כאשר אומרים "קאפיטליזם" חושבים - הון. (קאפיטל = הון בלועזית). וכאשר אומרים הון - חושבים "הון ושלטון" והון ושלטון זה אכן רע כי השלטון, השולט עלינו בכוח ובסמכות, לא צריך לנצל כוחו כדי להעביר הון מאזרח א' לאזרח ב' המקורב לשלטון. בהחלט יש חשש שבעלי הון יסייעו לפוליטיקאים להגיע לשלטון, ואלה יגמלו להם בהעברות הון על חשבון אזרחים אחרים.
אבל, הקשר בין הון ושלטון הוא ממאפייני המשטר הסוציאליסטי הריכוזי, ולא משטר קאפיטאליסטי ליברלי, של כלכלה חופשית. תחת כלכלה חופשית אין הפוליטיקאים - השלטון - פעילים בכלכלה, ולכן אין לו סמכות או אפשרות להעביר הון מא' אל ב'. מאידך - תחת משטר סוציאליסטי, או משטר חצי סוציאליסטי (מעורב), הממשלה מתערבת ומנהלת תחומי פעילות רבים, והתערבות זו היא שמקנה לפוליטיקאים כוח ואפשרות להעביר הון מאדם לאדם - כלומר - למקורבי השלטון.
הנה לדוגמה מספר תחומים, בהם סמכויות היתר שבידי הממשלה, מאפשרות לפוליטיקאים להעניק הטבות למקורביהם:
- קרקעות - השליטה בקרקעות וברישוי הבניה מעניקה לפוליטיקאים מקור בלתי נדלה להענקת הטבות למקורבים.
- זכיונות ומונופולים: זכיון לאספקת חשמל, זכיון לשידורי טלוויזיה, זכיון להפעלת קווי תחבורה, זכיון למפעילי תקשורת סלולרים, ותקשורת לטלוויזיה בכבלים.
- רישוי - רשיונות ייבוא וייצוא, רישוי עסקים, רישוי להפעלת בנקים, חברות ביטוח ושרותי הון.
- "עידוד" כזה או אחר (עידוד תעשייה, חקלאות, התיירות, הקולנוע, הנגב...) הוא למעשה מנגנון להעברה ישירה של כספי ציבור לגורמים אלו או אחרים.
- ניהול ישיר של עסקים על ידי הממשלה: למשל - החברה "הלאומית" לפחם, לגז, חברת החשמל, הנמלים, בתי חולים, וכל החברות הממשלתיות. כאן נפתח כר נרחב למינויים פוליטיים ולחוזים שמנים למקורבים.
תחת כלכלה חופשית יש לפוליטיקאים (למדינה) הרבה פחות סמכויות ותחומי פעילות. אין "עידודים", איו חברות ממשלתיות, יש הרבה פחות זכיונות ורשיונות. אם כל תחומי העיסוק האלה לא יהיו בידי המדינה - קרי הפוליטיקאים, הרי שיהיו בידם הרבה פחות הטבות שוות הון לחלק למקורביהם. כדי להלחם בתופעת "ההון והשלטון" צריך להפחית את תחומי הפעילות והסמכויות שבידי הפוליטיקאים - קרי - להנהיג כלכלה חופשית - חופשית מהתערבות פוליטית.
קרא באתר קו ישר כיצד ניתן לארגן משטר חופשי, עם הרבה פחות "זכיונות" "עידודים" ורשיונות, עם הרבה פחות מגע בין הון ושלטון.
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
