מקום אחר
"מה יהיה... מה יהיה... מה יהיה... מה יהיה?" |
 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
העיניים של המדינה... בוכות.
העיניים של המדינה.
בתוך חיי השיגרה הישראלית של שביתות, שחיטויות, וגופות זקנים בפחי זבל, התבהר סיפור טיפה שונה.
העיתונות חוגגת, סיפור טיפה שונה, טורפים של טיפת מידע לגבי אותו ילדה מסתורית.
קריאה קצרה, צוקמת יותר מכל משקה חריף, גורמת לך לבלוע את הרוק שהכחשת כבר שנים.
המציאות שלנו, בחיי היום יום שלנו, בחיי השלמות הישראלי, של ישראלי דופק ישראלי ללא כל סיבה.
רוז היתה רק ילדה.
אומרת שלא בוחרים משפחה, אלא המשפחה בוחרת אותך- אז אם כך למה בחרו בה?
אלפי כותרות, אלפי שערים, תמונה קטנה אחת.
מצד אחד כוכב נולד, מצד שני נולדת שלא הספיקה לגדול.
קשה להשאר שקט מול אותו סיפור מפחיד.
עד כמה אלוהים יכול להיות רשע?
התעללות בילדה, כו קטנה, כו יפה ככה עצובה.
כאילו שעדין יש תקווה.
יגיע יום והיא תגיע ממקום אחר עם חיוך לשם שינוי.
הרצון לטוב, לא לאבד את האור שבסוף.
קשה לי להשאר יבש מול אותו מבט, שאין אדם שיכול.
פתאום אנשים מתעוררים, השכנים- "ידענו, תמיד ידענו"
אם ידעתם, למה שתקתם?
צריך להיות רשע יותר מכל כדי לקחת חיים
אבל אי אפשר להיות אנושי כדי לקחת חיי ילד.
חיים קטנים, גוף קטן, חסר יכולת הגנה.
בא לי לרצוח את אותו אדם, אותה משפחה.
כי מי שלקח חיים, מגיע שיקחו לו את שלו.
רוז, סליחה.
אני עדין לא מוכן לומר ז"ל על שמה.
שתזכה לחיים ארוכים כנצח.
~לעוף~
[היהודים]
"תן לי להבין ליום אחד
ותן לי להבשיל בבת אחת
למד אותי לעוף כדי שלא אפחד
תן לי להמשיך לחיות לעד
תן לי להחזיק לה את היד
ותן לי להשיב מה שאבד
למד אותי לעוף כדי שלא אכאב
תן לי להמריא לפרוס כנף
תן לי לחייך להיות מוקף
ותן לי להספיק הכל עכשיו
למד אותי למות
תראה איך שאלמד
או תן לי שאמשיך לחיות לעד"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
