צורחת
את ציירת לך חיוך
וגם כנפיים
בשביל החיבוקים את
ציירת ידיים,
ציירת לב בשביל
שיהיה לך רגשות
ציירת לך אהבה, שלא
יהיה קר בלילות,
ציירת לך פה בשביל
נשיקות ארוכות
ציירת לך הכל,
ואפילו מחקת את הדמעות.
אבל את בורחת, לאן
את בורחת?
שכל מה שקורה, זה
שמבפנים את צורחת.
חיפשת לך מוזה
לציורים חדשים
ציירת לך אמונה,
כדי שיהיה לך אלוהים,
ציירת לך חברים שלא
תהיה לבד
אבל בסוף איכשהו
תמיד נשארת בדד.
ציירת לך גיטרה,
כדי שתוכלי לנגן
ציירת לך כישרון
בשביל שגם תוכלי לכתוב
ציירת לך שרביט כדי
שכולם יגדו "כן"
חיזקת את הלב, כדי
שתוכלי רק לאהוב.
אבל את בורחת, לאן
את הבורחת?
שכל מה שקורה, זה שמבפנים
שאת צורחת.
הכנפיים נשבר,
החיוך שלך נמעך
החברים שלך הלכו,
והחבר שלך ברח
הלב כבר נשבר, ועוד
שבר של אחרים
אלוהים אותך עזב,
לעבודת אלילים.
הפה נהיה רק לדבר,
ומאז הוא לא שתק
דמעות מחקו הכל,
פשוט הכל נמחק
עכשיו את בבית,
יושבת, יושבת לבדך
בוכה ולא מבינה, מה
כבר רצית בשבילך?.
אולי קצת אהבה,
אולי גם רגשות
אולי לא להיות לבד,
אולי כמה אהבות
אולי כל כך הרבה,
ולא ידעת מאין זה בא
את שוכבת לבד, עכשיו
את לבד...במיטה.
וכאן נגמר מסעו להיום... יום יבוא, ועוד נשוב...לילה טוב

[איזה לא קשור זה! נכון?!]