קו ישר

לא שלנו, זה של ארה"ב.

כך כותב, במאמר מערכת העיתון הליברלי (השמאלני) ניו יורק טיימס.

זו השתלחות חסרת רסן בבית המשפט העליון, המשך להשתלחות של הנשיא אובמה בנאום מצב האומה בפני הקונגרס.

אצלנו, הבג"ץ היה מורה ליועץ המשפטי לחקור את ההתבטאויות הבלתי הולמות האלה (כלומר היה מאיים לסגור את העיתון). כך הוא עשה בפרשת עמנואל. בארה"ב יש חופש ביטוי, ומותר לבקר את בית המשפט העליון. והעיתונות ה"ליברלית-שמאלית" יודעת לבקר, בארסיות רבה. (הניו יורק טיימס אינו עוד עיתון צהוב מהשורה, הוא מחשיב עצמו כעיתון הרציני והחשוב בעולם).

על מה יצא הקצף ?

בית המשפט העליון פסק (ברוב הרגיל של 5:4) שלאזרחי ארה"ב יש זכות חוקתית לשאת נשק, ולמדינות או עיריות אסור לחוקק חוקים המגבילים זכות זאת. הזכות לשאת נשק, בארה"ב, מעוגנת בתיקון השני לחוקת ארה"ב, האומר במפורש שלמדינה אסור לפגוע בזכות האזרחים לשאת נשק. בית המשפט פסק שעל המדינות והעיריות לכבד את החוקה.

אנשי השמאל מאד לא אוהבים את התיקון הזה (שהתקבל ב 1789), וטוענים שהוא מיושן, ואבד עליו הכלח. הם אומרים שהיום חיוני לאסור על האנשים נשיאת נשק, כדי להקטין את מספר מקרי הרצח במדינה. השמאל אוהב, כללית, להטיל כמה שיותר איסורים, ולתת בידי המדינה כמה שיותר סמכויות, והוא נורא מתעצבן כשמזכירים לו את החוקה. לדעתם, לא החוקה חשובה, אלא האג'נדה שלהם.

ייתכן שהתיקון השני אכן מיושן ומזיק. אם כך - ישנו הליך שינוי החוקה, או הליך של אימוץ תיקון חדש. ירצו אזרחי ארה"ב לתקן את החוקה - יתקנו אותה. השמאל לא הולך בדרך הישרה והחוקתית, כי הוא יודע שאין לו סיכוי. האמריקאים אוהבים את כלי הנשק שלהם, ואינם מוכנים לוותר על זכותם לשאת נשק. השמאל מנסה להעביר את ההחלטות שהוא אוהב למרות ההתנגדות להן בציבור. השמאל אוהב להכתיב לאנשים את דרכו. אז הם ניסו להעביר זאת באמצעות חוקים מקומיים, ודרשו מבית המשפט העליון החלטה שתאמר שמה שכתוב בחוקה, אין פירושו מה שכתוב, אלא משהו אחר. כלומר: הם דרשו "פירוש יצירתי" לסעיפי החוקה. ובכלל - הם אומרים - לא הגיוני לתת לאיזה נייר מסריח מלפני 200 שנה להכתיב לנו את החיים.

כאשר מבוקשם לא ניתן להם, הם יודעים לבקר, בלשון חריפה, את בית המשפט העליון. לכבד את בית המשפט העליון צריך רק אם הוא פוסק "נכון".

יעקב