לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אינטימיות זו לא מילה גסה


לעתים קרובות מאוד אנו מחפשים את האושר כפי שאנו מחפשים את משקפינו כשהם מונחים על אפנו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הדוכסית ודפיקות לב אחרות


הרגע חזרתי מסרט. עדיין, הלב פועם בחוזקה, אגלי זיעה קרה מופיעים להם על עורי. הידיים שלי רועדות, צמרמורת עוברת בגופי. זה היה סרט יפה, במלוא מובן המילה. יפה- יפה לראות אותו, יפה לחוש אותו... יפה כמה שהוא עצוב, יפה כמה שהוא חזק, כמה שהוא אמיתי. המשחק של כולם שם, ניתן להערצה. הרגשתי כאילו אני חלק מיצירה הרמונית של מוצארט, או שמא במחזה מלהיב ששיקספיר עצמו טרח לביים. המילים נשאבו כל כך חזק אל אוזני, הקול, חדר לליבי. זמן רב לא הרגשתי כל כך מובכת בקולנוע, כל כך מביך להודות... זה חלק ממני המשחק הזה. לראות את המשחק נכנס כל כך מהר, כל כך טוב. ההרגשה הזאת היא מהמענגת שבענוגים. זה כמו להחזיק ביד משהו כל כך יקר... לנשום אותו, להסניף כל הורמון שיוצא ממנו. לחוש את העדינות, את הרכות, את הנוקשות שלו. ככה אני מרגישה למשחק. אני כמהה לרגש הזה. כשהוא מתפרץ ממני, אני מרגישה כמו אישה חופשייה, אני מרגישה כאילו עכשיו אני יכולה ללכת ולכבוש את העולם. הסרט הזה, עוטף אותי אפילו עכשיו, ברכות מענגת כל כך. סרט טוב כמו קטיפה איכותית, מפנקת ומתגרה.
הסצנות האינטמיות בסרט היו מהטובות שראיתי בחיי. היופי שבמגע בסרט... העיניים היושבות מרותקות, המוח רעב לעוד. והאיפוק הזה, הו האיפוק. הוא גורם לנו לחשוב כמה אנחנו זללנים, כמה גרגרנות מפריעה לנו לחוות באמת, להרגיש... אני חייבת להודות... הרבה זמן, הרבה זמן לא זכיתי לצאת מסרט בכזאת התפעלות, כמעט כמו שאני יוצאת מהצגה.
כל מה שנשאר לי עכשיו זה  פשוט ללכת.. למקום הפרטי שלי, האינטימי שלי, לעצום עיניים ולתת לעצמי לעוף. לעוף, לתור אחרי הפנטזיה המרווה הזאת. לנסות לתפוס את טיפת המים האחרונה, לפני הסיום. הרגשה מוזרה, נעימה... קצת מפחידה אבל מקבלת על עצמה תואר אצולה.
כל-כך ענוגה...אוווו... נראה לי שפה, זה הזמן... לסגור את האורות, להדליק כמה נרות... הפנטזיה רק מתחילה.

לילה טוב אנשים טובים.
חלומות מהנים!
בעיקר מתוקים.
נכתב על ידי , 16/11/2008 00:23   בקטגוריות תשוקה, אהבה ויחסים, ביקורת, סיפרותי, סקס ופנטזיות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אפור ירוק ב-21/7/2011 19:44
 



התשוקה המענגת שלעולם לא נגמרת, לא אשכח את ההרגשה לעולם!


ימים, מסתובבת ולא יכולה לחשוב על משהו אחר חוץ מעל אותו יום, וואו, זה הולך להיות כל כך אלוהי!!!

 

המון זמן לפני,אני חושבת על זה ומנסה שהכל יהייה בגדר המושלם. אני קונה את הבגדים התחתונים הכי יפים שיש, את הבגדים שאני חושבת שמתאימים-אם אין לי בבית, אז אני קונה, בשביל הדבר האלוני הזה... אני אעשה הכל! אני קונה אפילו כמה סטים, כדי שיהייה אפשר לגוון מפעם לפעם...

