קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 7/2009
עוד דיון מיותר בבג"ץ
יבואני הרכב הגישו עתירה לבג"ץ נגד העלאת המיסים לרכב, שתוארה, בצורה שיקרית כ"מס ירוק". יבואני הרכב צודקים. זה מס, וזה לא ירוק. אבל הטלת מיסים היא חוקית במדינת ישראל, מה לעשות.
הפניה לבג"ץ היתה טיפשית, אבל כל אחד רשאי לנסות לשפר מצבו בכל הדרכים החוקיות האפשריות.
מה שהיה טיפשי פי 1000 זו היתה הסכמתו של בג"ץ לדון בנושא. בג"ץ אימץ את הרעיון של השופט אהרון ברק ש"הכל שפיט" ורואה חובה לדון בכל עתירה שמוגשת לו ולבזבז את זמנו ואת זמנם של העותרים והמשיבים (המשיבים הם לרוב גופים ממשלתיים) בדיוני סרק ארוכים. התנהלות זאת משרתת רק את האינטרסים של עורכי הדין, המוצאים מקור לא אכזב של פרנסה. לרוב בג"ץ מגיע להחלטה נכונה... אחרי דיון מיותר.
במקרה זה העיר השופט הנכבד לעותרים: למה לא פניתם קודם לאוצר? לזה אני מוסיף שלאה: אם יש בעיה חוקית - למה לא פניתם לבית משפט רגיל, במקום לפנות לבג"ץ ? הם כמובן ניצלו את המדיניות המוטעית של בג"ץ לדון בכל דבר. הם פנו לבג"ץ על פי הדוקטרינה שבג"ץ אימץ והפיץ.
זה מזכיר את הבדיחה הישנה: היה בחור שנהג לגשת לכל בחורה זרה שנתקל בה ולשאול "אולי את רוצה לשכב איתי?" אמרו לו חבריו: "אתה משוגע. מה פתאום שבחורה שלא מכירה איתך תסכים?" הוא ענה: "נכון, בדרך כלל הן אינן מסכימות, אבל מכל 10 שאני שואל, קורה ואחת מסכימה".
ככה גם העתירות לבגץ. הן הפכו לשעשוע. לרוב הן נידחות, אבל, מי יודע, אולי אחת מ 10 מתקבלת...
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: