יפה. (:"
סיוון ודנה התיישבו באחד השולחנות שם.
-
הוא פתח את המחשב וראה הודעות ששלחו לו באייסיקיו ולא קרא.
רוב ההודעות היו מהראל, שביחד עם כליל עכשיו, ששאל אותו אם הוא בא למסיבה שיש היום, ושידבר איתו.
היו הודעות גם מאור, ומדנה שממש נמרחת עליו בכל הזדמנות שיש וזורקת דברים על זה שהם יחזרו.
הוא הפעיל את המוסיקה בחדר. יצא על השיר של הקולינג. wherever you will go
So lately, been wondering
Who will be ther to take my place
When I'm gone you'll need love to light the shadows on your face
If a great wave shall fall and fall upon us all
Then between the sand and stone, could you make it on your own
If I could, then I would,
I'll go wherever you will go
Way up high or down low, I'll go wherever you will go
And maybe, I'll find out
A way to make it back someday
To watch you, to guide you through the darkest of your days
If a great wave shall fall and fall upon us all
Then I hope there's someone out there who can bring me back to you
Run away with my heart
Run away with my hope
Run away with my love
I know now, just quite how
My life and love might still go on
In your heart, in your mind, I'll stay with you for all of time
If I could turn back time, I'll go wherever you will go
If I could make your mine, I'll go wherever you will go
I'll go wherever you will go
נדב נכנס לדף הראשי של האיסיקיו, ובדק מי מחובר, זתומרת מי לא בא לבי הספר היום.
היו שם רק ילדים שלא ממש ראה הרבה זמן ובטח שלא דיבר איתם.
הוא ירד למטה לאלה שלא מחוברים ונעצר בר', ברוני.
-
"לא בא לי את הקוראסון, זה החלק עם ההרבה שוקולד. והוא נוזל כזה.. איייחח! את רוצה?" מיכל אמרה לי.
"לא, ממש לא בא לי גם את הקולה. אולי תלכי לזרוק לי?" אמרתי לה.
"סליחה? למה מה אני?" מיכל אמרה בצחוק.
"ילדה מאוד חמודה, יפה מתוקה,כוסית בטירוף, וחברה ממש טוב" עניתי והיא הלכה לזרוק.
כשקמה היא ראתה מאחורה את השיער של דנה ואת סיוון שישבו אחת מול השנייה, עם הסלטים שלהן.
הסתכלתי עליה "שלא תעזי! " אמרתי לה. אבל היא לא הקשיבה והייתה בדרך אליהם.
-
הוא בהה בשם שלה והיה שקט בחדר.
הוא רק חשב לעצמו, אם הוא רק היה יכול לעשות משהו, כאילו, אם הוא היה מעז לעשות משהו.
נדב נכנס לשם של רוני וראה שהיא כתבה שמה - 'מיכל יקרציה רדי ממני.' מיד הוא נכנס לשם של מיכל שכתבה שם –
'רון בובה, אני לא ארד ממך עד שלא תגידי שאת באה.' מהר מאוד הבין שהן מדברות על המסיבה ושאם מדובר במיכל,
אז היא לא תפסיק עד שרוני תסכים.
מיד קיבל אסמס והראל - *אחי מה קורה? אתה בא?* ונדב מיד החזיר. – * בצפר – לא, מסיבה – לא *.
אחרי כמה דקות הראל שלח לו תשובה - *אז נעשה משהו אחר בערב?*
*נראה* הוא ענה לו.
-
לפני שהספקתי לעצור אותה, [וזה אולי כי עמוק בתוכי רציתי לראות את זה] השוקלד הנוזלי נשפך באיטיות על שיערה ופניה של דנה שהייתה בשוק..
"אוי מיי גאאד! מה את חושבת שאת עווושההה??!!" היא צעקה.
"זה על מקודם" מיכל חייכה ושפכה גם את הקולה על כל בגדיה. "וזה על כל הדברים הרעים שעשית." כל בית הספר בערך, התאסף סביבן.
סיוון:" תפסיקי מפגרת!!"
מיכל:" סתמי 'פה שלך אם את לא רוצה שאני יהרוס לך הסיקיני בחמש מאוד שקל שלך!" סיוון הרחקה משם מהר.
"וזה.." מיכל החזיקה את הסלט של דנה ביד, ושפכה אותו עליה מלמעלה. "כי זה בריא, לגוף".
מכיתה ז' עד י'ב, כולם מחאו כפיים וצחקו על דנה.
מיכל צחקקה ויצאה מהקפיטריה שמחה, ישר לקחתי את התיקים שלנו ואת הקולה שלה והלכתי אחריה.
