הבטחתי לה לא לעצור
להמשיך קדימה לעולם לא להביט לאחור
לא לראות שחור, להאמין שיש עוד תקווה
לשרוד את מה שיהיה, לא לבכות על מה שהיה
הבטחתי לה לחיות כי יש עוד מחר
לנשום עמוק, לשכוח את המר
להבין כל מכה, כל שריטה, סימן
להאמין שיש סיבה שאני כאן.
אבל לפעמים אני לא יכול
בשביל לעמוד תמיד, חייבים ליפול
להחזיק לה את היד, גם אם היא לא כאן
להביט קדימה, לא לשאול לאן.
הבטחתי לה עולם, ולא קיימתי דבר
ראיתי את המוות בעיניים, הוא ראה אותי
נשבר
לא ידעתי שזה הסוף, לא חשבתי לשניה
שעוד רגע, תשבר השתיקה
הבטחתי לה שיהיה כאן, שלא אשבר
שהעולם הזה שלנו, שלא צריך יותר
אבל בעצם רק שיקרתי לעצמי
מול המוות לא רציתי, לא הייתי אני.
אבל לפעמים אני לא יכול
בשביל לעמוד תמיד, חייבים ליפול
להחזיק לה את היד, גם אם היא לא כאן
להביט קדימה, לא לשאול לאן.
הבטחתי לעצמי לא לבכות
לא לחיות, לא להשתנות, לא להיות
היום אני סוגר מעגל ועומד מול קברך
מבקש את רחמייך, את ידייך.