אינטימיות זו לא מילה גסה

אני יותר מדי מבולבלת ועצובה מכדי לכתוב מילים עם כל מילות הקישור והחיבור, אז אני ארשום מה שאני מרגישה, אני לא מסוגלת להיות יצירתית מספיק כרגע בשביל להרכיב פוסט מסודר...

אז ככה, מרגיש לי:

עצוב, מבולבל, מרגיז, מסריח, מעצבן, דפוק, לא פייר, לא הוגן,

טיפשי, פטתי, רע, מגעיל, דוחה, מזוויע, חסר הדיון, בלי מחשבה,

צבוע, מטופש, מטומטם, ילדותי, פזיז, מאכזב, פשלה, פספוס, החמצה,

חוסר החלטיות, אדישות, פטתי,פטתי, פטתי, מבולבל,מבולבל,מבולבל,

חסר רגישות, איכס, גועל נפש,מחריד...

וכל זה, בגלל שאני לא חושבת מספיק, אני נסחפת...

אוףףףף, די באמת שנמאס לי לבכות...

נמאס לי אבל זה לא מפסיק.

אני מצטערת, כל כך מצטערת...

אני אפילו לא מבינה מה קורה, זה הכל נראה כמו סרט רע.

_______________________________________________________________________

אני רעה, אחרי התגובות, אני פשוט-איכס... מה אני עושה?

אני לא מסוגלת כבר.

איך, איך אני יכולה להתחיל ואיך לסיים, אני לא יודעת.. התכוונתי האמת לרשום לכם על הדייט הכמעט מושלם שלי עם אלכס, המקסים... שזהותו נחשיפת פה ברגע זה... הייתי בירושלים, אך על כך עוד יבוא פוסט, שאני אעשה סדר בראשי...

אבל אני חייבת לשתף אתכם בסערת הרגשות שהייתה לי ואני עדיין רועדת ממנה...

מיום שני הייתי בירושלים וחזרתי היום בבוקר...

כשאלכס בא אלי למלון, אמרתי לו שאני לא חושבת שהקשר הזה יצליח... והאמת, שהיום, אני לא מבינה למה עשיתי את זה...

אז ככה הכל התחיל...

זה התחיל בזה שנלחצתי... כל כך נלחצתי... התחלתי לחשוב... מה, שוב להיפגע? שוב? אני מפחדת, מפחדת להיפגע... מפחדת מהכל... מפחדת מקשר, מפחדת להיסחף שוב כמו ילדה קטנה ושוב להיפגע... מפחדת מאינטמיות שכוללת רגש כה עז... מפחדת מקשר פיזי יותר... מפחיד אותי... גופי רועד עד כדי איבוד אנרגיה נוראי... אני רועדת כל הזמן, למרות התפנית המתוקה...

(אני לא מובנת, אני יודעת, אבל אני פשוט מוציאה פה דברים על הדף, ולא אלכס, אני לא מצטדקת!)

אך מרגע שאמרתי לאלכס שאני לא חושבת שזה יקרה, אני רק בוכה כל הזמן, מייבבת, הגשם שבחוץ ניסה להתחרות עם דמעותי, אך לשוא... בכיתי כלכך.. כל הגוף כאב, הראש, האזניים, הכל! ואז הבנתי, עשיתי טעות... טעות נוראית... אני לא רוצה להפסיד אותו...

הוא הבן אדם הכי מקסים שאי פעם הכרתי... האישיות שלו... הוא בן אדם נדיר... באמת, אני כל יום חושבת, מה עשיתי כל כך טוב שזכיתי לקבל ממנו יחס שכזה, בכלל... לדבר איתו.. כל כך כיף לי איתו... נוח ובטוח לי... אז למה עשיתי את זה?

נו, כבר אמרתי... נלחצתי!!!!!! אבל היום בבוקר דיברתי איתו ולמשך כל היום גם דיברתי איתו... אנחנו לא מתנתקים...(אוי, מילה רעה, אבל בחרתי שלא למחוק, כי גם התחושה בלעדיו הייתה נוראית..) אני לא יכולה בלעדיו... מה חשבתי לעצמי?

אז כמו בכל תקופה רומנטית... סערת הרגשות שלי התגברה על עצמה והבנתי שאני רוצה להמשיך לצאת איתו, להתראות איתו ולהיפגש איתו קבוע...

אלכס, משהו אליך- כיף לי איתך, נאי מרגישה כל כך בטוחה איתך... ואני מכניסה לפה את המכתב שכתבתי לך, כי הסכמת לי לעשות את זה... אני מודה לך, זה מאוד חשוב לי...

"אני בדרכי אליך והמחשבות לא מפסיקות לפקוד את מוחי, הסיבה לכך אינה ברורה לי בדיוק...

הרי את ההיכרות המאסיבית והעקרונית,"ביצענו" דרך הטלפון. השעות הקסומות של השיחות בנינו, שבשעות אלו כל העולם הפך להיות מקום טוב יותר, לוא דוקא מהבחינה הפרקטית של המילה,למרות שזה היה יכול להיות נחמד, אבל מבחינת הפרספקטיבה האישית שלי, כשאני מדברת איתך שום דבר לא בהול.

אני לא יודעת אם זאת האינטיליגנציה או הכימיה שבשיחתינו שכל כך סוחפת אותי, או שתיהן, או שמא זה משהו אחר?!

אני מגיעה אליך בתחושה נפלאה,תחשוה שנבנתה לה בימים האחרונים,אך למרבה הפלא, התחושה הזו החלה כבר מהיום הראשון, מהתגובה ומהמיילך הראשון, בימים האחרונים היא פשוט התחזקה.

