לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אינטימיות זו לא מילה גסה


לעתים קרובות מאוד אנו מחפשים את האושר כפי שאנו מחפשים את משקפינו כשהם מונחים על אפנו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אם כבר לעדכן פה, אז בשבילו...


אחח חברים וחברות, מה אני אגיד לכם? א-כ-ז-ב-ה
לא פעם אחת ולא פעמיים כבר נגעלתי המקצינים אצלנו בבסיס, אבל די.. זה פשוט הגיע לשפל המדרגה.
כפי שרובכם, או לפחות חצי יודעים שהיום או אתמול על פי השעות, היה יום הזיכרון ה13 לזכר יצחק רבין. אני בתור מש"קית חינוך שמאמינה ביעולות של חינוך, שמאמינה בעבודה שלה, מאמינה בחיילים... רציתי לעשות מעבר. מעבר לטקס שכבר אירגנתי היום בערב, מעבר להרצאות סתמיות.. רציתי טקסון שכזה, קצר, לעצור את היום, רבע שעה כדי שאנשים יבואו ויכבדו את היום הזה, את האישה הזה, אבל את החשיבות של היום הזה.. כמובן שמיד רצתי למאגר מונולוגים שלי, שלפתי מונולוג מקסים, הוצאתי פקודת יום ואמרתי יאללה, בואו נרים פה טקס. צ'יצ'ו כל כך עזר לי מורלית- תודה! להפתעתי, והפעם, באמת להפתעתי... נתקלתי בסירוב משפיל של כל הקצינים בבסיס להתששף בטקס. למה? "הם בישיבה" חבר'ה, צאו מהישיבה שלכם ל10 דקות, במקום הקפה והעוגייה עם החמאה... תשירו את התקווה, תורידו איתנו את הדגל לחצי התורן. תשמעו את פדוקת היום... תכבדו את היום הזה, תכבדו את הבן-אדם הזה, תכבדו את עצמכם.. תכבדו אותי. הם לא עשו את זה. בזמן שאני בכיתי בזמן שהצגתי את המונולוג שלי, הם ישבו בלישכה וצחקו. אני מרגישה בושה, גועל... בחילה.

בנוסף לסירוב המשפיל הזה חוויתי השפלה שאין כמוה על ידי המפקדת שלי..
אחרי שהגעתי אליה, מחוייכת מאוזן לאוזן.. עם פרוייקט מוכן בידיים, משהו ענק שאירגנתי. פרוייקט התנדבות בפנימייה.. לא להכריח אותם להתנדב, ממש לא. להגביר מודעות. להראות להם כמה אנשים בעצם מתנדבים. ההתנדבות היום נוסקת לשמים. כל כך כיף לי לראות את זה. יותר אנשים (אנושיים) מרגישים את הצורך לעזור ולהתנדב. אז בסדר, אני פריקית של התנדבויות, כי לי זה עושה טוב. אני לא מבקשת מכולם להתנדב. אבל תכירו בזה, זה כל כך מעניין. ואתם יודעים מה המילה הראשונה שקיבלתי? "למה?", "בשביל מה?" די, אני לא יכולה יותר. אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה, כל מה שכלול בתוך מבנה הערכים שלי, פשוט נפסל על ידי המערכת. אני לא יכולה. תנו לי כבר להיות מי שאני. תנו לי להיות הכביכול קדושה הזאת, כמו שאנשים אוהבים ללגלג שלי, סבבה,שיהייה..
תנו לחיות במושב, תנו לי ללמוד חקלאות.. תנו לי לסיים כבר את התארים שלי, תנו לי להתחיל לרפא. רק תנו לי להיות מי שאני למען השם.
גאאאד.

טוב, אני מקווה שדברים יסתדרו.
אני מתגעגעת אליך יפה שלי. מאוד!!!! תתקשר אלי כשאתה מגיע!
וזהו חברים.
סורי על השיחרור הזה..חחחחח

חוץ מזה הכל נפלא. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. מבחינה חברתית... בבית... עם עצמי... כבר יותר מ10 מאחורי.. אני מרגישה פשוט בן-אדם חדש. כיף לי!!!!!
 אני לא מאמינה שכל זה פשוט נעצר על ידו... ועכשיו הכל נפתח.. אני רק מקווה שאני לא אחזור על אותן הטעויות שלי...
שהפעם אני אדע מי באמת טוב בשבילי, ומי טוב רק ל... טוב, לילה טוב ילדים:)

טה אקסטרנו קרידו.
לה מונייקיטה דה לה פרימוורה. 
נכתב על ידי , 11/11/2008 02:51   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, צבא, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של JohnnyKnoxville ב-12/11/2008 00:14
 



פלוגת הצער...


