לילה טוב!
לאחר יום הכי חרא שיכול להיות (שבמקרה גם היומהולדת שלי) אני מסכם מסכנות, וחוגג ת'בעיות!
במקרה ותרצו להכין יום חרא, להלן המצרכים!
-4 שעות שינה ולאחר לילה ארוך
-לא לאכול לפחות למשך 12 שעות אוכל אנושי
-להתעורר ואז לגלות שיש לך מגן כמעט נשכל
-לרוץ לביה"ס ושם לריב עם כולם
-להתחיל לחשוב האם שווה לשבור למורה שלך את האוטו
-להיות בלחץ
-לעשות בגרות!
עם תעקבו טוב טוב, ותשימו את כל המצרכים יצא לכם יום חרא מושלם!
אבל לאחר שיחה ארוכה עם אחותי, כפרעעעליה, הכל יסתדר הלכתי ועשיתי את הבגרות הזאת, ואני גאה בעצמי!!!!!!
לאחר תקופת של יובש יצירתי, כתבתי שיר שתשווה לפחות פירסום שולי בפוסט.
"מנסה"
"מנ-ס-ה
מנסה לומר הכל, אך
שקט יוצא
קול דממה, מחריש
אוזניים
ואיך שאני שוקע
לבנתיים
בין חיים ומוות,
חלום ומציאות
בין הטוב ורע, האמת
והשטות
החיים שממשיכים,
למרות שאני מאחור
ולמה גם בקצה
המנהרה כבר אין אור?.
ל-א-ן
לאן אני אמשיך מכאן
כבר שנים שאין לי
תשובות
אותן השאלות
שחוזרות, וחוזרת,
נרצח בידי עצמי, יד
לוחצת יד
עומד מול כולם, אך
ללא אף אחד
מושך, צורח, נלחם
בקצה האצבעות
מול הצוק הגבוה,
מתפלל לבאות.
א-נ-י
אני זה, זה שמול
עצמי
זה שמתפלל, שוב
שואל
איך שהזמן עובר,
ואני נופל
כשגם המוות נראה
מתוק
מול האמת הצוברת,
רק לשתוק.
לאט לאט ממשיך צעד
וצעד
איך בכל איבר, כל
המילה מרגישים ת'רעד
הפחד מהסוף, רק
הציפייה לאחר
כאילו אי שם יהיה
לי טוב יותר..."
עריכה:
אני רק רוצה לומר, תודה.
תודה גדולה כל כך, שאין מספיק מקום באלפי פוסטים ארוכים וקצרים, קטנים וגדולים. תודה לחברים שלי, שהפכו יום חרא, ליום מושלם שיוצאת אותי מהדאון על האף, תודה לרימון ולשיר על הדיסקים, עכשיו אני נהנה...וגם עכשיו..וגם עכשיו.. וגם לעוד 5 שעות הקרובות!
תודה לחברים הכי טובים שיש בעולם, תודה לכל מי שבירך אותי, תודה לכל מי שהיה איתי.
~תודה~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