רגע לפני, הלב שלי פועם כמו משוגע,הגוף רועד,צמרמורות נעימות ומוזרות בו בזמן, תחושת חום נעימה עוברת בכל הגוף, עוטפת את כולי...

 

הנה מגיע אחד, אנחנו מתחבקים, מבינים, מחמיאים על הלבוש... והנה גם היא מגיעה,אנחנו מתחבקות ואז שלושתינו מתחבקים... ולאט לאט כולם מגיעים, מתחבקים, מבינים, מביטים, ההרגשה כל כך נפלאה,בסוף כל מי שאמור להשתתף בדבר המענג הזה הגיעו. כולנו כבר מזיעים, מתחבקים,לחוצים,לא יודעים מאיפה להתחיל... מסתכלים אחד לשנייה בעיניים,נוגעים, נעלמים, שוטקים, רק מביטים. הכל חשוך, רק אור קטן מאיר את פנינו... כל אחד נכנס ועושה את שלו ויוצא, יש כאלה שנכנסים ויוצאים ללא הרף, בכל מקום- על הספה, על הרצפה, על השולחן,על הכסא, עם בירה, עם וודקה, עם סיגריה, עם באנג...

כל פעם מורידים את הבגדים,בוחרים סט אחר...

 

המוסיקה ברקע עושה את שלה... הכל כל-כך מעורפל...ההרגשה משונה בגוף,קצות האצבעות מתחילות לרעוד, חום ממלא את הגוף, עוצמת את עיני,נותנת לכל ההרגשה הזאת פשוט להיות, להתפשט בתוכי... זה לא מפסיק,אני כבר כולי רועדת, אני בין האחרונים שעוד נשארו חשופים... נשארו עוד 3 שצריכים לצאת ועוד אחת, עומדות אחת מול השנייה-בוכות. ספק התרגשות, ספק חרדה וכאב, האחרון על הרצפה עם המכנס למטה, אחד עומד צאחוריה, מחזיק אותה שהיא בוכה, האחר בכלל מצלם, או שהוא כבר הפסיק, אני לא ממש רואה אותו.. כולנו כבר רועדים...

 

ואז...

 

 

יורד המסך והאור עולה!

מחיאות כפיים סוערות... זאת אכן הייתה ההצגה הכי טובה שלנו.

 

     כל צוות תיאטרון-

אני חולה עליכום, היה לי כל כך כיף איתכם וקשה בלעדיכם!

(תודו שלא ברור שדיברתי על תיאטרון...)

 

אחחח, איזה כיף להיזכר בזה, כל כך כיף, כל כך הרבה תשוקה על במה אחת, הייתי עושה הכל כדי לחזור לאותו זמן...

 

אוהבת אתכם המווון!

תותי:)

נכתב על ידי , 6/11/2007 16:46   בקטגוריות יומיומי, תשוקה, סקס, אהבה ויחסים, אופטימי, בית ספר, סיפרותי, עבודה, צבא, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של rotemika ב-7/11/2007 13:03
 



בוא שחרר אותי-עוד משהו על אש קטנה...


 

 

בוא אלי שחרר אותי מכבלי ליבי
בוא נרקוד
ונשכח את הכל
רוצה לראות את השקיעה
איתך ועם זרועותיך
מסובבות אותי במחול
ידך על עורפי
גופי חם ויוקד
דופק ליבך מתערבב
במנגינת תופי ליבי
בוא נרקוד
במערבולת חושים
נשכח הבלי חיים
וניצור
רגעים לוהטים.

 

תתמודדו עם השיר החמוד הזה איך שבא לכם, והמבין, יבין...

:)

 

תותי!



לא קשור, אבל חמוד:)

נכתב על ידי , 3/11/2007 21:07   בקטגוריות יומיומי, >משיכות 3/>, תשוקה, סופשבוע, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, סיפרותי, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של rotemika ב-7/11/2007 13:03
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 35

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:


5,800
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrotemika אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rotemika ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)