את השנה החדשה פתחה ידיעה מצערת... או יותר נכון, קרה אסון ואסון תמיד מצער...

תמיד נבואני, ילד תמים וטהור נהרג... תמיר בוגר הפנמייה הצבאית לפיקוד ליד בית הספר הריאלי מחזור נ"ב פלוגת חרמון. תמיד גם בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה מחזור פ"ז. המוות של תמיר זיעזע את כולנו. זה היה נורא, תמיד אמרנו שמישהו שקורב אלינו- לו כזה דבר לא יקרה... תמיר נהרג בעת ניווט בדד שזהו אחד מהמשימות המתקדמות לקראת הכניסה לסיירת מטכ"ל. בשבילי, תמיר היה מטכ"ליסט. ואפילו גאה. לצערי, או לשמחתי, אני לא יודעת כבר... אני היא זאת שעובדת על תיק הנופל שלו... אני בקשר עם הקרובים שלו. ומזה יוצא שאני מאוד מעורבת בעניין. עצוב לי, קשה לי... אבל אני חייבת להיות חזקה, זה התפקיד שלי, לא? אני כועסת על הצבא שנתן לתמיר למות ככה פתאום... אני עצובה כי אני בתוך החומר הזה, אני שוקעת בתוכו... אני כל היום מוציאה תמונות של תמיר... המבט שלו... היה לו מבט חודר, מצמרר כל כך... אני רואה תמונות שלו עם חברים ואני צועקת וכולי צמרמורות- אי אפשר לשחזר את התמונה הזאת!!! תמיר לא יהייה יותר וזה כואב... היום אפילו ראיתי תמונות שלו מהניווטים בפנמייה, תמיד הגיע ראשון, תמיד עשה הכל כל כך טוב ולפי הספר... תמיד... היה ילד כל כך רציני...

אני מוסיפה פה לינק מהאינטרנט, יש שם את הסיפור המלא והספד שאותי קרע מבפנים של מפקד הסיירת.

תמיר



תמונה של תמיר ז"ל לאחר שסיים את הפנימייה...

 

וזהו... עצוב לי, אבל אתם יודעים... החיים תמיד אבל תמיד ממשיכים הלאה... אמנם אני מרגישה שהמוות קצת סובב סביבי יותר ממה שאני מצליחה לקחת על עצמי, אבל אני מניחה שאני אתגבר על זה...

יש עוד שיר שאני חייבת אץת מילותיו להוסיף לפוסט הזה... שיר כל כך... לא יודעת, אני לא אומרת שהוא נכון לגמרי לגבי, אבל הוא בהחלט נכון לימים מסויימים, לרגשות מסויימים.... השיר הוא של אביב גפן וקוראים לו פלוגת הצער. כשמו כן הוא...

פלוגת הצער

אביב גפן

לחן: אביב גפן
מילים: אביב גפן

פלוגת הצער היום בלילה
ניצחה את פלוגת השמחה
חיילי הדמעות ירו צרור של בדידות
על תותחי האהבה

חיילי החיוך ירו חץ של אושר
פלוגת הצער לא נפגעה
חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה
פלוגת הצער היום ניצחה

ומאז כל ערב הם פותחים שולחן
בחדר ליבי הקטן
לפעמים השמחה שולחת מרגלים
אך לרוב מגלים את כולם

הצער עושה אימונים בין רכסי היאוש
שנמצאים ליד הר השתיקה הגדול
הם שטים על ספינה עשויה מחשיש
הם שטים על הים שעשוי אלכוהול

אז אם פתאום אתה שומע בלילה
תהלוכת צער ליד חלונך
אז כנראה שפלוגת הצער הלילה
ניצחה גם אותך

 

מומלץ לשמוע את אביב גפן מקריא את המילים האלו...



וזהו... חוץ מזה, הכל באמת בסדר...

השירות שלי עובר בצורה כל כך טובה. אני נהנת מהאנשים... מהכל...

והייתי בסופ"ש שעבר שעבר בירושלים והיה לי כל כך כיף!

