קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 3/2008
המשך: מה באמת קרה במשבר של 1929 ולמה זה חשוב ב- 2008?
פרקלין רוזוולט הדמוקרט נבחר לנשיאות ב- 1932. רוזוולט קרא במסע הבחירות
שלו להחזיר את אמריקה לשורשים: איזון התקציב, קיצוץ בהוצאות הממשלה, הפסקת
מעורבות המדינה בכלכלה ועוד. מייד לאחר היבחרו נקט בצעדים הפוכים וזנח את
מצעו...
עם כניסתו של רוזוולט לבית הלבן העמיק המשבר בבורסה
ובבנקאות. כצעד מנע הוחלט לסגור את כל הבנקים באופן זמני במסגרת "חופשה
מאורגנת", תרופה שהייתה גרועה מהמחלה, וכאשר נסתיימה "החופשה" כ- 2,000
בנקים כלל לא חזרו לפעול... חוק חדש אסר על אחזקת זהב וחייב את מכירתו
לממשלה במחיר קבוע – הדולר פוחת בכ- 40 אחוז.
רוזוולט החליט
להוציא את אמריקה מהבוץ בעיקר באמצעות הזרמת תקציבי עתק לעבודות ציבוריות.
במקביל, אושרו חוקים "חברתיים" כגון שכר מינימום שמייד עם הנהגתו הגדיל את
האבטלה בקרב השחורים. מצעדי הטרוף שהונהגו, ראוי לציין את הניסיון ל"התאמת
היקף הייצור החקלאי": יבולים הושמדו, ועדרי בקר נשחטו במטרה לצמצם את
ההיצע בשוק ולהעלות את מחיר מוצרי החקלאות. במקביל, מיליוני אמריקאים רעבו
ללחם... חקלאים גם קיבלו שכר כדי שכלל לא יעבדו. החוואים הגדולים פיטרו
עובדים וכך זכו לסובסידיות על ויתור גידול תוצרת חקלאית.
ביורוקרטיה ממשלתית ענפה הוקמה במסגרת רשויות וסוכנויות פדראליות. הרשות
להבראה כלכלית לאומית (NRA) קבעה חוקי מסחר, פיקחה על מחירים, הגבילה שעות
עבודה, אסרה עבודת לילה, כפתה העלאות שכר ואפילו את שיעור הרווח המותר.
למעשה, רוב ענפי התעשייה חויבו להפוך לחלק מקרטלים מפוקחים. הביורוקרטיה
ירדה לרמה של תקני ייצור לחזיות ולרצועות לכלבים, שיטות הפצה ועוד...
המטרה הייתה "כלכלה מתוכננת" – הפיכת התעשייה האמריקאית לרשת של קרטלים
ומונופולים בפיקוח פקידי המדינה. אלפי שוטרים רדפו סוחרים ויצרנים שמכרו
מתחת למחיר המינימום, או העסיקו עובדים במשמרות לילה. חברות הענק
האמריקאיות שיתפו פעולה מתוך תקווה לשלוט בקרטלים שהממשל מקים. המס השולי
הועלה עד ל- 90% ועלויות ניהול עסק צמחו בכ- 40 אחוז. החבל התהדק על צוואר
הכלכלה המקרטעת והתפוקה התעשייתית צנחה ב- 25 אחוזים נוספים.
רשות העבודות הציבוריות (CWA) עסקה בעבודות יזומות ולמעשה חילקה כסף
למיליוני אמריקאים תמורת "תפוקה" הזויה ומיותרת, כאשר רוב התקציבים בכלל
מימנו את שכר עובדי הרשות...
"רשות עמק טנסי" מקובלת כדוגמה
לפרויקט תשתית ממשלתי "חיובי". מטרתו הייתה למנוע שיטפונות, לייצר חשמל
הידרו-אלקטרי ולפתח את השיט המסחרי בנהר. וכמובן, ליצור מקומות עבודה
באזור מוכה אבטלה. הפרויקט זכה ליחסי ציבור שקיבעו אותו בתודעה העולמית
כמופת להתערבות ממשלתית ראויה.
עשרות תחנות כוח הידרו-אלקטריות פרטיות פעלו על נהר הטנסי מאז המצאת החשמל. החשמל הממשלתי של רשות עמק טנסי היה כמובן יקר והפיתרון הפוליטי
המקובל היה הפיכתו למונופול. לפיכך, נדרשה הממשלה להשקעה נוספת לרכישת כל
חברות החשמל הפרטיות שעל הטנסי. ליתר ביטחון, גם נאסרה תחרות על ייצור
חשמל על ידי יצרנים פרטיים... הסתבר ש- 85% מהחשמל של הרשות יוצר מפחם
ומיעוטו מסכרים הידרו-אלקטריים. נתיב השיט שנוצר שימש בעיקר את דוברות
הפחם שמזין את תחנות הכוח... גם עניין מניעת השיטפונות היה מבדח למדי.
מהנדסי הצבא שתכננו את הפרויקט טענו שאחת ל-500 שנה צפויה הצפה של כ- 2.5
מיליון דונם סביב הנהר. הם פתרו את הבעיה... על ידי הצפה קבועה של
כ- 4 מיליון דונם בצורה של אגמים מלאכותיים... אבל הריבית השנתית על חובות
רשות עמק טנסי הייתה גדולה פי חמישה מנזקי השיטפונות שרצו למנוע...
