היי,תעצרו את החיים,אני רוצה לרדת !

היא התהלכה אל החדר אנשים היו סביב,כולם עשו מבט כזה של'הלך על נדב' והיא לא הבינה מה קורה.

היא פתחה את הדלת וראתה אותו מתנשק עם מישהי,מישהי שהיא לא הצליחה לזהות.

הוא ראה אותה אבל נשאר עם ההיא.הוא היה שיכור,שכח הכל.

היא התחילה לרוץ,לקחה את התיק שלה,היא מתקדמת לעבר היציאה של הבית ובר צועקת לה,היא מרגישה שמשהו קרה והוא לא טוב.

פרק 24

"בר תישארי פה,אני אלך אלייה"אמר אביתר וניסה לתפוס את מהירות צעדיה.

"שירלי!שירלי!"הוא רץ והיא הלכה לא הסתובבה,רק בכתה והביטה למטה,לתוך האדמה,מנסה לשבור אותה,רוצה שהעולם יתפוצץ.

"חכי,שירלי,בבקשה!"הוא היה כבר כמעט קרוב אלייה,הוא תפס אותה בידו והם נעצרו.

הוא ראה שהיא בוכה,ים של דמעות,הוא לא ידע מה לעשות.

"דיי,דיי שירלי,בואי בואי אליי"הוא ניסה להרגיע,לנחם אותה,הוא חיבק אותה והיא אותו,היא לא ידעה מה לעשות,לאן לברוח,היא רק רצתה להעלם מן העולם הזה,לתמיד.

"שלום,אני רוצה מונית בבקשה לארגמן 268 ומהר!"אביתר חייג לתחנת המוניות.

הם נכנסו דרך דלת ביתו של אביתר,הוריו נסעו לצימר,אחיו בצבא,אחותו בעבודה,הבית ריק.

"שבי פה,אני הולך להביא לך כוס מים"היא צייתה לו,היא הייתה בשוק,היא הייתה כ"כ פגועה,היא הרגישה כמו ציפור שעפה לה בשמיים ופתאום מלמטה שלחו אלייה חץ שפגע לה ישר אל תוך הלב.כמה היא אהבה אותו.

הוא הביא לה את הכוס,היא שתתה,הוא רק חיבק אותה כל הזמן,וניחם וניחם.

"מה מה,אני לא מספקת אותו יותר מידי,נתתי לו הכל לחתיכת זבל הזה,כמעט כל מה שיכולתי לתת לו נתתי,והוא הולך ומתנשק עם איזה מישהי אחרת,אבי מה אני עושה עכשיו,מה?"היא התחילה לבכות שוב,דמעות מלוחות,מרות.

"הוא זבל,ואף פעם לא סמכתי עליו,לא נורא שירלי יהיו אחרים,יותר טובים,שיאהבו אותך באמת,תקשיבי,תאמיני לי"

"אבי,אני רוצה ללכת להתקלח,אני מרגישה מגעיל,אני יכולה?"היא אמרה לו,היא הסתכלה עליו בפנים,עינייה היו אדומות,המסקרה שלה נמרחה,אבל היא תמיד הייתה יפה בעיניו,הוא רצה להיות יותר מ'הידיד הכי טוב שלה' אבל הוא הבין שאלה החיים ושאין מה לעשות,הוא היה שקוע במחשבות שלו,שאפילו לא ענה לה.

"אבי,אני יכולה?"היא שאלה שוב.

"כן כן,תיכנסי,יש בארון מתחת לכיור מגבות,קחי משם,מים חמים יש,לכי מאמי שלי"הוא אמר.

היא הלכה להתקלח ובנתיים אביתר,הכין להם חביתות וסלט והכין צנימים.

היא יצאה מהמקלחת עטופה במגבת אדומה,בצבע יין,בורדו כזאת ועם מגבת לבנה על הראש.הוא הגניב אלייה חיוך וברגע כשהיא ראתה את מה שהכין חייכה חיוך ואמרה "איך ידעת?" היא התיישבה בכיסא והם התחילו לאכול,בשקט,רק את קולות הטחינה של האוכל שמעו.

"אוף הלוואי והיום הזה יגמר"אמרה שירלי.

"את רוצה לישון?"שאל.

"זה יהיה בסדר?"

"ברור שזה בסדר!"אמר.

היא התחילה להתאושש קצת,היא כבר לא בכתה.

"אתה יכול לתת לי משהו ללבוש?"היא שאלה.

"כן כן בטח,בואי איתי"הם הלכו לחדר והוא הביא לה חולצת טריקו ארוכה ובוקסר,הוא החליף לה את המצעים,הוסיף כריות.

"הינה הכל מוכן,רק תיכנסי למיטה"הוא אמר וחייך אליה.

"וואי,אבי תודה לך,אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך,תודה"היא אמרה בלבביות,נשקה לו ללחי ונכנסה למיטה.

הוא הלך לסלון,לראות טלוויזיה,הוא הלך לחדר שבו שירלי ישנה,לראות מה קורה איתה,הוא נכנס וראה אותה יושנת,יושנת שינה עמוקה,יושנת כמו מלאך.הוא כיסה אותה טוב טוב בשמיכה ואז נשכב לידה ושניהם ישנו להם עד הצהריים.