-
"אני מצטער, אבל אני חייב לעשות את זה."
"אתה לא רציני נכון? אתה לא יכול לפטר אותי ככה..זומרת.."
"אני ממש מצטער, אבל זה מגיע מלמעלה, יש יותר מדיי עובדים."
"מה? אני כאן כבר יותר מ8 שנים!"
"אני ממש מצטער."
"טוב.."
"אני צריך לקחת את התג.."
"כן שניה.." היא הורידה את השם שלה ושמה על שולחנו."
"אני מצטער."
הוא אמר ושרית יצא מהמשרד של הבוס שלה עצובה.
-
"יוווא מיכל! אני כל כך מפחדת, אמא שלי אמרה לי שאילנה רוצה להפגש ולדבר."
מיכל:"חח באמת? בטח יגידו לך על ההברזות מהיסטוריה.."
אני:" נוו, אני יודעת. מה אני יגיד?!! אלוהייים"
מיכל:"תמצאי משהו, אני סומכת עליך."
מיכל ואני חזרנו אחרי יום אחרון בבית הספר.
מיכל: " אז את באה היום מאמי?"
אני: " לאן? למועדון?" אמרתי בדיבור מזלזל כזה.
מיכל:" כן, דיי בואי. פלייייז?"
אני:"טוב תרגעי, נראה."
מיכל:" מה נראה, כן או לא."
אני:"מתי זה?"
מיכל:"עשר ככה."
מיכל:" וחוץ מזה, אני חושבת שעבר מלא זמן מאז ושהגיע הזמן קצת להשתחחר."
אני:"את מתכוונת ל..."
מיכל:"כן. אחרי כל הטיפולים הפסיכולוגים שאמא שלי עשתה לי, אני חושבת שהבנתי משהו."
הסתכלתי עליה ומבט כזה של "דברי.."..
מיכל:"שאם כל החיים אני אהיה בטוחה שזה באשמתי, אני אף פעם לא אשכח את זה."
אני:" אני מסכימה עם זה לגמריי. צריך לצאת מהבאסה קצת, אחרי 3 חודשיים של דיכאון."
מיכל:" כן אבל כל זאת..." החזקתי אותה והיא נעצרה במקום.
אני:" תקשיבי, אני לא יכולה לדבר על זה יותר. כולם דיברו על זה כל כך הרבה זמן, ואני לא יכולה יותר. מה שהיה היה,
והיא הייתה החברה הכי טובה של שתיינו, ואם לא נשתחרר מזה, באמת שזה לא יעזוב אותנו." התחילה לי דמעה.
"אני פשוט רוצה לא לחשוב על זה. אפשר?"
מיכל:"כן.. ב..בטח." המשכנו ללכת.
אני:" אז את יודעת מה עם נדב?"
מיכל:"לא ממש. לא דיברתי איתו שיחה רצינית אחרי זה חוץ מבשבעה."
אני:" גם אני." נזכרתי בשיחה שהייתה לנו שבוע וחצי בערך אחרי ה... הזה של טלי.
***
היינו בבית שלהם עדיין, באו לבקר אותם כל הזמן אנשים, ואני חזרתי כמעט בכל יום.
גם נדב היה שם. ישבו על הספות שמה, הוא אמר לי שהוא צריך להתרחק מכולם והציע לי לבוא.
היה לי קצת מוזר שהוא רצה שניהיה לבד, כי לא דיברנו ככה לבד כבר הרבה זמן..
אני ונדב נכנסו לחדר אורחים הגדול שהיה להם בבית..
"נדב, אני לא ממש יודעת מה להגיד.."
"זה בסדר רוני, גם אני לא יודע מה להגיד. היא הייתה..." ראיתי אצלו דמעות בעיניים. אבל הן לא יצאו.
הייתה שתיקה ארוכה.
"אני.." התחלתי לבכות. שוב שתיקה ארוכה. נדב התקרב והסתכל עלי.
מיד עלו כל זיכרונות של המסיבה בתחילת השנה, לפני שכל הטלנובלה התחילה לי פתאום.
נזכרתי בנדב ההוא לפני שהיה עם טלי. נזרתי באיך.. באיך שקיללתי אותה בלב שראיתי אותם יחד.
לאט הוא הרים את היד שלו וניגב לי את הדמעות.
הסתכלתי לו בעיניים, הוא הסתכל עלי עם העיניים המדהימות הכחולות שלו. לאט לאט התקרבנו..
והתנשקנו.
