תודה לאל שאין לי אחים קטנים שרואים את זה, ועכשיו לעיקר...
אחרי המתנה קשה מאוד לפוסט הזה, הנה זה מגיע... פוסט ההופעה בב"ש! (באר-שבע, למפגרים)
פוסט הופעת היהודים!!
לפי התמונות: מה שהיה:
אוקיי, נסעתי לי בסבבה לב"ש, באוטובוס שלקח לו שעתיים להבגיע מיבנה לב"ש [מסקנה: לא לנסוע על קו 353 של מטרופולין!!!], ירדתי בתחנה, מימין לי: חול...משמאל:חול.. מאחורה: חול, ומקדימה, אתם לא תאמינו היתה... צומת.. עם מלא חול!. המטרה היתה להגיע לבית של לוטם ומשם להגיע להופעה, אז אימא שלה "הסבירה" שלי איך להגיע לבית שלהם, בזמן שהמציאה כיוונים חדשים: "תפנה ימינה-ישר...כשאתה מגיע לכיכר, אתה תראה כיכר, ואז תשאר בכיכר איפה אתה" (תאמינו או לא, אבל אני חושב שיגידו לי שאני בכיכר!). בקיצור לאחר שהלכתי לאיבוד, והתחלתי לשיר שירים של היהודים לחימום לפני ההופעה, לוטם וחברתה הגיעו "החברה הפרחה" (שלפי דעתי היא לא פרחה!..אני חושב..) והלכנו לביתה, שגילינו שאני ירדתי מהאוטובוס מטר ליד הבית שלה, והלכתי במשך 15 דקות לצד הנגדי...
כשנכנסתי לחדר של לוטם, הייתי בשוק, פוסטר בגודל 2X3 מטר!!! תלוי על הקיר... (גם אני רוצה!!) ואז יצאנו...
כשהגענו לבארוק, פגשנו את אוהד, שגם הוא מהפורום ואת נועה- שגם היא מהפורום, [גם לוטם מהפורום אם לא אמרתי...] וגילתי כעבור 10 דקות, שכל הפורום הוא שרוט! כמוני!!! יש!!!
ואז גם באה דנה וחברתה נוי, ומישהו שדומה מאוד לאדם, שיתגלה כאדם בעל חושים לנרגילה ושיכבת שומן שמגינה עליו מפני הקור...
נכנסנו למקום, במה נמוכה, כן כן, במה נמוכה, במשך רבע שעה רק הסתכלתי על הבמה, והייתי בשוק..
על ההופעה עצמה אני לא הולך לפרט הרבה כי אין הרבה מה להגיד חוץ מ.. היה מושלם!!!
להלן הפלייליסט:
טוב לא מצאתי אותו.. אז תפעילו את הדימיון....
אחרי ההופעה, הלכנו כל ה"לא באר-שבע'ים לתחנה המרכזית לחכות לאוטובוסים/רכבות... היתה נרגילה..היה קר..היה כיף..היה סבבה..היה כלב[?]
אחרי שלא מצאתי את עצמי בתחנה המרכזית הצלחתי להבין איפה התחנות למחוץ מב"ש.. ישבתי בתחנה, אם עוד די הרבה אנשים שמריחים כאילו הם לבשו וודקה (הם באו מהפורום.. עכשיו יותר ברור?!), ועלינו לתחנה, ואז במשך שעה וחצי ניסיתי רק להשאר ער... זה עבד איך שהוא...
הגעתי ליבנה, בלי פלאפון (כי לא היתה לי סוללה) אבל בסוף הצלחתי להגיע הביתה...
וגיליתי שחיפשו אותי.. אופס...
טוב ועכשיו החלק המעניין, התמונות!!
[TT והרבה ידיים!! אולי אחת שלי!]
ולסיום...