מכיוון שהחיים שלי וכל השאר - מעין ^^ לא מראה סימני חיים בקשר לבקשת אישור ששלחתי לה (בלוג פרטי), נעבור לבלוג הבא ברשימה.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=265352

רושם ראשוני:

למה יש לי זוג אנשים שמתמזמזים על הספה?

פרטים טכניים:

שם הבלוג: There are many ways to Insanity

כינוי: Freya~ (הגל שם מאוד... מיותר. ופריה! צ'וביטס!)

תיאור: I felt like destroying something beautiful

ארכיון: אוקטובר 06'. יפה לך.

עיצוב:

בחורה מסתערת על בחור מעשן על ספה. הבלוג עצמו בצבעים לבן, כשהרשימות בצבע טורקיז כהה.  האמת? זה נותן תחושה כאילו הבלוג חולה אנוש באנמיה. הטו מאץ' לבן הזה עם התמונה והצבעים הבהירים ולא כ"כ ערוכים בצורה טובה שלה... מאוד מאוד אנמי.

רשימות:

 The gal (גל? אוה, נזכרתי. סלנג לבחורה באנגלית): רשימה עליה שמסופרת בדרך אגדתית כזאת. מאוד נחמד. מסתיימת בתמונה שלה.

I'm always there: דרכים ליצירת קשר הכוללים, בין השאר, אותה בלאסט.אף-אם, מקושרים ופייסבוק.

27: אלבומים שהיא אוהבת. מרענן למדי, אחרי שכל רשימות המוזיקה הן רק אומנים שאוהבים. כאן זה אלבומים ספציפיים. רשימה נגללת תהיה עדיפה.

I saw them, And I liked it: בא לך להסביר לי מה קשורה הקפיטל לטר בתחילת הand? כלומר, זה אפילו לא תחילת משפט חדש! סרטים שהיא אוהבת. לדעתי כדאי לשים בתור רשימה נגללת, כי זה סתם מאריך, כמו שציינתי קודם.

You've left your mark: קוראים אחרונים. כמה נחמד.

אוקי, משהו שממש הפריע לי: בשמות של רשימות (ובכלל, בעצם. קחי את זה גם לשם הבלוג), כל המילים למעט מילות יחס, צריכות להיות בקפיטל לטרז בהתחלה!

תוכן:

בהחלט נעים לקרוא. קראתי בערך עד אמצע ספטמבר, וזה כי הפוסטים לא נסחבו יותר מדי. פריה כותבת פוסטים בסגנון פואמה, שורות קצרות ביותר ומבנה חוזר. קצת מזכיר לי את הרשימות. נחמד מאוד לקרוא.

לסיכום:

וואו, זו הייתה הפעם הראשונה שכתבתי כ"כ קצת על התוכן. בלוג חביב מאוד.

ציון: 8 מתוך 10, כי העיצוב אנמי מדי.

גל.

מצטערות על ההזנחה. בכל מקרה, הביקורת הבאה היא ביקורת זוגית.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=466970

רושם ראשוני:

גל: מֵהההה.

פרפקציוניסטית: מה נסגר עם כל הכתום והכבשים?

פרטים טכניים:

שם הבלוג: מצחיקונת.
כינוי: ציפורה בת חזיז.

תיאור: "I am the Greatest Star"
ארכיון: מאז ספטמבר 07'.

עיצוב:

פרפקציוניסטית: עיצוב: רקע של כבשים מהצייר שזה סבבה והכל אבל פתאום באמצע החיים פוסטים כתומים ורשימות כתומות עוד יותר. אין דבר יותר מפריע מזה בעיניים, אני הייתי הולכת על בלוג שחור-אפור-לבן אם הרקע הוא כזה...
גל: כבשה בהיי. זה בערך מסכם את הכל. ומה הקטע של הכתום עם הרקע? כמו שפרפ' הנכבדה מעליי אמרה, שחור-אפור-לבן יהיה כ"כ הרבה יותר נעים בעיניים.

רשימות:
פרפקציוניסטית: כיצד תזהו אותי אם תתקלו בי ברחוב: רשימת אני מוזרה רצח שבסיום קריאתה הגעתי למסקנה שציפורה בת-חזיז היא מוזרה רצח.

