הנה סיפור זוועה מהמדור "המדינה היא האלוהים, היא הכול יכול, היא יודעת יותר טוב ממך מה טוב בשבילך" או מהמדור: זוועות הקולקטיביסם. הסיפור הזה מתרחש לא בארץ מזרחית חשוכה, או בגן העדן הקומוניסטי. הוא מתרחש באמצע אירופה הבורגנית, "התרבותית" והשלווה. הסיפור מתרחש בשוויץ, ומובא, באנגלית, על ידי ה BBC. יש שמביאים את שוויץ כדוגמה לארץ חופשית יותר מהרגיל - את זה עשים אנשים שיודעים מעט מאד על שוויץ.
הסיפור פשוט. החל בערך ב 1850, ועד כמעט 1970 נהגו שרותי הרווחה בשוויץ להוציא, בכוח, ילדים עניים ממשפחתם, ולמסור אותם למשפחות אומנות, בכפרים. המשפחות האומנות השתמשו בילדים כעבדים והעבידו אותם בפרך בשדות, היכו אותם, התעללו בהם, הרעיבו אותם ומנעו מהם טיפול רפואי. הילדים נלקחו, בכוח, ממשפחות עניות, משפחות הרוסות וחד הוריות. שרותי הרווחה (של המדינה) ראו לעצמם זכות וחובה ל"טפל" בילדים אלה בלי להתחשב כלל ברצונם של הילדים או הוריהם. לילדים וההורים אין זכויות במקום שהמדינה היא האלוהים - למדינה יש זכות לעשות כראות עיניה.
המשפחות האומנות, בכפרים, ניצלו את הילדים ככוח עבודה זול, בעידן שהחקלאות התנהלה בעבודת כפיים, ולא היה עדיין מיכון, ובעידן ששוויץ הייתה מדינה ענייה עדיין (היום היא העשירה ביותר בתבל). את כול הפרטים המדהימים על ההתעללות בילדים בחסות המדינה מומלץ לקרוא בכתבה. מעריכים שהיו מאות אלפים של ילדים כאלה.
היום שוויץ, כמדינה הביעה חרטה, ויש חבר פרלמנט שמנסה להשיג פיצויים עבור כ 10 אלפים ילדים כאלה שעדיין בחיים. יש גם מוזיאון שמתעד את התופעה, וארכיון, בו השוויצרים המסודרים (היקים) מחזיקים תיק לכול ילד, ועכשיו היו מוכנים אפילו לחשוף אותם.

סמכויות יתר בידי המדינה זה דבר מאד מסוכן. הזוועות הגדולות ביותר מתרחשות כאשר המדינה רומסת את זכויות הפרט.
יעקב