כמעט עשור חלף מאז תחילת צעדי "ההבראה" של הובר ורוזוולט ובשנת 1938 שוב קרסה הבורסה
בכ- 50 אחוז ושיעור האבטלה עמד על כ- 20%. רוזוולט יצר למעשה מיתון כלכלי
בתוך משבר קיים. הוקמה "הרשות ליחסי עבודה" שהגדילה את כוחם של איגודי
העובדים. שביתות, מצור על מפעלים, אלימות נגד מפרי שביתה, וכפיית חברות
באיגוד המקצועי. פריון הייצור של העובד האמריקאי הוכה קשות דווקא בימים
קריטיים.
הנושא הפחות מדובר על תקופת כהונתו הארוכה של רוזוולט
היה אווירת העוינות לעסקים שאותה ליבה בארצות הברית. אנשי עסקים היו
בעיניו כמעמד מלוכה מודרני והואשמו תכופות במשבר הכלכלי המתמשך וכמכשול
בדרך להתאוששות. העוינות נקלטה היטב בחוגים רבים על רקע השמש הקומוניסטית
שזהרה ממזרח (פשעי סטאלין ומיליוני האזרחים הרוסיים שקיפחו חייהם בניסוי
החברתי החדש, עדיין לא נודעו), הסוציאליזם קסם לאינטלקטואלים. העמקת
הרגולציה, הגדלת מיסוי על חברות ותמיכה באיגודים מקצועיים – התקבלו בברכה.
המס השולי הועלה ל- 90 אחוז. וכך הולאמה למעשה כל ההכנסה למי שהרוויח מעל
100,000 דולר לשנה.
התקציבים שהממשל החרים מהמערכת הכלכלית
"הושקעו" בעבודות חסרות ערך כלכלי ומוטות פוליטית. הביורוקרטיה החדשה
הכבדה הקיזה מהיזמים, באמצעות מיסוי כבד, את ההון הנדרש להשקעות חדשות,
ליצירת מקומות עבודה ולהתנעה מחדש של הכלכלה. התקציבים הציבוריים הענקיים
נתנו בידי הממשל כלי אדיר לצבירת כוח פוליטי. רוב התקציבים חולקו למדינות
מפתח שהתנודדו בתמיכתם במפלגה הדמוקרטית. כאשר התערער אמון הציבור
במדיניותו הכלכלית פרצה מלחמת העולם, ובצדק, לא הוחלפו הסוסים.
12 שנים לאחר פרוץ המשבר של 1929 האבטלה עמדה עדיין על 19 אחוזים. המשבר הכלכלי הסתיים למעשה רק לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר אנשי עסקים שוב חשו בנוח ליזום השקעות. המלחמה לא "הוציאה" את אמריקה מהמשבר
כפי שנוטים לחשוב. כל ההון הזמין במשק גויס לייצור המלחמתי במקום להרחבת
ייצור מוצרי צריכה ותשתית. המלחמה הקטינה את האבטלה כי עשרות מיליוני
אמריקאים גויסו לטובת המערכה ב"שכר עבודה" זעום... סיגריות לאקי סטרייק
ומנות קרב... כך גם מיליוני העובדים שגויסו בעורף לייצור הצבאי. מלחמה לא
עוזרת לכלכלה כפי שרעידת אדמה או שריפה לא מייצרים צמיחה. המלחמה כילתה
משאבים.
תוכניותיו הכלכליות של רוזוולט נכשלו – למזלו של העולם
החופשי. נראה ש"טראסט המוחות" שגייס רוזוולט כלל לא התכוון "להוציא את
אמריקה מהמיתון", אלא מטרתו הראשונית הייתה לבנות כלכלה מתוכננת לפי הדגם
שנראה אז כמוצלח ומתקדם – הדגם הסובייטי והדגם של מוסוליני באיטליה
הפאשיסטית. הם כמובן חשבו שאידיאולוגיה זו תפתור את בעיית המשבר הכלכלי.
רוב ההיסטוריונים באקדמיה האמריקאית חשים עוינות, כמעט אינסטינקטיבית, לקפיטליזם ולשוק החופשי. לכן, טופח במשך דורות המיתוס
שרוזוולט "הוציא" את אמריקה מהמשבר הכבד אליו נקלע בגלל קפיטליזם
"שלוח-רסן". מיתוס חסר בסיס זה מצוטט לאחרונה גם בתקשורת הישראלית עשרות
פעמים. לא הקפיטליזם והשוק החופשי גרמו לקריסה של 1929 ולמשבר
העמוק שנמשך 12 שנים לאחר מכן. ולא הבחישה הממשלתית והפוליטיקאים הביאו את
הישועה. המשבר צריך להיות תמרור אזהרה וציון דרך בהיסטוריה הכלכלית של
העולם ככשל הטראגי הבולט ביותר של מעורבות פוליטיקאים. ממשלה או בנק מרכזי לא יכולים "להבריא" כלכלה – הם הבעיה.
המיתוסים של 1929 שניטעו באקדמיה ובפוליטיקה על ידי הזרם הסוציאליסטי בכלכלה ממשיכים להניב מדיניות ממשלתית הרסנית גם ב- 2008.
קרא עוד על הניו דיל של רוזוולט:
קרא על תעשייה ועסקים חופשיים מפוליטיקה באתר קו ישר.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