וואו זה היה מדהים.. ואף אחד לא עצר את זה. פשוט ככה התנשקנו 2 דקות שלמות. בשקט הזה, לבד, שמעתי את הנשימות שלו. התרגשתי כל כך.
ככה ישבתי בחדר הזה בבית של.. טלי.. עם ה..החבר שלה .. ?!
מיד התרחקתי.
"אני.. מצטערת." אמרתי.
"לא לא לא. אני מצטער.. זה.."
"תקשיב.." התחלתי להגיד משהו אבל התחלתי לבכות שוב במקום. והוא פשוט חיבק אותי. הרגשתי רע עם עצמי, אבל טוב באותו הזמן.
הוא שחרר אותי.
"רוני.. אני מצטער, אבל אני חייב להגיד לך משהו.." נבהלתי.
"אה, קרה משהו?"
"לא לא.. אני.." הוא לקח נשימה כזה ואמר..
"ביום שטלי אמרה לי שהיא נוסעת לתל אביב, תכננתי.. כאילו.. רציתי להפרד ממנה." הייתי דיי בשוק.
"מה? למה? כאילו.." ניגבתי את הדמעות.
"קבענו להפגש אצלי אבל היא אמרה שמתישהו אחר כי היא רצתה ללכת לתל אביב.
פשוט.. ניסיתי לאהוב אותה, ופשוט לא יכולתי. כל הזמן חשבתי עליך." הייתי שקועה במחשבות על דברים אחרים, על הנשיקה.. ואז הבנתי..
"מה?"
"אני אוהב אותך, מאז המסיבה, מאז הנשיקה הראשונה שלנו." אויי הוא כזה חמווווד.
"אני..אני.. לא.." היה לא פרצוץ מאוכזב. "תקשיב, אני לא יכולה ל... אני לא יכולה פשוט. מצטערת."
ויצאתי מהחדר נסערת.
***
מיכל:"איזה מסכן הוא."
אני:"כן.. " עברה בי צמרמורת של התרגשות שנזכרתי בנשיקה.
מיכל:"הכל טוב?"
אני:"אהא.. טוב מיכל. אני צריכה להגיד לך משהו. עכשיו. דחוף!" אמרתי לה.
מיכל:"מה? ממ אוקי." התיישבנו על הספסל שהיה שם.
אני:"תקשיבי, את זוכרת שהלכנו כמה ימים אחרי השבעה לבית שלה, של טלי?"
מיכל:"נו.."
אני:"את זוכרת שהלכתי עם נדב לצד לכמה זמן?"
מיכל:" כן, ואז יצאת משם ולא דיברת עם אף אחד.."
אני:" כןן.."
מיכל:" נו אז..?"
סיפרתי לה הכל. היא הייתה דיי בשוק. בעיקר מהצירוף מקרים שבדיוק ביום שהוא רצה להיפרד ממנה היא מתה.
היה נחמד האמת לספר את זה למישהו אחרי כמעט 3 חודשים. הרגשתי סוג של הקלה.
במשך כל הזמן הזה לא דיברנו בכלל. בבצפר, כשהוא היה, או כשאני הייתי, נשלחו מעט מבטים,
וזהו, במשך כל הזמן הזה, שנינו בקושי יצאנו מהבית.
התארגנתי לקראת המסיבה הערב. התלבשתי יפה, לכבודו, למקרה שהוא יבוא.
הרגליים שלי היו ממש חלקות אחרי שהורדתי שערות היום, אז החלטטתי ללכת עם שורטס ג'ינס קהה,
וטוניקה בצע ורוד מסטיק כזה עם לבבות קטנים חמודים בלבן. נראתי יפה, התאפרתי יפה.
הרגשתי טוב עם עצמי אולי פעם ראשונה אחרי השלושה חודשים האלה. טוב בטח, זאת המסיבה הראשונה שאני הלכתי אליה מאז..
-
נדב סיים לראות את הנמלטים של אתמול ומיד היה צלצול בפלאפון שלו.
"הלו?"
הראל:" אחי מה קורה?"
נדב:"אחלה. תשמע. אם אתה בקטע של לשכנע אותי ללכת, רד מזה, אני לא הולך."
הראל:"וואו תרגע. אבל בוא נעשה משהו. אין מחר בית ספר.. אתה יודע."
נדב:" טוב.. מה יש? כולם הולכים למסיבה?"
הראל:"האמת רועי דיבר איתי, הוא וחברים שלו מביאים נרגילות ושתייה למרכז הישן, בא לך?"
נדב:"נשמע טוב.."
הראל:"סבבה.."
נדב:" טוב אז דבר איתי גבר.. בערך בעשר?"
הראל:"כן.. טוב אז אצלי פה למטה בעשר?."
