 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
 פוסט התוודות! (+תמונה שלי)
מה מצב מאניקים??!
יאללה עכשיו שכולם אופטימים, לי מותר קצת לבכות, לפרוק את החיים על דפי הבלוג, ולתת לכם לקרוא-לדעת ובאמת לגעת [איזה פלצי זה?! נכון?!]
*יהיה צחוקים.. זה בא לי טבעי..P:]
מי באמת יודע מי אני?
לא נראה לי שיש אדם כזה, שבאמת יודע מה יש בפנים, מה קורה בתור הדברהזה שנרא "אור" "חושך" "לילה" "זובי" מי יודע איך עוד קוראים לי בעולם הזה?!
דבר ראשון אני אגיד ש שום דבר לא קרה, אתם יכולים להרגע!
דבר שני אני אגיד שלא זה לא פוסט דכאוני או משהו כזה!
דבר שלישי אני לא חותך-לא חתכתי ולא אחתוך לעולם, כל הדבר הזה נראה לי די מיותר
דבר רביעי אני כותב קטעים ממש גרוע, כך שאם זה גרוע, תסלחו לי... ואם זה יוצא בחרוזים, אז תגידו "וואו" כי זה לא אשמתי
דבר חמישי אין לי מושג בגרוש איך כותבים "התודות"! אני כתבתי נכון?!
דבר שישי, מתחילים?!
טוב,
אז ככה
אני אור, בן 16, גר ביבנה (באמת שכבר לא לצערי.
גר עם אחות ואימא. ההורים גרושים, אבל לא גרושים גרושים, גר בסלון (פרטים בהמשך), מוזר, ולא יודע כלם מחיו.
אז ככה. הדבר הראשון הוא כך:
אני-גר בסלון, למה?
ככה, מאז שאני זוכר את עצמי עברתי דירות, אבל סבבה, אני דווקא אהבתי את זה, הפעם הראשונה היתה כשהייתי בן 9-8 כיתה א' ומאז לא הפסקתי.. (אבל תמיד הייתי ביבנה)
בכיתות ג'-ד' גרתי לי בבית אחד
בכיתות ה'-ו' גרתי בבית שני
בכיתות ז'- ח' גרתי בבית שלישי
ולפני זה היו עוד בתים, בהס"כ עברתי בחיי 1..2..3...4..5..6.. 6 דירות!D:
למה אתם שואלים את עצמכם?
כי המצב הכלכלי ירד.. "מהפחת אל הפחת, אבל אף פעם לא קיבלתי מכות בתחת"
עכשיו אני גר בבית שני חדרים, אחת של אימי, אחד שהיה שלי-ועכשיו של אחותי, ואני בסלון!
עכשיו, בטח שאלתם את עצמכם למה אני אהבתי לעבור דירה, וזה בגלל שאני עד כיתה ו'-ז' לא הייתי הכי חברתי שיש, הייתי לבד, אולי היה לי חבר אחד שגם זה לא נקרא חבר. הייתי לבד, למדתי בביה"ס עם אנשים לא הכי טובים שיש בעולם. קבלתי מכות, כי הייי הכי חלש, תוסיפו עוד גימגום כבד (ולהגיד לי "גמגם" ודברים אחרים- תתפלאו אבל זה לא עוזר...) תופיסי להיות תמני (איכשהו זה דפק אותי ויצא לכם אותי...
רק שתבינו את חומרת המצב, בכיתה ד'-ג' הייתי הולך יום-יום להבריז מביה"ס.. לא הייתי הולך לביה"ס ואף אחד לא שם לב. עד שאיזו זונה אחת גילת דימיון ביני לבין דודה שלי וקלחה אותי אליה.
ולמה הברזתי? כי לא רציתי לקבל מכות.. כי לא רציתי לסבול.
וכך נגמר יסודי, הייתי עם חיוך על הפנים, עכשיו דף חדש פותחים!
סוף כיתה ו' שואלים אותי "עם מי הייתי רוצה להיות בשנה באה?", ואני אמרתי מיד "אף אחד!" שלא יהיה אף סימן מיסודי. לבסוף נשארתי עם ארבע ילדות מהכיתה הקודמת (ו') בכיתה ז'.. והמשכתי את חיי.
גם אז המצב לא היה משהו.. עד כיתה ט' עדין הייתי התמני המגמגם. אבל ממכות לומדים, והיום מצבי סבבה, אני חושב...
ועד לפה המצב החברתי..