הנסיעה נראית כארוכה מתמיד, אני נמצאת בין דיאלוג שהופך אל תוך מונולוג בתוך מוחי אל עצמי,או שמא זה סך הכל מונולוג אישי שלי...לא יודעת למה לצפות, למה לחכות... האפ כדאי לא לחשוב על זה יותר מדי...איך יהייה היום שלמחרת,האם בכלל נצליח להיפרד ללילה? ולילה לאחר מכן,אני כבר אעזוב את ירושלים... ו..מה יהייה אחרי זה... על זה המחשבות פוקדות את מוחי! שאלתי את השאלה ונראה לי שאף עניתי עליה בעצמי...

אך בסופו של דבר, האפילוג שלי נראה מצויין,המונולוג שלי אינו נגמר... והסוף, בסופו של דבר,אני בטוחה שאני אהנה ואני אחווה עוד הרבה מאוד רגשות שונים.

ועכשיו לנושא שונה קצת, מכיון שנאי מש"קית חינוך בתפקידי, אני לא יכולה שלא להשתמש ב"צ'ופרים" שלי.. אז אתה תקבל כמה דברים. לכל אחדיש משמעות למה קיבלת אותו... מקווה שתאהב,סתם משהו נחמד שחשבתי עליו עוד קודם והחלטתי להוציא את המחשבה לפועל.

אני חוששת שאני מפסיקה את המכתב,

למרות שאפילו  שאפילו כאן אפשר להיסחף

אחר המילים וההרגשה הנפלאה.

בהמון אהבה-

רותם.

(והנה עוד מכתב...)

*לבבות גומי-הגומי נמתח וכך גם ליבי, בכל פעם שאני שומעת את קןלך, הוא מגיב בצורה שונה...

*שפתי גומי- נו מה, זה לא ברור? בכל מקום שלא תהייה,תזכור שאני גם שם...מחלקת לך נשיקות-נשיקות עידוד,שמחה וכו'.

*לבבות שוקולד-שיהייה לך, כשתצטרך משהו מתוק,תרגיש חופשי לאכול..."

אז זהו, אלו הם המכתבים, והבאתי לו באמת גומי בצורת לבבות ובצורת נשיקות ושוקולדבצורת לב.

אני ואלכס ביום שני.. פירוט יבוא בהמשך, פשוט הייתי חייבת להוציא קצת דברים מהלב...

אוהבת את כולכם...

נכון שכל פעם שאתם הולכים לחתונה והיא באמת יפה, אתם אומרים שזאת החתונה הכי יפה שהייתם בה אי פעם? אז זהו, אתמול אני חוויתי חוויה שלא כל אחד זוכה לחוות אותה... אח שלי התחתן אתמול... אבל לא סתם חתונה, זה היה אחד הטקסים המרגשים, האמיתיים והשמחים שהייתי בהם... קודם כל, הרוב המכריע היו חברים של אח שלי ואכן- היה שולחן רק של חברים שלי!!!!!!

אז ככה, היה שם את דימה החתיך, שבהחלט עשה לי שמח:) היה שם את עומר ההורס, שבלעדי השניים האלה, לא היה לי כל כך כיף(לפחות הצלמים אהבו את הריקודם שלי עם השניים...)

ועכשיו לבן אדם שהיה לי הכי חשוב שיהייה בחתונה של אחי- בולי, חברתי הטובה ביותר!!! היה לי כל כך כיייייייף!!!!!!

ו... היה שם גם אלעד הכריש:) תודה שבאת!! ו... מאיה ואוראלוס ובתאלוס... ו... היה כל כך כיף!!!!!!

אמממ, שכחתי מישהו? נראה לי שלא... ספי לא יכל לבוא, המסכן היה חולה, יפה שלי, לא נורא, פעם אחרת:)-בחתונה שלי...חח

ו... לא יודעת, אני עדיין באופוריה לא נורמלית וכמובן שאני אעלה תמונות...

והיה כל כך כיף לקבל מחמאות מכולם והצלםפ אמר לי שאני יפה אז הוא יצלם אותי בשביל שגם האלבום יהייה יפה והיה כל כך מצחיק... וכולם אמרו שאני נראית כמו נסיכה מצרית או משהו כזה, כי היו לי חרוזים שהגיעו לי גם למצח וזה נראה אותנטי שכזה...

והכל היה מושלם, פשוט מושלם... אח שלי היה כל כך חתיך והכלה- כוסית על!!!!!!!!!

גאאאד, כל כך שמח לי, כל כך טוב לי... ולא היה לי אכפת בכלל אתמול שיש לי פינה כלשהי בלב שדורשת חיבה, כי אתמול היה לי את זה בשפע ומכל כיוון...

אהההה, ורקדתי- כמו מטורפת, לא יכולתי להפסיק, כולנו היינו בטוחים ששמו משהו בתוך המים, כי אף אחד לא הצליח להפסיק לרקוד, המוסיקה הייתה כל כך מוצלחת כל הזמן, דייי, זה היה מושלם...(רק שעכשיו הגוף שלי מת וזקוק למסאג' אבל לא נורא)

טוב, אני אעזוב אתכם הפעם, כי אני מתה מעייפות, אני קורסת תחת העייפות של עצמי...

יאללה חברים, אוהבת אתכם הכי בעולם, מטורפת עליכם, משוגעת עליכם!

מתה עליכם!!!!!!!!!!!!!

תותי:)- הבייביסיטרית המושבעת:)