קו ישר

היבחרו של טראמפ לנשיאות הייתה הפתעה, אבל גם, זעזוע גדול מאד לחוגי השמאל, ה"ליברלי" (במובן האמריקאי - שפירושו סוציאליסטי). הממסד הפוליטי הדמוקרטי, והאליתות ה"אינטלקטואליות" (דהיינו  האוניברסיטאות) נכנסו לפאניקה. הפגנות סוערות נגדו פרצו ברחבי ארה"ב, מלוות במעשי אלימות, השחתת רכוש וביזה. הסיסמה הרווחת: "הוא לא נשיא שלי"... התקשורת הראשית פתחה במסע חריף של השמצות נגד טראמפ - גזען, אנטישמי, נאצי, שקרן, טיפש - אין קללה שלא קיללו אותו. זה, כמובן, לא יוצא דופן בכלל. לא היה נשיא או מועמד רפובליקאי שלא קולל בכול הקללות הרגילות בתקשורת (טיפש, גזען, אנטישמי, נאצי), ואני זוכר את זה אישית לפחות החל ממועמדותו של ברי גולדוואטר ב 1964. ולמרות זאת, החריפות והעוצמה של ההשתלכות של התקשורת עבר, הפעם, את גבולות השפיות.

בניגוד ל"עליהום" הזה של התקשורת והשמאל, ה"רחוב" בארה"ב, או "הרוב הדומם", ובייחוד אנשי העסקים דווקא אופטימיים, בייחוד לגבי הכלכלה. סקר שגרתי של 1400 מנהלי עסקים שערך ג'"פ מורגן מראה ש 80% מהם אופטימיים לגבי ההתפתחויות הכלכליות, וזה פי שניים מאשר לפני שנה, והאחוז הגבוה ביותר ב 7 השנים בהן נערך הסקר הזה עד כה

מנהלים אלה אמרו שהם צופים השתפרות בכלכלה העולמית, הארצית, המקומית, ובעסקים שלהם, זאת בזכות מדיניות תומכת עסקים של טראמפ, קיצוץ צפוי (או מקווה) במיסים וברגולציה. סקר אחר, שערכה ההתאחדות של בעלי עסקים קטנים, מצאה אינדקס אופטימיות של 105.9, הרמה הכי גבוהה ביותר מ 12 שנים.

מדד הדאו-ג'ונס של מניות ארה"ב עלה, מאז הבחירות בנובמבר ב 13%. לא ניתן לפרש זאת אלא כתמיכה של קהילת העסקים במדיניות טראמפ, ודחייה של המודל של אובמה: "יותר מיסים, יותר הוצאות ממשלתיות, יותר רגולציה".

אינדקס אחר של אופטימיות כלכלית (של IDB/TIP) הוא כעת 56.4 נקודות, 10% יותר גבוה מאשר לפני הבחירות, והרמה הגבוהה ביותר מאז 2004. בימי נשיאות אובמה הרמה הממוצעת של אינדקס זה הייתה 46.6 - כלומר פסימיות. אינדקסים נוספים, של גופי מחקר אחרים, מראים כולם עלייה של כ 10% מאז אוקטובר 2016.

האופטימיזם הרחב של אנשי העסקים מתבטא, בדרך כלל, ביטוי מעשי, על ידי הגברת ההשקעות, הרחבת הפעילות של העסקים, גידול הכלכלה.

הנשיא טראמפ, לפני שעשה צעד מעשי משמעותי באיזשו נושא, חולל שינוי גדול, לטובה באופטימיזם של השכבות הרחבות של הציבור האמריקאי.

יעקב