קו ישר

מאמר ארוך בניו יורק טיימס (אנגלית) מספר על הסבת תחנות כוח באירופה מנפט לפחם. הרי קטעים מהמאמר:

ההסבה הכרחית - כי נפט וגז התייקרו מאד - ואספקתם בעייתית. הירוקים לא מאפשרים לבנות תחנות כוח גרעיניות. הפחם הוא הברירה היחידה למי שלא רוצה להשאר בחושך - ואנשים לא אוהבים חושך.

המצב בארה"ב שונה. ב 2007, הגישו 151 בקשות לרשוי של תחנות כוח פחמיות, 60 בקשות נידחו, והאחרות נמצאות בערכאות משפטיות בגלל התנגדויות, ולא ידוע אם יבנו איזושהי תחנה בכלל. באנגליה אישרו תחנה ראשונה אחרי 10 שנים, אבל עדיין יש מחאות חריפות ונסיונות לעצור את בנייתה. הסוף יהיה כנראה שיהיו הפסקות חשמל באנגליה ובארה"ב כמו שיש היום במדינות רבות כמו הודו או ניגריה.

המתריעים על סכנת התחממות כדור הארץ (סכנה מדומה - לדעתי) צועקים שחייבים להפסיק לאלתר לבנות תחנות כוח פחמיות, וחייבים לסגור את אלה הפועלות כבר תוך 20 שנה - אחרת יהיה סופנו מר ורע, והחיים על כדור הארץ ייכחדו.

באירופה - למרות חתימה על פרוטוקול קיוטו, וההתחייבות להקטין את פליטת דו תחמוצת הפחמן לאוויר, לא רוצים לשבת בחושך.

רבים מדברים על אפשרות לקלוט את דו תחמוצת הפחם הנפלטת מארובות התחנה ולקבור אותה במעמקי האדמה. אפשרות זאת לא ריאלית כרגע, אין תהליך בדוק וכלכלי שיכול לעשות זאת, וספק אם יהיה בעתיד, בטח שלא יהיה בעתיד הקרוב. זו אפשרות בדיונית, לא מעשית כרגע.

מאידך - פליטת מזהמים אחרים, כמו פיח או גזים רעילים צומצמה מאד בעזרת טכנולוגיות סינון חדשות, כך שהתחנות נקיות למדי מבחינה זו.

במאמר מסופר על תחנת כוח פחמית חדשה גדולה אחת באיטליה - לא ברור כמה תחנות נוספות כאלה נמצאות בבניה כרגע. אבל המסר הוא ברור: הברירה היא בין בניית תחנות כוח פחמיות לבין הפסקות חשמל.

יעקב

עדכון: המאמר כותב שהתחזית היא שייבנו 50 תחנות פחמיות חדשות באירופה ב 5 השנים הקרובות, תחנות שתפעלנה במשך 50 שנה.