קו ישר

גם בארה"ב הממשלה בצמיחה בניגוד לענפי הכלכלה היצרניים. מאז תחילת המיתון הפסידה הכלכלה האמריקאית כמעט 7 מיליון מקומות עבודה. אבל תחום אחד לא סבל אלא דווקא צמח: מספר המועסקים בשרות הממשלה גדל ב 110,000 איש.

בסקטור היצרני מיתון גורם לאבטלה. הסיבות ברורות לחלוטין: יש מלאי גדול מדי של סחורות ומוצרים, הביקוש קטן, אז היצרנים חייבים להפסיק ולייצר או להקטין את הייצור. מפעלים אחדים פושטים את הרגל, וכל עובדיהם מפוטרים. אחרים מצמצמים את הייצור ומפטרים חלק מהעובדים.

בסקטור השרותים יש גם כן ירידה בתעסוקה: למשל: יש ירידה בענפי הנופש והתיירות, הבידור וכאלה. לאנשים אין כסף - אז ההוצאות שלהם לשרותים קטנות, והדבר מורגש בין ספקי השירותים. שירות אחד לעולם לא יקטין את מספר המועסקים, אפילו לא במיתון: זהו השירות הממשלתי. שם - אם יש או אין עבודה - הפקיד יושב חזק על כסאו, מחוסן מפני פיטורין או אפילו ירידה בהכנסה. בהכנסות המדינה ממיסים יש קיטון ניכר בעקבות המיתון, אבל צימצום בכוח העבודה - נוכח קיטון ההכנסות - אינה אופציה זמינה בשרות הציבורי בגלל שליטת הוועדים וחוזי הקביעות. אפשר גם לטעון שהצורך והביקוש לשירותי הממשלה (המוענקים לרוב ללא תשלום) אינו קטן ולכן אין הצדקה בפיטורי עובדים, למרות הירידה בהכנסות... אולי...

אבל מה שיש בארה"ב (ואצלנו), זה לא רק קיפאון בתעסוקה ממשלתית - זה גידול. הדבר נובע מתכניות ה"המרצה" - הכסף המודפס שהממשלה "מזרימה". באופן טבעי היא מזרימה את רוב הכסף לעצמה, ומגדילה את התעסוקה במגזר הציבורי. ברור לכולם שהעובדים בשרותים הציבוריים, יהיו נחוצים ככל שיהיו, "רוכבים" על גב המשק היצרני. יוצא שבעת מיתון דווקא, כאשר המשק היצרני בצרות, באה הממשלה ומגדילה את הגיבנת, את המעמסה שהמשק סוחב על הגב. אשרי מי שמאמין שזו הדרך להוציא את המשק ממיתון (כאן ובארה"ב).

יעקב