הנשיא החדש של צרפת, עמנואל מקרון, נשא נאום
ארוך (מעל לשעה) במושב הפתיחה של שני בתי הנבחרים בצרפת. כנהוג בהזדמנויות חגיגיות
כאלה הנאום היה מלא בעקרונות
ובמליצות וקצר בתוכן ("אנו נילחם בטרור
ללא רחמים....") או הצעות ממשיות.
מקרון, בחור צעיר (39) שמעולם לא נבחר
למשרה אחרת עד שנבחר לנשיאות הוא במידה רבה חידה, כי במערכת הבחירות לנשיאות דיבר
במליצות פוליטיות נבובות וקשה היה להצביע על כיוון ממשי.
בכול זאת, בנאום הזה היו כמה רמזים מעניינים. רמז ראשון: הוא הציע
קיצוץ במספר הנבחרים בבית הנבחרים הצרפתי, בו יש 900 חברים – הרבה יותר מדי אוכלי
חינם. הרמז השני: הוא דרש שיחוקקו פחות. יש יותר מדי חוקים, לדעת מקרון,
והוא צודק.
הוא הציע גם לשנות את חוקי העבודה בצרפת, המעניקים הגנה ללא סייג
ל"עובדים" כלומר לוועדים, שבחסותם כופים "קביעות" – כלומר
מונעים פיטוריהם של עובדים שלא עובדים או לא נחוצים, ושודדים את הקופה הציבורית
במשכורות עתק והטבות מפליגות. על הצעות אלה הוא זכה לביקורת חריפה מצד החשודים
הרגילים, מפלגות השמאל.
הוא גם התריע נגד השתלטות מדינת הסעד העמוקה על תחושת האחראיות האישית
והחיים הפרטיים של האנשים. "הגנה על החלשים ביותר אין פירושו שהם צריכים
להתקיים דרך קבע על חשבון המדינה".
נשאר לראות מה יצליח מקרון לשנות, האם יצליח להקטין את המפלצת
הממשלתית ולהחזיר לידי האזרחים חלק לפחות מחופש והאחריות לקיומם.
יעקב
עדכון (6 ביולי):
האשמה בצרות של צרפת היא, לפי מקרון, "מדינת הסעד הסקלרוטית" (הלוקה בהסתיידות עורקים - כלומר בשיתוק) ואינה "ברת קיימא" (לא יכולה להתקיים כך לאורך זמן) - זאת בניגוד ללה-פן וטראמפ שניסו להטיל האשמה על ה"זרים". מקרון הבטיח לקצץ ולהקטין את מדינת הסעד. מקרון, שהיה שר הכלכלה בממשלה הסוציאליסטית הקודמת, כתב את "חוקי מקרון" שכוונתם לפתוח את המשק לתחרות. החוקים עוררו התנגדות והפגנות, ורוככו או דוללו הרבה לפני שהתקבלו. אבל הפעם מקרון הוא הנשיא וגם נהנה מרוב גדול של מפלגתו החדשה בבית הנבחרים.
ג'ורג' קלמנסו, שהיה ראש ממשלה בעת מלחמת העולם הראשונה אמר שצרפת ארץ עשירה מאד - אתה שותל פקידים והמיסים צומחים. הוצאות הממשלה בצרפת גדלו, בעשור האחרון, מ 51% מהתל"ג ל 57%, קצב הגידול המהיר בעולם המפותח.
מקרון הבטיח לקצץ 120 אלף משרות במגזר הציבורי, לעשות רפורמה בפנסיות ולהוריד את ההוצאה הציבורית חזרה ל 52%. המיסים בצרפת גבוהים, והם גרמו ל 12,000 מיליונרים לעזוב את צרפת ו"לרדת" לארצות אחרות. מקרון אמר שצרפת הפכה ל"קובה ללא השמש".
דמות שמסתמנת כבעלת השפעה רבה היא אישתו של מקרון, בריג'יט, שהייתה (והיא אולי עדיין) מורתו, והיא אולי "המבוגר האחראי" במשפחה. בהצלחה!
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: