אני חושבת שאני לוקה בפיצול אישיות

שלום, אני ש'.

רציתי לספר לכולם כמה שהחיים שלי הם שקר אחד גדול.

היום החלטתי להפסיק לחיות בשקר הזה.

מאז ומתמיד, לא חשבתי שאני מספיק טובה.

אף פעם לא הרגשתי יפה מספיק, מיוחדת מספיק.

לא היה לי את האומץ, ועדיין אין לי לעמוד מול העולם האמיתי והמציאותי.

התקינו לי אינטרנט בבית.

ככה הייתי מכירה אנשים דרך המחשב, ובוחרת להיות מי שמתחשק לי להיות.

כבר מכיתה ו' אני חושבת.

בכיתה ו', סתם, אני וכמה חברות נכנסו לצ'אט של נענע.

עם שמות בדויים, גיל בדוי, סתם השתעשענו, זה היה מצחיק, זה היה בסדר.

בכיתה ח', כבר התחלתי להכיר בנים דרך האיי סי קיו, שיקרתי להם בנוגע למראה שלי, לגיל שלי.

בכיתה י', דיברתי עם בחור מבית הספר שלי באיי סי קיו.

תחת גיל בדוי, מראה בדוי. אפילו שם משפחה בדוי. הוא ידע רק את השם הפרטי שלי, כל השאר שקרים.

הוא היה האהבה הראשונה שלי.

בסופו של דבר, הוא גילה את האמת, מי אני, בת כמה אני, איך אני נראית, ושאני לומדת ממש איתו בבית הספר.

הכל התפוצץ לי בפנים. זה לקח שנה שלמה. במשך שנה שלמה שיקרתי לו.

בכיתה י"א, פתחתי לי משתמש באתר מקושרים. תחת השם אלכסנדרה. עם תמונות בדויות, של מישהי ממש מפה, מישרא.

עם גיל בדוי, עיסוקיים בדויים. המצאתי דמות.

היום אני בכיתה י"ב. במשך כמעט שנה, אני חיה חיים כפולים.

החיים במחשב, עם החברים מהמחשב, החברים של אלכסנדרה.

והחיים שלי.

שיקרתי לכל כך הרבה אנשים. הנה הרשימה:

טל, רן, רועי, יונתן, חיים, ענר, אופיר, רן, דייב, דן, ליאת, עמית, טל, אושרי, רועי, אריאל, אורן, אסף, אדם, ליאור, אלעד, אוריה, תומס, דקל, איתי, דור.

הרשימה עוד ארוכה.

זהו, אני סיימתי

אני אוהבת את חלקם, אני פוגעת בעצמי.

כואב לי ורע לי.

אני לא מספיק טובה.

אני מקווה בכל פוסט, לספר על בחור אחד ששיקרתי לו.

על מערכות היחסים.

על הדמויות שיצרתי.