נדב:" יאללה ביי.."
הראל:"ביי אחי."
את שאר היום שרף נדב במחשב בעיקר עם המוסיקה שלו ודיבר באיסיקיו.
בעשר התארגן ליציאה הראשונה שלו אחרי שטלי מתה.
לקח את הפלאפון שלו, 100 שקל שמקרה ש.. ויצא.
-
הגעתי למסיבה.
הייתה אחלה מוזיקה.
ראיתי הרבה אנשים שאני מכירה. אבל לא אותו.
"רוניי בואי. תראי הנה אור!" מיכל אמרה לי והיא רצה אליו והלכתי אחריה.
"אורוש יפה שליי!" היא אמרה והדבקה לו נשיקה בפה. הם חברים כבר חודשיים. והאמת שאין לי
ממש בעיה עם זה. רק שאני רואה אותם ביחד, ואני כל כך רוצה כזה דבר עם נדב..
"רון, אני הולכת עם אור, זה בסדר?" היא שאלה.
"כן כן,בטח לכי." חייכתי והיא רצה איתו לרקוד.
ישבתי קצת בצד וחיכיתי לכליל שאמרה שתבוא לבד כי הראל, שאגב, חבר שלה, לא יבוא כנראה..
היא הגיעה, והלכנו לרקוד. בין כל האנשים שהיו שם עדיין חיפשתי אותו. לא ראיתי.
בינתיים התפרעעעתי בטירוף בשיר LOW המדהים שגלגלצ' חורשים עליו..
-
[Chorus (T-Pain)]:
Shawty had them Apple Bottom Jeans [Jeans]
Boots with the fur [With the fur]
The whole club was lookin at her
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
Them baggy sweat pants
And the Reeboks with the straps [With the straps]
She turned around and gave that big booty a smack [Ayy]
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
[Verse 1 (Flo Rida)]:
I ain't never seen nuthin that'll make me go,
this crazy all night spendin my dough
Had a million dollar vibe and a bottle to go
Dem birthday cakes, they stole the show
So sexual, she was flexible
Professional, drinkin X and oh
Hold up wait a minute, do i see what I think I
Whoa
Did I think I seen shorty get low
Ain't the same when it's up that close
Make it rain, I'm makin it snow
Work the pole, I got the bank roll
Imma say that I prefer them no clothes
I'm into that, I love women exposed
She threw it back at me, I gave her more
Cash ain't a problem, I know where it goes
She had them
[Chorus (T-Pain)]:
Apple Bottom Jeans [Jeans]
Boots with the fur [With the fur]
The whole club was lookin at her
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
Them baggy sweat pants
And the Reeboks with the straps [With the straps]
She turned around and gave that big booty a smack [Ayy]
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
[Verse 2 (Flo Rida)]:
Hey
Shawty what I gotta do to get you home
My jeans full of gwap
And they ready for Shones
Cadillacs Maybachs for the sexy grown
Patrone on the rocks that'll make you moan
One stack (come on)
Two stacks (come on)
Three stacks (come on, now that's three grand)
What you think I'm playin baby girl
I'm the man, I'll bend the rubber bands
That's what I told her, her legs on my shoulder
I knew it was over, that Henny and Cola
Got me like a Soldier
She ready for Rover, I couldn't control her
So lucky oo me, I was just like a clover
Shorty was hot like a toaster
Sorry but I had to fold her,
Like a pornography poster
She showed her
[Chorus (T-Pain)]:
Apple Bottom Jeans [Jeans]
Boots with the fur [With the fur]
The whole club was lookin at her
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
Them baggy sweat pants
And the Reeboks with the straps [With the straps]
She turned around and gave that big booty a smack [Ayy]
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
[Verse 3 (Flo Rida)]:
Whoa
Shawty
Yea she was worth the money
Lil mama took my cash,
and I ain't want it back,
The way she bit that rag,
got her them paper stacks,
Tattoo above her crack,
I had to handle that,
I was on it, sexy woman, let me shownin
They be want it two in the mornin
I'm zonin in them rosay bottles foamin
She wouldn't stop, made it
Shorty did that pop and lock,
Had to break her off that gwap
Gah it was fly just like my glock
[Chorus (T-Pain)]:
Apple Bottom Jeans [Jeans]
Boots with the fur [With the fur]
The whole club was lookin at her
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
Them baggy sweat pants
And the Reeboks with the straps [With the straps]
She turned around and gave that big booty a smack [Ayy]
She hit the flo [She hit the flo]
Next thing you know
Shawty got low low low low low low low low
-
"וואי אחי אתה מסטווול..." אחד הילדים שהיו יחד עם הראל ונדב במרכז אמר לנדב.
