קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 8/2009
בעיית הכיבוש
היום מתפרסם ב ynet ראיון עם רשידה מוגרבי, אחותה של המחבלת שנהרגה בפיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף, ב 1978, בו נרצחו 36 ישראלים. רשידה היא צירה בוועידת הפתח בבית לחם, וקיבלה אישור מיוחד להכנס לארץ, מלבנון. היא כל הזמן קובלת ומצרה על הכיבוש. אבל זה לא הכיבוש של תנועת "די לכיבוש", זה הכיבוש של 1948. כאשר ערבי אומר "הכיבוש" הוא מתכוון לכיבוש של 1948, להקמת מדינת ישראל. זה הכיבוש שבאמת כואב להם, ובצדק. הם אינם מוכנים להשלים עימו, ואליו מתכוונים כאשר הם אומרים "די לכיבוש". כדאי לקרוא את הכתבה, היא מאירת עיניים. ישראלים רבים פשוט אינם בקיאים בדרך מחשבתם והרגשתם של הערבים. הכתבים הטובים אמירה הס וגדעון לוי, המציגים בפני הציבור הישראלי את סיבלם של הפלשתינים אף פעם לא מספרים לנו מה הפלשתינים באמת חושבים עלינו ומה שאיפותיהם.
"אבל מוגרבי בטוחה שהיא עוד תגיע
ליפו. "גם אם יתלו אותי אני לא אכיר בישראל, ואם הוועידה תצביע על סעיף
ההתנגדות, אני אצביע נגד הוצאת זכותנו להתנגדות מתוך חוקת הפתח". לדבריה,
אילו היו מאפשרים לה, "הייתי חוזרת לבית שלי, לבית של אבא שלי, בלי שאף
אחד יראה לי את הדרך. נכון שנולדתי עשר שנים אחרי הכיבוש, אבל מרוב שראיתי
ודמיינתי את הבית שלנו, אני אדע להגיע אליו בכוחות עצמי". למוגרבי יש מסר אחד לישראלים:
"תצאו מאדמתנו ותנו לנו לחיות". בתשובה לשאלה לאיזו אדמה היא מתכוונת, היא
אומרת: "כל האדמה היא אדמתנו, ואם הישראלים ירצו לחיות איתנו אנחנו לא
נתנגד. הם מוזמנים לחיות איתנו, לא ככובש, ואנחנו נארח אותם בכבוד"....אני בטוחה שעוד אחזור לחיות ביפו..."
ראשידה חולמת לחזור ליפו למרות שנולדה 10 שנים לאחר שהוריה עזבו את יפו (או ברחו).
אל תשלו עצמכם שהיא יוצאת דופן. זו הדעה של מרבית הפלשתינים.
בכלל ועידת הפתח ביטאה והוציאה לאור כמה אמיתות על המציאות במזרח התיכון שהרבה ישראלים נוח להם להתעלם מהן.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
