קו ישר

הסטודנטים אצלנו תמיד בוכים על שכר הלימוד הגבוה, למרות שהוא מסובסד בסיבסוד עמוק על ידי הממשלה. (השביתות הרגילות של הסטודנטים נגד שכר הלימוד נדחו השנה בגלל השביתה הארוכה של המרצים, אבל צפויות להתחדש בשנה הבאה). לא רק אצלנו בוכים, גם בארה"ב. (מאמר באנגלית).

פרשנים "חכמים" למיניהם מדברים בהתרגשות על הצורך בהשקעה ביצירת הון אנושי, ועל חוסר ההבנה המוחלט של ראש הממשלה ו"פקידי האוצר" הקמצנים בנושא, בשל סרובם להקציב עוד ועוד כספים לחינוך.

הכלכלן תומאס סוואל ( Thomas Sowell;גם כן באנגלית); מגיב (תרגום ותימצות):

הכלכלה עוסקת במשאבים שכמותם מוגבלת, וכאלה הם המשאבים שלנו. אנו צריכים לבחור בין לעשות א' או לעשות ב' - כי המשאבים אינם מספיקים גם לזה וגם לזה - כי הם מוגבלים. א-ב בכלכלה ובחיים.

הכסף שנלקח על ידי הממשלה כדי לעזור לסטודנטים נלקח מהקופה שצריכה לעזור גם לקשישים, לילדים, ולחולים. והכסף הזה נלקח מאנשים (בצורת מס) שגם להם צרכים רבים - למשל - בית יותר גדול או חופשה בטורקיה.

מאידך - אלה המקבלים תמיכה נדיבה על חשבון הברון (הממשלה) - נוטים לצרוך בבזבזנות את המוצר המסובסד. המחיר הנדרש מחייב אנשים לעשות שיקולים של חשיבות ועדיפות. אם מבטלים את המחיר או מנמיכים אותו בצורה מלאכותית מעודדים צריכה מיותרת של המצרך.

גם חרדת הקודש שבה מתייחסים לאוניברסיטאות היא מוגזמת. הרבה מהנושאים הנלמדים שם אין בהם ממש, או אין בהם תועלת. והרבה מהסטודנטים לא מפיקים שום תועלת מלימודיהם חוץ מאולי תוספת דרגה (לא מוצדקת) לעובדים בשירות הציבורי. סטודנטים רבים הולכים לאוניברסיטאות כדי לבלות עוד מספר שנים בסביבה חברתית מושכת, ולברוח מאחריות ומחיי עבודה. אין שום פסול בכל אלה. האוניברסיטאות יציעו את כל המגמות שיש להן ביקוש, והסטודנטים ילמדו מה שהם בוחרים, אבל - הכל בתנאי שמשלמים את המחיר האמיתי של בחירתם.

סיבסוד מופרז של אוניברסיטאות ושל סטודנטים גורם לביזבוז משווע של משאבים - שפירושו בסופו של דבר - חברה יותר ענייה.

יעקב

דיון מפורט על ההשכלה הגבוהה והחלופה המוצעת בהיעדר מעורבות ממשלתית באתר קו ישר