"וואללה?" הוא אמר ועצם את עיניו.. היה שם שקט, ושמעו אותם מדברים.
היו שמה בערך 10 אנשים. כולם היו או שיכורים או מסטולים.. הראל היה אבל יחסית בסדר.
"הראלייי, בוא נחזור הביתה." נדב אמר להראל.
"חח הראליי?" הוא אמר ונדב חייך חיוך של מסטול..
"תשמע, אמרתי לכליל שאני יקפוץ למסיבה קצת.. אתה בא?"
"ברווווווווור" נדב אמר ונאלץ להתמודד עם המצב של נדב כל הדרך למסיבה.
-
"אני לא מאמינה? את באמת עשית את זה? איזה קלה.." כליל ישבה בשוק וצחקה על מה שמיכל עשתה לדנה היום..
הייתי עם גם ומיכל סיפרה הכל..ישבנו על כורסאות כאלה נוחות.. והייתה לי הרגשה מוזרה מהשתייה שידיד הביא לי..
"באמת לא אכפת לך מזה ? כאילו.. זאת אחותך.." אמרתי.
"זה לא שלא אכפת לי.. זה פשוט מצחיק נורא.." הן המשיכה=ו לדבר ואני בהייתי בדלת הכניסה, וחשבתי שאולי אני כבר
סתם מצפה למרות שאני יודעת שהוא לא יבוא, בל בכל זאת מחכה לו.. אולי.
"ווהו את פה?" מיכל הזיזה את יד על פני וניסה לעורר את תשובת ליבי.
"מה?" אמרת והמשכתי לבהות בדלת.
"למי את מחכה?" היא לחשה לי בזמן שכליל דיברה עם ידיד מהכיתה.
"לאף אחד.."
"לא מאמינה.."
"באמת." המשכתי לבהות.
"נו.."
"מה?"
" מי צריך לבוא?"
"אף אחד נו.."
"מה אכפת לך, תגידי לי.."
"נוווו אף אחד!" המוזיקה הייתה ממש חזקה אבל הצלחתי לשמוע את הצלצול של הפלאפון שלי שהיה על רטט. ראיתי 'הראל'.
"הלו?"
"רוני?" הוא אמר.. זה היה הראל.
"כן?"
"את במקרה אולי ליד כליל?"
"כן.."
"את יכולה להגיד לה .. חכי שניה.." ברקע שמעתי אותו אומר 'נדב תפסיק ללכת בזיגזגים כבררר! אתה דוחף אותי גבר..'
הבנתי שנדב איתה כמובן.. "תגידי לה שאני תכף מגיע ושתחכה לי בכניסה. "
"אחלה.. הכל טוב שם?" שאלי בשביל לברר למה נדב הולך בזיגזגים..
"כן כן.. היינו במרכז והוא שתה קצת, ועישן.. עזבי.. תגידי לה את זה.."
"סבבה. ביי."
מייד מסרתי לכליל את המסר, מיכל ברחה עם אור שוב ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני יחכה איתה בחוץ. היא כמובן אמרה שכן..
כי לא רצתה להיות לבד.. ויצאנו.
דיברנו דווקא על דברים נורא מעניין.. היא ספרה לי דברים מצחיקים שקרו לב ולהראל כשהם טסו לאילת שבוע שעבר עם
המשפחה שלו מהעבודה של אביו...
עד שראיתי אותם מתקרבים. באמת ראיתי מישהו שהולך בזיגזגים.. פעם על המדרכה, פעם הלכביש..
הם התקרבו וכליל, בלי שאומר לך ידעה שזה הם. היא התחילה ללכת שפתאום מכונית באה מלפניהם,
אורותיה לא היו דולקות אז לא ראו אותה מרחוק. הראל הספיק להתרחק אבל נדב השיכור לא שם לב שעכשיו הוא שוכב על הכביש,
והדם שלו נוזל על האספלט השחור בשבילים שבילים..
מקווה שהיה נחמד.
אם כבר, אז ממש תודה על התגובות בפוסט הקודם על הסיפור.
כמעט בכיתי שנשים אמרו לי שהם בכו/כמעט בכו..
זה היה כיף.. לא שבכיתם, שאהבתם. 
הסכמתי עם כל מי שהגיב שזה נורא עצוב שזה באמת קורה..
ואני מקווה כלכך שזה באמת משנה את החשיבה לבנות, אולי אפילו רק 4 או 5. זה גם משהו.
לילה טוב.. (:
אוהבת, עדן. 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
