Collection

[11]
עזרא דנישבסקי אכן היה למתקין מעליות אבל הוא עשה זאת בלוס אנג'לס. הוא קרא אליו, כך שמעתי, את חיים גלוזמן ושניהם התקינו שם מעליות.
אתה הולך אפקית ופתאום אתה נישא למעלה במאונך. ואז, אחרי זמן, אתה יורד במאונך וחוזר ללכת אפקית. ולפעמים אתה מקביל לפני האדמה (כלומר גופך כולו אופקי) כמו במעשה האהבה.

קראתי את זה כמה פעמים וצחקתי מזה בכל פעם מחדש. אני חושב שזה שטותי, אבל אחרי שכמה פרקים/עמודים/ציוני-דרך חשבתי לעצמי למה כל כך חשוב להזכיר את חלומו של עזרא דנישבסקי להיות מתקין מעליות, זה הצליח לשעשע אותי.
חיכיתי לספר הזה הרבה זמן, כשהתחלתי לקרוא אותו חשבתי שאני לא אבין או שזה יהיה סתם גרוע ומוזר כדי להיות מוזר. אבל זה מתחיל להיות נחמד... זה גם רץ מהר, אני אוהב ספרים שזורמים טוב.
המחשב שלי מת, אני מקווה שהרישום של הספרים שקראתי לא נגוז.
(מצבי רוח / יואל הופמן)