עברו שלושה שבועות מאז אותו הערב.

נדב ביקש את סליחתה של שירלי המון,אבל היא לא הייתה מוכנה להקשיב לו,היא לא רצתה לראות אותו,היא כבר כמעט שכחה אותו,כבר כמעט התאוששה.

"בואו נלך לאיזה מועדון היום בלילה,נשתחרר קצת,מתאים?"אמרה בר.

"אממ לי אין בעיה,מה איתך שירלי?"אמר אביתר והפנה את מבטו לשירלי.אביתר והיא היו ידידים כ"כ טובים,יותר משהיו אי פעם,היא תמיד בטחה בו ותמיד ידעה שהוא פה בשבילה וזה היה נכון.הוא אהב אותה,אהב אותה כ"כ,וקיווה שיום אחד,היא תיהיה שלו,והוא יחייה איתה כל החיים.

"אממ,כן למה לא,בא לי,אפילו מאוד,אבל איזה,איזה מועדון?"אמרה שירלי

"בואו נלך ל'כימיקל רומאנס' אחותי תמיד הולכת לשם"הציע אביתר.

"חחח איזה שם,אבל יאללה,ב-11 וחצי תיהיו שם"אמרה בר והלכה.

בערב.

"פ'שש וואלה אבי,צדקת,אחלה מקום"אמרה בר בהתפעלות.היא הלכה לאיזה מישהו,בטח מישהו שהיא מכירה.

"בוא לרקוד!"אמרה שירלי.היא משכה אותו,והוא כמעט נפל,נגרר אחריה,רגליים כבדות,מעורפל,ניתך אל גוש הבשר המתנועע,נדחף מימין לשמאל,והיא מחזיקה בו,שולחת אליו זרמים של חום,הבטחות מתוקות של יחד.

הם רקדו,הוא עצם עיניים,גדל מבפנים,פקח אותן רק מידי פעם,לבדוק שהיא עדייין שם,מולו,מכוונת אותו בחושך,שולחת אליו קורי עכביש של עידוד.

מישהו דחף את אביתר,והוא הסתחרר,נבהל,איבד אותה והרגיש איך תוך שנייה הוא נהייה היסטרי,חיפש אותה בעיניים.

שירלי הייתה מסטולה לגמרי,70% של אלכוהול זרמו לה בוורידים,בדם.

פתאום הוא ראה אותה.באותו מקום,סחופה לגמרי בתוך המוזיקה.היא רקדה והגוף שלה דיבר עם שניים שרקדו מולה,שני גברים אחד גבוהה השני נמוך,אחד רזה ואחד שמן,בשניהם מרחף הצחוק הרע של כוונות שקופות מהולות באלכוהול.

הגובהה הצמיד אותה אליו,ואביתר ניחש שהוא שם לה יד על התחת,והיא שירבבה שפתיים,ומישהו הסתיר ואז זז,אביתר ראה אז שהם מתנשקים.אביתר גם ראה איך השמן תופס את שירלי ביד ותוך רגע אחד נעלמו שלושתם.

היא יצאה איתם אל הקור שבחוץ.גשם דק טפטף והם חיבקו אותה משני הצדדים כמו חברים ותיקים,קצת מתנדנדים ממה שכבר הספיק להכנס להם לתוך הגוף.הם חיפשו מקום שלא יראו אותם,השמן הציע שילכו מאחוריי המועדון.היו שם פחי אשפה,צחנה שהגשם המס,הפך אותה למין סירחון נוזלי.הגבוה צחק ואח"כ רכן לה אל התוואר והדביק נשיקה רטובה בחיבור בין העצמות,ומשהו אצלה נרעד.בלי להגיד היה ברור שהשמן הנמוך,הוא הסנג'ר של הגבוה והוא יעשה הכל כדי שההוא יהיה מבסוט.

הנמוך הכניס לה ג'וינט לפה,חשיש אפגאני משובח וריח מתוק מילא לה את האף והריאות,מכניס לה לגוף חלומות בצבעים ופחד.

השמן זז לרגע,והגבוה הרזה ניצל את הרגע של האינטמיות כדי להצמיד אותה אליו לגמרי,ומה  שעד לפני דקה היה סיפור עם כמה אפשרויות של סוף,נסגר פתאום כשהוא הרים לה אתה השמלה שהייתה ממילא קצרה כל כך ובתנועה חדה הכניס לה יד לתחתונים.היא הרגישה את הציפורן המחודדת שלו מחטטת לה בתוך הבשר,והוא ניהיה מהיר,מתנשף,נשימות יבשות,עמוקות,ישר לתוך האוזן שלה,ולשון חטטנית.היא ניסתה לעדוף אותו אבל לא שמה לב שבנתיים השמן חזר,תופס אותה מאחור,קורע לה את התחתונים.היא ניסתה לצעוק.

יצא טיפה ארוך,מצטערת.

המשך,מחר.