פוחדת מ: כל מיני דברים. בהצלחה עם זה

לא פוחדת מ: כל מיני דברים. בהצלחה גם עם זה

הלוואי ויכולתי: רשימה באורך התנ"ך, אבל זה רשימות ורשימות זאת אחת הסיבות שבגללן כדאי לפתוח בלוג, אז שיהיה לך בכיף שלך וכו'.
אני אמורה להיות מוטרדת מהעובדה שאני לא מזהה רבע מהאנשים שם או שזה בסדר בגלל שאחת מהתמונות כוללת זוג אנשים שהתחפשו לפלמינגו?
גל: רשימה ראשונה בשם "כיצד תזהו אותי אם תתקלו בי ברחוב", שאמורה לתת לנו כמה קווי אופי על ציפורה בת חזיז יקירתנו. היא טוענת שהיא לא חייזר, נטולת פלאפון ו"בלי שום דבר פקאצי על גופי הצנום". מלבב.
רשימה שנייה של הפחדים שלה (תרגילים שהיא לא מצליחה לפתור, מים רותחים ותינוקות צורחים), ואחרי זה דברים שהיא לא פוחדת מהם (אורי גלר, ליצנים, מורים). ואז מגיעה לה רשימת "הלוואי ויכולתי", שבה נחשפים לכל משאלות ליבה הכמוסות. ורשימה אחרונה היא של "היכל התהילה", שהיא בעצם מצגת של תמונות שלא קשורות אחת לשנייה (ואפילו לא באותו הגודל, למען האסתטיקה!). אפילו עוד יותר מלבב.

אלו רשימות נחמדות ומרעננות יותר ממה שאפשר למצוא בכל בלוג מצוי, אבל חסר לי פה משהו. לא יודעת בדיוק מה, אבל חסר לי. אה, והרשימה של היכל התהילה – לדעתי, בכל אופן – מיותרת.

תוכן:

פרפקציוניסטית: טוב אני חייבת להגיד שקודם כל היא די שנונה. יש לה נטייה להעיר הערות משעשעות ואולי אפילו קצת ציניות, אבל ההרגשה הכללית מכל מה שאת כותבת זה שאת משתדלת יותר מדי וזה לא טוב כי זה צריך לבוא בטבעי. אבל חוץ מזה ממש נהניתי והכל היה מעניין ואני אסיים את הקטע הזה לפני שאני אירדם על המקלדת... אז בקיצור: לא מספיק שיש פוטנציאל, היא גם ממצה אותו (אבל לא עד הסוף).

גל: תודה רבה, אני מרגישה כאילו הגעתי להפתעה שבביצת קינדר. יש לה פוסטים משעשעים ביותר ולפעמים קצת ציניים, וזה כ"כ לא מה שציפיתי מהעיצוב (כתום ואפור-לבן? אוותר). אבל יש גם קצת תחושה של כתיבה מאולצת, כאילו זה לא בא לגמרי בטבעי. אז יש לך פוטנציאל טוב ואת גם התחלת למצות אותו, אז תמשיכי ככה. ואולי גם תכתבי יותר בחופשיות, וככה זה לא יראה כאילו את משתדלת יותר מדי.

סיכום:
פרפקציוניסטית: אוקיי, ביקורת מרעננת - לא צריך לעבוד על כלום! תלכי בטבעי, אל תנסי להצחיק ותאמיני לי שזה יעבוד הרבה יותר טוב. אז כאילו אל תנסי ללכת על טבעי, פשוט תכתבי מה שיוצא ואם את באמת שנונה וכו' כמו שזה נראה, אז הכל ייצא לך הרבה יותר טוב.
גל: ברכותיי, אין יותר מדי דברים לשפר. אולי חוץ מהעיצוב והקטע של האילוץ בכתיבה. אני מסכימה עם פרפ' שכדאי שתכתבי בלי לנסות להצחיק ו/או להתחכם יותר מדי, ותראי מה יוצא

ציון: 7 מתוך 10.