הניו יורק טיימס (ושאר עיתוני אמריקה) מלאים בקינות איכה נפלה האישה הראשונה שהייתה מועמדת לנשיאת ארה"ב. למה מצליחות נשים ב 70 מדינות להיות ראש מדינה (מרקל, טאצ'ר, גולדה מאיר, אינדירה גנדי) ורק בארה"ב לא מצליחה אישה להגיע לנשיאות? מאמר אחר מדבר על "תקרת הזכוכית" שנשים לא מצליחות לשבור, ועל הייאוש והגורל המר של הנשים נוכח ההגמוניה של הגברים.
אז - א. מדוע צריכים הבוחרים להסתכל בכלל על המין כגורם בבחירת נשיא? מה משנה בכלל המין של המועמד? מדוע "מגיע" לנשים להיות נשיא? האם איבר המין שלהם תורם לניהול טוב של המדינה? מדוע בכלל עלה לדיון הסוגיה הזו (אישה או לא אישה)? עושה רושם שהפימיניסטיות טוענות "יש לנו פות, מגיע לנו".
וב. אם נשים רוצות נשיאה שיביאו מועמדת נורמלית. במקום זה הביאו זקנה, שקרנית, מושחתת, רובוטית, מזויפת וטיפשה. אם זו המועמדת הטובה ביותר שהנשים הצליחו להעמיד - שישבו בשקט ויתחבאו מתחת לשולחן.
כולם מנתחים לעומק את הסיבות החברתיות-דמוגרפיות-כלכליות-תרבותיות שהביא לבחירת טראמפ. הם מחפשים את ההסבר מתחת לפנס... התשובה הרבה, אבל הרבה, יותר פשוטה: טראמפ נבחר מפני שהיה המועמד הטוב יותר מבין שני המועמדים הגרועים שהתמודדו. הילרי קלינטון היא בלתי נסבלת לחלוטין.
לא שיש לי משהו נגד נשים... כמה מהחברים הכי טובים שלי הן נשים... אבל המכשפה הזאת? ברוך שפטרנו.
יעקב