קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 9/2008
פרדי ופאני - כינוס נכסים ולא "הלאמה".
פרשנים וסוציאליסטים למיניהם הרבו לדבר על ההלאמה של הבנקים פרדי מק ופאני מיי בידי ממשלת ארה"ב ועל כשלי השוק שחייבו זאת. כתבנו על כך בשני הפוסטים הקודמים, אבל טעותם היא יותר בסיסת. לא רק שאין הם יודעים ואינם טורחים לברר את מהותם של הבנקים ה"פרטיים" (ממשלתיים) הספציפיים האלה ש"הולאמו" כביכול. הם גם אינן מבינים את המושג "הלאמה".
ההשתלטות של ממשלת ארה"ב על שני בנקים ממשלתיים אלה, ועל בנקים אחרים שבאמת היו פרטיים (הגדול מביניהם ביר-סטרנס) איננה הלאמה אלא כינוס נכסים.
הלאמה היא תהליך בו המדינה משתלטת בצורה שרירותית על עסק תקין ופעיל, על עסק המניב רווחים, על עסק פרטי שיש לו ערך ונכסים ורווחים. מטרת ההלאמה היא - להעביר את כל הרווחים של העסק לממשלה. הלאמה היא כמו שוד בצהרי היום, המבוצע לא בידי פושעים רגילים אלא בידי הפוליטיקאים. דוגמאות להלאמות: המשטרים הקומוניסטיים הלאימו את כל הנכסים שהיו בבעלות פרטית. הלאמה תעלת סואץ בידי נאצר, מידי החברה שבנתה והפעילה אותה, הלאמת שדות הנפט בידי הממשלה הסעודית בשנות ה 50 ... וכו'.
לעומת זאת קיים תהליך כינוס נכסים שגם בו יש אקט של השתלטות המדינה (באמצעות כונס נכסים שממנה בית המשפט) על נכסיה של חברה פושטת רגל. הדבר קורה כאשר חברה אינה עומדת בהתחייבויותיה הכספיות לנושים, כלומר כאשר חובותיה גדולים מנכסיה וערכה הריאלי הוא שלילי. ההשתלטות נועדה להגן על הנושים, להציל את נכסי החברה שנותרו ולמנוע מהבעלים לשים יד על נכסים ששייכים בדין לנושים. ההשתלטות הזאת אינה הפרה של זכויות הקניין של הבעלים אלא הגנה על זכויות הקניין של הנושים וסיע המדינה בגביית חובות ואכיפת חוזים. כינוס נכסים הוא תהליך לגיטימי ונחוץ, בו המדינה מתערבת ומסייעת למימוש זכויות הקניין של הנושים. גם במשטר קאפיטליסטי טהור יש למדינה תפקיד חשוב בקיום מסגרת חוק ומשפט השומרת על הקניין הפרטי ומסייעת בקיום חוזים בין אנשים פרטיים, באמצעות מנגנוי הכפייה של מערכת המשפט.
ההשתלטות של ממשלת ארה"ב על הבנקים באה אחרי שהבנקים לא היו מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם, ולכן הם לא היו עסק בעל ערך, המניב רווחים. הממשלה לא השתלטה כדי ליהנות מהרווחים. הממשלה השתלטה כדי למנוע מהציבור הפסדים יותר גדולים. הממשלה למעשה השתלטה על הפסדים ולא על רווחים. ההפסדים הם של ציבור הנושים ולא נכסים של בעלי הבנקים. אמנם, מבחינה פרוצדורלית, לא היה כאן הליך רגיל של פשיטת רגל, המתבצע תחת פיקוח מערכת המשפט. כינוס הנכסים נעשה על ידי צו שרירותי של הממשלה באמצעות הבנק המרכזי, המפקח על הבנקים, ולא באמצעות כונס נכסים. אך במהות העניין - יש לנו כאן מעשה של כינוס נכסים שהוא שונה בתכלית ממעשה השוד השרירותי ששמו "הלאמה".
במעשה זה יש בכל זאת התערבות ממשלתית בלתי לגיטימית בתהליכי שוק. אבל ההתערבות אינה בעצם ההשתלטות על הבנקים (ה"הלאמה" כביכול). ההתערבות היא בהתחייבויות שהממשלה לוקחת על עצמה, להגן על הנושים מכל הפסד, בהעברה של כספי מיסים לנושי הבנקים. הנושים זכאיים בהחלט לכל אגורה מנכסי הבנק שכשל, אבל אין להם זכות לכספי המיסים - אותם מבטיחה הממשלה להעביר להם.
ההתערבות הממשלתית בבנקים היא, לדעתנו, לא רצוייה, אבל היא איננה הלאמה.
יעקב.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
