קו ישר

(קטע רביעי בסדרה)

מה שמפריע לערביי ישראל ולחיזבאללה בחוק המנהל החדש הוא שהוא יקשה להחזיר לערבים את הקרקעות ש"נגזלו" מהם ב 1948, בתוך הקו הירוק. הם כמובן טועים. מן הסתם, הקרקעות לא יוחזרו להם כל עוד מדינת ישראל קיימת, ולא חשוב מה פרטי החוק של מנהל מקרקעי ישראל.

מה שחשוב יותר לענייננו הוא ההתנגדות של החוגים הלאומיים שחוששים שהרפורמה תקל על ערבים להשתלט על קרקעות בישראל. הם טוענים שאם הקרקעות יהיו פרטיות, יוכלו הערבים לרכוש אותן, בעוד שקרקעות חכורות נשארות לצמיתות בבעלות מדינת ישראל.

חשש זה לא מוצדק. גם היום מנהל מקרקעי ישראל מחוייב להחכיר קרקעות לכל אזרחי ישראל, גם לערבים, באופן שיוויוני. יש פסיקת בג"ץ בנידון. הערבים יכולים אם כן לרכוש דירות ומגרשים, אפילו אם רשום רק "בחכירה", והם אכן רוכשים דירות ומגרשים כמו כל אזרחי ישראל. ההבדל בין "חכירה" ל"בעלות" - כפי שהסברנו קודם, הוא רק הבדל סמנטי, חסר משמעות מעשית. המצב המעשי אינו משתנה עם הרפורמה החדשה.

חוץ מזה, איני רואה נהירה גדולה של שייחים מסעודיה עם פטרודולרים, שעומדים בתור לרכוש קרקעות בישראל. יש להם דברים טובים יותר לעשות בכספם - למשל לרכוש קרקעות בניו יורק או לונדון. אבל אם הם רוצים - אדרבא שיבואו, נקבל את כספם בברכה. את האדמות שיקנו יצטרכו לפתח כדי שיניבו להם הכנסות - אנו בעד. יהיו אלה השקעות חוץ חדשות בכלכלתנו. אין חשש שיקחו את הקרקעות ויטיסו אותן לסעודיה. אם יעסקו בפעילות חתרנית שמסכנת את בטחון המדינה אפשר תמיד להחרים (להלאים) את קרקעותיהם.

אז - אין צורך לפחד מהערבים בקטע זה, התנגדותם של הלאומיים אינה מוצדקת.

יעקב