קו ישר

חסידי הרפואה הציבורית מצדיקים את הרעיון בטענה שלא ייתכן שיימנע מאדם טיפול רפואי בגלל שאין לו כסף לשלם עבורו. הסיסמה שלהם: טיפול ב"חינם" (ושיוויוני!, על חשבון המדינה או הביטוח הממלכתי) לכולם. אלא שאין ארוחות חינם ואין טיפולים בלי הגבלה על חשבון הציבור. הרפואה הציבורית עושה בדיוק מה שהיא כביכול נועדה לבטל - היא מונעת טיפולים משיקולים כספיים. הנה דוגמה.

ראש הממשלה נתניהו עבר טיפול בהגדלה שפירה של ערמונית בשיטת "גת-גורן", בבית חולים פרטי "מעייני הישועה". השיטה, שפותחה על ידי שני רופאים ישראליים (גת וגורן) אינה מאושרת על ידי משרד הבריאות מכיוון שלא הוכחה כיעילה, לדבריהם. משרד הבריאות אוסר על ביצוע טיפולים בשיטה זו אלא במסגרת ניסויים רפואיים וללא תשלום. (ראש הממשלה הודיע כי עבר את הטיפול "במסגרת ניסויית" - כלומר "ללא תשלום". אולי...)

ראשית: ראש הממשלה (וכול אדם) רשאי לעבור איזה טיפול שהוא בוחר (עם או בלי תשלום) - ומשרד הבריאות אינו צריך לאסור קבלת טיפול בלתי מזיק זה או אחר. האיסור פסול - אלא אם כן הוכח שהטיפול גורם נזק. אפשר (אולי...) לאסור טיפולים שגורמים נזק, אסור לאסור טיפולים מסיבה אחרת - רק כי משרד הבריאות לא שוכנע ביעילות הטיפול. משרד הבריאות יודע שהטיפול אינו גורם נזק - כי הוא אישר אותו במסגרת ניסויית.

עובדה היא שראש הממשלה, בעצת רופאיו, שחזקה עליהם שהם רופאים טובים, סבר שהטיפול מועיל, ובחר בו. גם נאמר בידיעה שרבים בארץ בוחרים לעבור טיפול זה, ועוקפים את איסור משרד הבריאות על ידי שמבצעים את הטיפול בקפריסין, על ידי רופאים ישראליים, תמורת תשלום. (גילוי נאות: אני לא רופא ואיני יודע דבר על הטיפול המדובר. אני אישית עברתי טיפול אחר, כנראה "מאושר").

מדוע משרד הבריאות אוסר את הטיפול הזה? כי אם היה מאשר, היה צריך להכניס את הטיפול לסל הבריאות, וזה עולה כסף. משרד הבריאות רוצה, בצדק, לחסוך כסף למערכת הבריאות. זה רצון לגיטימי אבל זה מראה שמערכת הבריאות הציבורית מונעת טיפולים מאנשים משיקולים כספיים. אין כזה דבר - טיפול ציבורי ללא מגבלות כספיות. תמיד יש מגבלות כספיות, הופעלות גם על המערכת הציבורית, לא רק על אנשים פרטיים. אבל, כדי לשמור על התקינות הפוליטית, ועל האשלייה של רפואה ציבורית חינמית - אוסרים טיפולים יקרים מסיבות רפואיות לכאורה (לא הוכחה היעילות מבחינה רפואית), ולא מודים באמת - שהאיסור הוא מסיבה כלכלית. משקרים. כמו במדינות הקומוניסטיות - השקר משמש להסוואת המציאות הבלתי נוחה. הוסציאליזם, המבוסס על אשליות והבטחות שווא - מוליך בהכרח לשקר ככלי לקיום המשטר.

שמא הטיפול בשיטת "גת-גורן" הוא באמת בלתי מועיל, ומקדמים אותו הרופאים פרטיים רק למען בצע כסף? שמא הוא רמאות? גם זה ייתכן, אינני יודע. ואם כן - זו הבעיה אישית של מי שבחר בטיפול זה - עליו להיות יותר זהיר. לא יכול להיות אבא גדול בירושלים (המדינה) שיכול להגן על האנשים מפני כול הרמאויות. כול אחד צריך להתגונן כמיטב היכולתו. אבל, בסיטואציה זו, אם אני צריך לבחור במי להאמין - בד"רים גת וגורן או במשרד הבריאות - אני נוטה לטובת גת-גורן. הרפואה הציבורית בנוייה, בהכרח, על אשליות ושקרים.

לסיכום: תוצאה אחת של הנהגת רפואה ציבורית היא - שמשרד הבריאות משקר, אוסר (אולי) על טיפולים חדשניים ללא סיבה רפואית (רק מסיבה כלכלית) ומכריח את אזרחי המדינה להוציא הוצאות יותר גדולות על ביצוע הטיפול בקפריסין. האיסור הזה פסול. כלומר: משרד הבריאות יכול להביע דעה, רצוי מנומקת, מדוע הוא ממליץ נגד הטיפול הזה - אבל הוא לא צריך לאסור אותו.

יעקב