עכשיו למצב המשפחתי
למזלי יש לי משפחה נשמה-טובה-שלא הייתי מחליף בחיים, ואיזה עוד ילדים בגיל 12 חושבים מה עדיף "כסף או משפחה" ויש עונים "משפחה"?!
וכשהייתי בכיתה ז' ההורים שלי התגרשו, אני זוכר כאשר סיפרו לי, לא היה ישביה לא היו דמעות.. אבא שלי הכין סלט...
-"אימא דיברה איתך?"
(אני)-"לא.. למה?"
-"אימא לא דיברה איתך בקשר אילנו?"
-"לא מה יש להגיד?"
-"אנחנו מתגרשים"
-"באמת?"
-"כן.. אל הז לא אומר שאנחנו לא אוהבים אותך יותר.. או כל דבר אחר!.."
-"טוב בסדר.. אני יודע.."
-"עוד משהו?"
-"כן...
מתי הסלט יהיה מוכן"
וכאן זה נגמר.. דפוק הא'?!
ואז הבית התחיל להתרוקן...
אבא שלי עזב..
אחות אחד עברה לב"ש כדי ללמוד
השניה עברה לחבר
ונשארו רק אני ואימא שלי בבית של חמישה חדרים..
ואז עברנו לגור בבית של היום.. יש פה 2 חדרים, בהתחלה גרתי בסבבה, אני ואימי. אבל אז אחותי נפרדה מחבר שלה ועברה לגור איתנו.
במשך שבוע לא היה אפשר לדבר איתה, היא היתה בדיכאון ולאט לאט החדר שלי התמלא בדברים שלה, הכל היה בהסכמה, אבל גם בידיעה שהיא עוזבת עוד חצי שנה..כמה חודשים.. ובנתיים עברו להן שנה וחצי ואני עדין חסר חדר, מחפש לי פרטיות במקלחת, ישן בסלון, ומתגנב למחשב בכל שניה אפשרית.
ככה זה היה.. ועכשיו עוד תפנית לסיפור..
ההורים שלי...
כמו שאתם כבר למדתם היום, הם גרושים, אבל מה עכשיו?
הם חוזרים?..הם לא?..הם גרושים?..הם אוהבים??!
זה התחיל לפני כמה חודשים.. לאט לאט ההורים שלי התחילו לצאת יחד לרקוד.. הוא בא לפה יותר... אוכל יותר.. היא פתאום לא פה בלילות שהם יוצאים לרקוד... מה קורה פה?
ואני רב עם עצמי מה כדאי, מה עדיף? שיחזרו שלא...
לא רוצה שוב שיריבו, שהיא תתעצבן שהוא באילת, בזמן שהיא מחכה.
כי אבא שלי היא ציפור קטנה, הוא לא יכול להיות בכלוב, ואי אפשר להוריד לו את הכנפיים, זה החיים שלו, וככה הוא יהיה עוד שנים רבות...
כאן אני חושב שאני אסיים להיום... לפחות בחלק המוזר וה"אפל"...
עוד ארון אחד-היהודים
אם יש מתים למעלה בשמים
אז עוד מעט אני איתם
מה שנשאר לקחת בינתיים
הרבה אויר ולהוציא עשן
למרות הכל עדיין מקווה ש...
מה שהיה בעצם לא נגמר
ומי אני
כשהגוף באדמה נשאר
אנשים עוצמים את העיניים
ונרדמים כי מאוחר
מה שנשאר לנסות כי בינתיים
אני ערה מהשבוע שעבר.
ואם אני מכאן סוף סוף הולכת
מה שהיה בעצם לא נגמר
הכל זמני
כשהגוף באדמה נשאר
אני רואה אותו הכל עכשיו בסדר
אולי גם הוא פוחד להיות לבד
רק להבין אותו שווה את כל הסבל
כדאי לבנות גם בשבילי עוד ארון אחד.
אם החיים מתחלקים אצלי לשניים
החלק הראשון נגמר מזמן
מה שנשאר לקוות שבינתיים
הוא יסתפק במה שיש לו שם
ואם אני באמסטרדם הולך
ומה שרואים משם לא רואים מכאן
כמה זמני
וכמה שאני קטן.
אני רואה אותו הכל...
(אני.. לצערי...בשעת שיעמום..בתמונה גדולה אפשר לראות את האדום בעיניים, מהעדשות שמעוורות אני לאט לאט)
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
הא' ואם כולם אומרים את זה.. אז גם אני!
תנו לי פרו!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
