" הם קובעים להיפגש, היא בשיא הנחרצות ביחד עם שיא ההססנות מתלבשת, משקיעה, הוא... בא. נפגשים, מדברים, היא מרגישה די מוזר, לא ברור מה קורה ולאן הכל זורם... הם מוצאים מקום חשוך בצד, מתיישבים, מדברים, הוא רוכן אל עברה ומתחיל לנשקה, כל כך התגעגעה להרגשה האלוהית הזאת שגבר מצמיד את שפתיו אל שפתיה, אל האינטימיות הזאת שבנשיקה.
הוא,לפני שנפגשו, הבטיח לה טיפול מהנה, העסק מתחיל להתחמם ונעשה יותר נחמד, היא מוציאה לו את הזין ויורדת לו. לא מאמינה שהיא עושה את זה, אבל כיף לה... היא יודעת שהוא בטוח מרגיש את תחושת ההססנות הגוברת שלה. אבל היא יודעת מה מחכה לה אחר כך.. הוא גומר, היא כל כך התחרמנה מהקולות הסקסיים שהוציא מפיו... והנה, היא מחכה... שיפשיט אותה, שיגע בה, שירגיש אותה, שיענג אותה, בדיוק כמו שהבטיח . אך הוא קם ונחרץ לזוז מהמקום. הוא...גמר. אבל... מה איתה? איפה היא בכל הסיפור הזה? אחרי הכל, היא עדיין...לא מסופקת!"
אז מה אתם אומרים? השתבש? במקור, היה אמור להיות טיפול מדהים שלהם אחד בשני, אני חושבת שהם שניהם ציפו לזה... בסוף, היא נשארה יותר חרמנית ממה שבאה, יותר עצבנית, יותר עצובה... כל זה היה יכול להיות יותר טוב, אם לפחות היא הייתה מסופקת...
אז מה... התקלקל, או שלא היה טוב מלכתחילה? מה אתם חושבים?
וואו, כבר לפחות יומיים אני מתה לכתוב את הפוסט הזה ולא יכולתי, כי הייתי בבסיס... היה לי לחץ איום ונורא, עכשיו יותר טוב...
טוב, הוא קצר הפעם, כדי שתוכלו לענות לי, גם אם אין לכם הרבה זמן...
אוהבת אתכם המון... מתגעגעת לעומר קשות!
תותי
:)
אוהבת, ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
