"ערב טוב מאנייאקים!!"
בעצם זה כבר בוקר טוב, או צוהריים טובים, או משהו לא ידוע..
עוד פחות מ5 שעות ויש חמץ, זה הולך להיות כיף, להוציא את כל החמץ שהוחבא, ואכול, מי המפגר שחשב בו נעשה חג, יהודי בלי אוכל?!
חזרתי לשמוע הביטלס, יש לי התקפי ביטלס מפעם לפעם, דווקא די נחמד.
יש לי כבר תשובות לשאלות החיים, אולי אפילו תשובות נכונות.
עוד שבועיים, רוק עצמות, הולך להיות כיף, גם היהודים, גם מוניקה סקס, וגם מופע הארנבות של דר קספר, מי צריך יותר?!
בקיצור, לפני כמה לילות, כשממש היה לי משעמם, נכנסתי לבלוג, והתחלתי לקרוא, מהסוף להתחלה, הגעתי למסכנה, שבואנה אני כותב כבר חצי שנה, זה מדהים, במיוחד במחשבה שזה התחיל לא מרצון, שלא רציתי לכתוב, ועכשיו אני מכור. עוד כמה מסקנות זה שבואנה אני חופר הרבה, וכותב שירים עוד יותר הרבה, אם לוקחים את כל השירים שכתבתי, אני יכול להוציא דיסק אוסף, משלוש, ועוד שישאר שירים לדיסק בונוס...
הא' ועוד דבר קטן, כשהתחלתי לכתוב זה היה מצחיק, יפה, עכשיו זה משעמם..P:
פעם הייתי מצחיק, כולם היו צוחקים איתי, היום כולם צוחקים עלי, לפחות מישהו צוחק.
טוב, נדמה לי שכאן נגמרים לי המילים...P:
ושיר קטן, די מכוער, אבל יאללה בשביל הימים של פעם, ששיר היה שיר, ולא משהו מוזר עם כמה חרוזים.
-=כוכב=-
"הוא עמד
לבד
מעל
לענני השמיים
הסתכל על
כולם, הסתכל לכולם בעיניים,
הוא עמד
לבד, כוכב בודד
כוכב
אחרון.
מתחת
לאור הכוכבים, למרות שהשמש כבר יצאה
הוא עמד
לבד, עמד וקווה
היתה לו
עוד תקווה
בליבו
נותרה עוד טיפת אהבה
חסר כל,
עמד
"אין
לי מה להפסיד" הוא אמר
אמר, ולעולם
נשאר.
עברו
שעות, הוא התיבש לבד
לא נשבר,
נשאר, רק רצה לאהוב
רק רצה
שהסיפור הזה יגמר בטוב.
הוא עמד
ימים ולילות, האיר את העולם
הוא
הסתכל מלמעלה, עליו הסתכלו כולם.
רק זוג
אחד
רק הם
עמדו לבד, לא הרימו את המבטים
נשארו
אחד בתוך הלב של השני.
הוא
נשאר, כבר כתבו עליו סיפורים, אפילו שירים
המשיך
להאיר את דרכם של אותו זוג אוהבים
הוא האיר
את השמיים, ממש לבדו.
יום אחד,
אותו זוג הרים את העיניים
הסתכלו
לשמיים, עם ניצוץ שנשאר לבנתיים
ראו אותו
כוכב בודד, כוכב כואב
חיוכו
חיוך קטן.
"הם
מצאו את דרכם" חשב לו הכוכב
חשב והלך..."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
