קופסא:
"סוגרים שמחה בקופסא
סוגר את האמת, את עצמך
מאמין באלוהים אך פוחד מגורל
יודע הכל, אך פוחד להיות הנשאל.
לספק תשובות לאחרים
שאתה בעצמך קבור ברגשות מתים
ממשיך לפנות, אך נשאר בחלות משאחור
אתה יכול לחנות, אך עוד יתכבה האור
במציאות הפוסטדרמטית עם מילים ארוכות
באמת ששורפת שפתיים היודעות רק שתיקות
קצב ידוע מראש, של חיים ודימיון
סוף סגור או פתוח תלוי פה בארון,
נסגר לאחרים, גם לא נפתח לעצמך
סוגר עוד יום של בכי, בזריקת כבודך
מאמין במה שיש, אך בוכה על מה שנשאר
רוצה רק לדעת, אבל פוחד שזה נגמר.
מילים סגורות, חיים קשורים
פוחד לדעת איכן נגמר המוות ומתחילים החיים
רק רוצה לאהוב, שיואהבו אותך
אבל פוחד להגלות לכולם "מי באמת אתה."
אתה לא מרים ידיים אך מוריד את החיים
מסתכל לעצמך בעיניים, שוב חסר חרמים
אתה פוחד לאהוב, אתה פוחד לדעת
פוחד מכל רגש, פוחד שוב לגעת
בסודות נסתרים בתשובות נדושות
הציוניות שוב מראה איך נקברו פה הגופות
השלדים שבארון לא מפצים על הסמים
החיוכים שלך שוב משתנים לחרטים עמוקים.
אז הנה שוב אתה, רק סגור לעצמך
מאמין באלוהים, אך פוחד מתשובתך
רוצה רק את הסוף, כדי לקחת הפסקה
אבל לאיפה שרצית, לא תוכל לחזור לבדך."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