ופתחתי פייס בוק! נכנעתי לכל הלחץ החברתי... אבל סבבה..

אני חייבת לצאת יותר.. להנות יותר. אלו הימים הכי יפים בחיים שלי... אני חייבת להנות מהם כמה שיותר...

אבל כמה שיותר!!!!!!!!!!

וזהו, אני אוהבת את כולכם... באמת.

מצטערת על כל הזמן הזה שלא עידכנתי וקצת נעלמתי לכולכם... הייתי קצת זמן לעצמי... לתת לכל המחשבות להפליג למקומות אחרים... הייתי חייבת את זה לעצמי...

תודה מראש על ההבנה...

ואלכס- פשוט תודה. המון תודה!

נכתב על ידי , 22/1/2008 18:50   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור, צבא  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של rotemika ב-28/1/2008 10:48
 



החתונה המדוברת בהסטוריה!


נכון שכל פעם שאתם הולכים לחתונה והיא באמת יפה, אתם אומרים שזאת החתונה הכי יפה שהייתם בה אי פעם? אז זהו, אתמול אני חוויתי חוויה שלא כל אחד זוכה לחוות אותה... אח שלי התחתן אתמול... אבל לא סתם חתונה, זה היה אחד הטקסים המרגשים, האמיתיים והשמחים שהייתי בהם... קודם כל, הרוב המכריע היו חברים של אח שלי ואכן- היה שולחן רק של חברים שלי!!!!!!

אז ככה, היה שם את דימה החתיך, שבהחלט עשה לי שמח:) היה שם את עומר ההורס, שבלעדי השניים האלה, לא היה לי כל כך כיף(לפחות הצלמים אהבו את הריקודם שלי עם השניים...)

ועכשיו לבן אדם שהיה לי הכי חשוב שיהייה בחתונה של אחי- בולי, חברתי הטובה ביותר!!! היה לי כל כך כיייייייף!!!!!!

ו... היה שם גם אלעד הכריש:) תודה שבאת!! ו... מאיה ואוראלוס ובתאלוס... ו... היה כל כך כיף!!!!!!

אמממ, שכחתי מישהו? נראה לי שלא... ספי לא יכל לבוא, המסכן היה חולה, יפה שלי, לא נורא, פעם אחרת:)-בחתונה שלי...חח

ו... לא יודעת, אני עדיין באופוריה לא נורמלית וכמובן שאני אעלה תמונות...

והיה כל כך כיף לקבל מחמאות מכולם והצלםפ אמר לי שאני יפה אז הוא יצלם אותי בשביל שגם האלבום יהייה יפה והיה כל כך מצחיק... וכולם אמרו שאני נראית כמו נסיכה מצרית או משהו כזה, כי היו לי חרוזים שהגיעו לי גם למצח וזה נראה אותנטי שכזה...

והכל היה מושלם, פשוט מושלם... אח שלי היה כל כך חתיך והכלה- כוסית על!!!!!!!!!

גאאאד, כל כך שמח לי, כל כך טוב לי... ולא היה לי אכפת בכלל אתמול שיש לי פינה כלשהי בלב שדורשת חיבה, כי אתמול היה לי את זה בשפע ומכל כיוון...

 

אהההה, ורקדתי- כמו מטורפת, לא יכולתי להפסיק, כולנו היינו בטוחים ששמו משהו בתוך המים, כי אף אחד לא הצליח להפסיק לרקוד, המוסיקה הייתה כל כך מוצלחת כל הזמן, דייי, זה היה מושלם...(רק שעכשיו הגוף שלי מת וזקוק למסאג' אבל לא נורא)

 

טוב, אני אעזוב אתכם הפעם, כי אני מתה מעייפות, אני קורסת תחת העייפות של עצמי...

יאללה חברים, אוהבת אתכם הכי בעולם, מטורפת עליכם, משוגעת עליכם!

מתה עליכם!!!!!!!!!!!!!

תותי:)- הבייביסיטרית המושבעת:)



נכתב על ידי , 9/11/2007 16:29   בקטגוריות חתונה, אהבה... תשוקה... זוגיות, יומיומי, ליל שישי, >משיכות 3/>, סופשבוע, תשוקה, סקס, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, עבודה, צבא, שחרור קיטור  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אסף ב-11/11/2007 16:07
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 35

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:


5,800
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrotemika אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rotemika ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)